בס״ד. תוכן קצר מש״פ בהר, כ׳ אייר ה׳תשכ״ה

הנחה בלתי מוגה

את שבתותי תשמרו גו׳, ומבאר כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע שיש ג׳ ענינים בשבת, וכהמבואר בלקו״ת בזה. וצריך להבין למה שייכים המאמרים דוקא לפרשת בהר ולא לקדושים. אלא שדוקא כאן שהו״ע דבעלי תשובה בעבודתו הוא לוקח את השכר, וכנ״ל (בשיחה) בענין שכר מצוה מצוה, שמקושר לעצמות.

והנה בשבוע זה הי׳ פסח שני שהו״ע דבעלי תשובה שתיקנו על מה שלא הקריבו, וכמו״כ ענין ל״ג בעומר שהוא התגלות פנימיות התורה, שכמבואר הו״ע מה הזית הזה כשכותשין אותו* שהוא עבודת בעלי תשובה, ובשבת הנה עולה כל הימים כו׳. ועי״ז הולכים לחג השבועות שהוא מתן תורה דתורה שבכתב ושבע״פ.

*) בהנחה כאן נרשמה הערת המעתיק: ראה שיחת ש״פ וישלח [לקו״ש ח״ה ע׳ 399].

[סה"מ ויקרא (הוצאה שני', הוספות) ע' שסב]

מאמר זה לא הי׳ תח״י בעת הדפסת הוצאה הראשונה דכרך זה, ונדפס כאן לראשונה תוכן קצר ממנו.