ד״ה גדול יהי׳ כבוד הבית גו׳ – ש״פ מטו״מ תשכ״ב
ע׳ א ואילך – גודל מעלת ביהמ״ק השלישי והנצחי לגבי ביהמ״ק הראשון והשני.
ד״ה שיר המעלות בשוב ה׳ – ש״פ מסעי תשכ״ז
ע׳ יג-יד – בגלות היינו כחולמים, שבתפלה אין עוד מלבדו ואח״כ בזעת אפך תאכל לחם, וע״י עבודת התשובה שלמעלה לגמרי מהשתלשלות שובה ה׳ את שביתנו גו׳.
ד״ה קץ שם לחושך – ש״פ דברים תשכ״ד
ע׳ טו ואילך – ביטול חושך הגלות ע״י גילוי עצם האור בגאולה.
ד״ה איכה – ש״פ דברים תשל״א
ע׳ כד ואילך – גודל העילוי דלעתיד לבוא ע״י עבודת בנ״י בגלות.
ד״ה זכור ה׳ מה הי׳ לנו – ש״פ דברים תשל״ג
ע׳ לב ואילך – שלילת סיבת הגלות ע״י הזכירה, ביטול המביאה לאחדות. בירור הניצוצות ע״י הירידה בגלות לצורך עלי׳.
ד״ה לא היו יו״ט לישראל כט״ו באב כו׳ – חמשה עשר באב תשל״ה
ע׳ לז ואילך – שלימות הלבנה בט״ו באב – העלי׳ שבגאולה אחר הירידה דחורבן ביהמ״ק.
ד״ה להבין ענין ט״ו באב ויום הכיפורים – חמשה עשר באב תשל״ו
ס״ע מח ואילך – כל העליות דהגאולה באות ע״י הירידה בגלות.
ד״ה תנן כו׳ לא היו יו״ט לישראל כט״ו באב כו׳ – חמשה עשר באב תשמ״ב
ע׳ נד ואילך – העלי׳ דהגאולה שלאחרי הירידה דת״ב ע״י עבודת התשובה בשלימות.
ד״ה לא היו יו״ט לישראל כט״ו באב כו׳ – חמשה עשר באב תשמ״ג
ע׳ נח ואילך – העלי׳ דהגאולה שלאחרי הירידה דת״ב, יחוד ונישואין דהקב״ה וכנס״י. ביטול סיבת הגלות והבאת הגאולה ע״י הוספה באהבת ישראל.
ד״ה לא היו יו״ט לישראל כט״ו באב כו׳ – חמשה עשר באב תשמ״ו
ע׳ עא; עה – תוכן הענין דט״ו באב ויוהכ״פ שבהן בנות ירושלים (מלכות) וישראל (ז״א) יוצאות כו׳ – נישואי ישראל והקב״ה לע״ל, גאולה נצחית. נקבה תסובב גבר.
ד״ה לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו׳ – חמשה עשר באב תשמ״ז
ע׳ עז ואילך – בט״ו באב מאיר הגילוי דלעתיד, שעיקרו בביהמ״ק השלישי.
ד״ה אני לדודי ודודי לי (ב) – אור לער״ח אלול תשל״ו
ע׳ קצח – ענין הגאולה המרומז בר״ת אלול, ענין הגאולה בירור ניצוצות הקדושה למקום עליון יותר בקדושה גופא, שזהו״ע התשובה.
ד״ה אני לדודי – אור לאדר״ח אלול תשמ״ו
ס״ע רלו ואילך – שלימות עבודת הקרבנות לע״ל, כמצות רצונך. ביטול המחיצות בין עיר לשדה כאשר ירושלים תתפשט בכל א״י וא״י בכל הארצות, ירחיב ה״א את גבולך, חב״ד, ע״י הקדמת העבודה דהפצת המעיינות.