בס״ד. ש״פ עקב, כ״ב מנחם-אב ה׳תשל״ד
הנחה בלתי מוגה
וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך1, וידוע מאמר הצמח צדק בד״ה זה, נדפס באור התורה2, שמקשה שם מהו ענין המזוזה שקובעים בפתח הבית. דמכיון שהבית הוא ביתך של איש הישראלי, והשער הוא שעריך של איש הישראלי, א״כ למה צריך לקבוע מזוזה על פתח הבית והשער, ומדוע אינו מספיק הענין דביתך ובשעריך עצמו. והענין הוא, דהנה כתיב3 אם הוי׳ לא ישמר עיר שוא שקד שומר, שזה בא בהמשך למ״ש לפני זה עמלו בוניו בו. והנה ממ״ש בוניו, הרי מובן שיש להם עם מה לבנות, שהרי תורת אמת קוראת אותם בשם בוניו, וכן משמע ג״כ ממ״ש אם הוי׳ לא ישמר עיר ולא כתב (בפסוק זה) לא יבנה, דמשמע מזה שגם לאחרי שהבנין נעשה ע״י בוניו אין זה מספיק עדיין, ובכדי שהבנין יהי׳ משומר צ״ל הוי׳ ישמר עיר דוקא. וזהו ענין המזוזה, שהגם שישנו כבר הבית והשערים באופן דביתך ובשעריך, מ״מ צריך לקבוע עליהם מזוזה בשביל השמירה.
והנה המזוזה ענינה ב׳ פרשיות דקריאת שמע, והרי לגבי כמה ענינים נחשבת קריאת שמע כשהיא עם ג׳ פרשיות, ועוד הרי יש כמה פרשיות בתורה המדברים בענין שמירה וברכה, ומ״מ כותבים ב׳ פרשיות דקריאת שמע דוקא, אלא הרי זה מורה שיש שייכות מיוחדת בין מזוזה לב׳ פרשיות דקריאת שמע. ובפרט שגם הציווי על מצות מזוזה נאמר בב׳ פרשיות אלו דקריאת שמע דוקא, שהציווי על מצות תפילין נאמר בד׳ הפרשיות, וכן ושננתם שהוא הציווי על לימוד התורה נאמר בכמה מקומות בתורה, משא״כ הציווי על קביעת מזוזה נאמר רק בב׳ פרשיות אלו דקריאת שמע, שזה מדגיש עוד יותר השייכות דמזוזה לב׳ פרשיות אלו דקריאת שמע דוקא.
וביאור הענין הוא, דהנה איתא במסכת ברכות4 למה קדמה פרשת שמע לוהי׳ אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח״כ יקבל עליו עול מצוות, שמזה מובן דכללות הענין דב׳ פרשיות אלו דקריאת שמע הוא ענין קבלת עול (עול מלכות שמים ועול מצוות). וזהו ג״כ מה שפרשה שני׳ דקריאת שמע מתחלת והי׳ אם שמוע תשמעו5 שענינו הוא קבלת עול, וכמ״ש6 הנה שמוע מזבח טוב, שהכוונה היא על קבלת עול (שמוע) שהיא למעלה גם מעבודת הקרבנות (מזבח טוב). והגם דעבודת הקרבנות הוא דרגא נעלית, שהרי רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף7, וקרבנות הם ענין קירוב הכחות והחושים8, א״כ הרי זה דרגא גבוהה, ומ״מ אומרים דשמוע מזבח טוב, דהעבודה דקבלת עול היא למעלה גם מעבודת הקרבנות, ועד שההפרש ביניהם הוא החילוק בין הקימותי את דבר ה׳9 או לא, ואומרים זה אפילו אצל שאול מרחובות הנהר10, דמקומו הוא בספירת הבינה11, כמבואר בקבלה ובכ״מ12, ומ״מ אומרים דבכדי שיהי׳ הקימותי את דבר ה׳ הרי זה דוקא ע״י העבודה דקבלת עול. וזהו השייכות דמזוזה לב׳ פרשיות דקריאת שמע, כי גם ענין המזוזה הוא קבלת עול. דזה מה שקובעין מזוזה על פתח הבית הוא, אשר בכל הדברים שבביתו יקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצוות. וענין13 זה (שמזוזה היא קבלת עול) מרומז גם בתיבת מזוזה. דהנה מזוזה הוא אותיות זו וזה14, דזה קאי על הקב״ה כמ״ש15 זה א-לי ואנוהו, וזו קאי על נשמות ישראל כמ״ש16 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, ומה שנקראין נשמות ישראל בשם זו לשון נקבה הוא לפי שהיא מקבלת מהקב״ה שנקרא זה, ומה שנשמות ישראל (זו) מקבלים מהקב״ה (זה) הו״ע הקבלת עול ע״ד אשה כשרה עושה רצון בעלה17, ועי״ז הם מתחברים עם הקב״ה ועד שנעשים דבר אחד, דזהו מה שזו וזה נכללים בתיבה אחת – מזוזה.
וזהו מה שצריך לקבוע מזוזה על פתח הבית, אף שגם הבית היא דרגא דקדושה (ביתך), וכמ״ש18 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים, וכידוע בזה מאמר רבינו הזקן19, אבל מ״מ הוא עבודה שע״פ טעם ודעת, וצריכים לקבוע בו מזוזה, היינו להמשיך בזה את המקיפים ע״י העבודה דקבלת עול.
והנה20 בית היא בחי׳ כללות העולם, כמארז״ל21 על הפסוק22 חכמות בנתה ביתה, בחכמה בנה הקב״ה את העולם, היינו כללות כל ההשתלשלות. וכמו שבנוגע לכללות העולם הרי ישנו כמו שהוא מצד עצמו בחי׳ בחכמה יבנה בית וגו׳ כל הון יקר ונעים, ויש בחי׳ המקיף שצריך להמשיך ע״י מזוזה, עד״ז הוא גם בנוגע לבית הפרטי של כאו״א, שישנם שני ענינים הנ״ל, כי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם23. שישנו הבית עצמו כמו שהוא בדרגא דקדושה (ביתך), אבל הוא רק העבודה שע״פ טעם ודעת, וקביעת המזוזה על הבית שהיא העבודה דקבלת עול. ועד״ז הוא גם בהאדם גופא, הרי יש בו שתי בחינות הנ״ל. דהנה ידוע בענין ירידת הנשמה בגוף, שיש בזה ד׳ מדריגות24 שנחלקות לד׳ מדריגות כלליות. כמו שאומרים25 נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה ואתה נפחתה בי, ואח״כ אומרים ואתה משמרה בקרבי, היינו שנמשך מלמעלה מבחי׳ טהורה היא שזהו טהירו עילאה ולמעלה מזה, אלא בשביל זה צ״ל ואתה משמרה בקרבי. ובחינה זו דואתה משמרה בקרבי היא בחי׳ המקיף שנמשך ע״י המזוזה, וכדאיתא בזהר26 שמזוזה הו״ע הוי׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם27. וזהו ענין שוא עמלו בוניו בו אם הוי׳ לא ישמר עיר, שגם לאחרי שישנו כבר הבנין [הן דבחי׳ הבית דכללות העולם, הן הבית הפרטי של כאו״א, הן ד׳ הבחינות דהנשמה שבכאו״א], צ״ל הענין דהוי׳ ישמר עיר, שזה נמשך ע״י המזוזה.
והנה בשם הוי׳ עצמו ישנו ג״כ ד׳ אותיות, שזהו הד׳ מדריגות טהורה היא בראתה יצרתה נפחתה, ומשום זה צ״ל התפילה והבקשה והזעקה עורה למה תישן הוי׳28 [דכנ״ל שאינו מספיק הענין דטהורה היא בראתה יצרתה נפחתה, וכמו״כ אינו מספיק כשהוא מצד שם הוי׳ שהרי יכול להיות בחי׳ שינה]. אמנם יש ענין נעלה יותר דלא ינום ולא ישן שומר ישראל29 שהוא למעלה משם הוי׳14, אלא שמ״מ נמשך זה ג״כ ע״י שם הוי׳ כמ״ש אם הוי׳ לא ישמר עיר. והענין בעבודה הוא, דהנה ישנו העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך30 שהוא העבודה עם העשר כוחות שלו, ומ״מ אין זה מספיק עדיין וצ״ל העבודה דבכל מאדך30, העבודה שלמעלה ממדידה והגבלה, דבכל מדה ומדה שהוא מודד לך כו׳31. אלא שאעפ״כ צ״ל גם העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך שהוא העבודה בכחות פנימיים, ובזה גופא צ״ל הענין דבכל מאדך. וע״ד הענין דקבלת עול מצוות (שבפרשת והי׳ אם שמוע), וגם בנוגע למצוות פרטיות צ״ל הענין דעול מצוות. וזהו ענין אם הוי׳ לא ישמר עיר, דאף שהשמירה היא מבחינה שלמעלה משם הוי׳, מ״מ זה גופא נמשך ע״י שם הוי׳.
וזהו וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, שהגם שהוא בית דקדושה, מ״מ צ״ל בזה השמירה דמזוזה. וענין זה הוא הן בנוגע לכללות ההשתלשלות, שאינו מספיק הענין דבחכמה יבנה בית וגו׳ כי אם שצ״ל המשכת המקיפים, והן בנוגע להאדם, שאינו מספיק ד׳ הבחינות טהורה היא וכו׳ אלא שצ״ל הענין דואתה משמרה בקרבי, דזהו מה שאיתא במדרש32 דחמשה שמות נקראו לה נפש רוח נשמה חי׳ יחידה, היינו שאינו מספיק נפש רוח נשמה חי׳, אלא צ״ל גם בחי׳ היחידה, וכן הוא גם בנוגע לענין הבית כפשוטו, דהגם אשר הבית הוא בבחי׳ קדושה, ועד לבית מלא ספרים שהוא ע״ד ובדעת חדרים ימלאו גו׳, כי אם צריך לקבוע מזוזה על הבית, שעי״ז הוא מעלה את הבית ואת כל הענינים שבו לבחי׳ המקיף, ועי״ז פועל אשר הוי׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם, ויקום איש מבית דוד, ויבנה בית המקדש במקומו33 [והגם דבית המקדש פטור ממזוזה34, אבל מ״מ אמרו רז״ל35 מה מזוזה זו אינה זזה מהפתח, כך לא תהא זזה מבית הכנסת ומבתי מדרשות], דכל זה יהי׳ בביאת משיח צדקנו, שאז יהי׳ חיים, ומחיי החיים יתן לך חיים36, דואתם הדבקים בהוי׳ אלקיכם חיים37 בביאת משיח צדקנו, ובקרוב ממש.
__________
1) פרשתנו (עקב) יא, ח. וראה לקו״ש ח״ט ע׳ 77 הערה 42.
2) ד״ה זה שבאוה״ת פרשתנו ע׳ תרכא ואילך. נדפס גם בסה״מ תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ע׳ שה ואילך. וראה גם ד״ה זה תשכ״ט (לעיל ע׳ קעו ואילך).
3) תהלים קכז, א.
4) רפ״ב (יג, א).
5) פרשתנו שם, יג.
6) שמואל-א טו, כב. וראה אוה״ת שם ע׳ תרכב.
7) ראה זהר ח״ב רלט, א. ח״ג כו, ב.
8) ראה סה״מ תש״ט ע׳ 28 ואילך. תש״י ע׳ 113. ועוד.
9) שמואל-א שם, יג.
10) ל׳ הכתוב – וישלח לו, לז.
11) ראה ע״ח שער (ד) דרושי נקודות פ״ד. תו״א יתרו עד, ב. מג״א (הוספות) קיח, ג. ובכ״מ.
12) ראה סהמ״צ להצ״צ מצות מינוי מלך ספ״ב (ע׳ קי).
13) בהבא לקמן – ראה אוה״ת חנוכה שלא, סע״א ואילך. ואתחנן (כרך ו) ס״ע ב׳רפג ואילך. סה״מ תרח״ץ ע׳ קפ. וש״נ.
14) ראה אוה״ת פרשתנו שם ע׳ תרכד.
15) בשלח טו, ב.
16) ישעי׳ מג, כא.
17) תדבא״ר פ״ט. הובא ברמ״א אה״ע סוסכ״ט.
18) משלי כד, ג-ד.
19) מאמרי אדה״ז תקס״ד ע׳ ריז ואילך. וש״נ.
20) ראה אוה״ת שבהערה 2.
21) יל״ש עה״פ שבהערה הבאה (רמז תתקמג בסופו). וראה פרש״י שם.
22) משלי ט, א.
23) סנהדרין לז, סע״א (במשנה).
24) ראה לקו״ת בחוקותי מו, סע״ד ואילך. ר״פ דברים. ובכ״מ.
25) בברכות השחר (ברכות ס, ב).
26) ח״ג רסג, ב. רסו, ב.
27) תהלים קכא, ח.
28) שם מד, כד.
29) שם קכא, ד.
30) ואתחנן ו, ה.
31) ברכות נד, א. ספרי ופרש״י עה״פ.
32) ב״ר פי״ד, ט. דב״ר פ״ב, לז.
33) רמב״ם הל׳ מלכים פי״א ה״ד.
34) שם הל׳ מזוזה פ״ו ה״ו.
35) דב״ר פ״ז, ב.
36) ראה יומא עא, א. וראה סה״מ תש״י ע׳ 44.
37) ואתחנן ד, ד.
[סה"מ דברים ח"א ע' קצה ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשל״ד ע׳ 194 ואילך.