בס״ד. ש״פ תצוה, פ׳ זכור, י״ג אדר ה׳תש״מ
הנחה בלתי מוגה
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים1, וצריך להבין מה שמדייק שזה הי׳ בדרך2. וגם צריך להבין מהו ענין הזכירה, דהמשמעות היא שהזכירה היא תיקון קליפת עמלק3. וגם צריך להבין מה שאמרו רז״ל4 זכור בפה לא תשכח בלב.
ויובן זה ע״פ הידוע (בפירוש הכתוב5 מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור), שמלחמה זו היא בכל דור ודור בכל נפש מישראל6. דהנה כתיב7 ראשית גוים עמלק, גוים הם הז׳ אומות שהם ז׳ מדות רעות, שהם הלעו״ז דז׳ מדות דקדושה, ועמלק הוא הראשית והסיבה לז׳ המדות דלעו״ז8. והנה עיקר העבודה הוא בבירור הז׳ מדות [שזהו ענין כיבוש ארץ ז׳ עממין, בירור והפיכת המדות דלעו״ז למדות דקדושה], וזה נעשה ע״י המשכת המוחין. וענין עמלק מלשון ומלק9 את ראשו ממול ערפו10 (הפרשת הראש מהגוף) הוא מה שאינו מניח שתהי׳ התפשטות והמשכת המוחין במדות11. וענין זה דומלק את ראשו הוא (כמו שממשיך בכתוב) ממול ערפו, כשהעבודה היא בבחי׳ אחוריים. דכאשר12 העבודה היא בבחי׳ פנים (בפנים בפנים דיבר ה׳ עמכם13) והו״ע פנימיות המוחין [שנקראים בשם פנים, כי פנים מורה על הפנימיות, כמו הפנים של האדם שבו הוא פנימיות החיות וכחות הנעלים ראי׳ שמיעה ריח ודיבור שהם כנגד ד׳ האותיות דשם הוי׳14], אזי המדות נמשכות15 ממילא אחרי המוחין. משא״כ כשהעבודה היא בבחי׳ חיצוניות ואחוריים (אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו16), בחי׳ חיצוניות המוחין, שההמשכה משם להמדות שבלב היא15 דרך מיצר הגרון, הנה אז אפשר להיות מלחמת עמלק, שלא תהי׳ המשכת המוחין במדות. דתמורת זה שהעבודה דבחי׳ אחוריים צריכה להביא לבחי׳ הפנימיות17, שמבחי׳ אחרי ה׳ אלקיכם תלכו יבוא ויגיע עד לבחי׳ ובו תדבקון18, הנה מלחמת עמלק היא אשר לא זו בלבד שלא יבוא מזה לבחי׳ הפנימיות, אלא שלא תהי׳ אצלו גם התעוררות המדות בבחי׳ חיצוניות. וזהו מה שמלחמת עמלק היתה בדרך בצאתם ממצרים, דמה שעמלק הי׳ יכול להלחם עם ישראל הוא לפי שהיו עדיין בדרך, היינו שלא הגיעו עדיין להעבודה דבחי׳ פנים.
וזהו זכור את אשר עשה לך עמלק, שהתיקון לקליפת עמלק הו״ע הזכירה, כי זכירה הו״ע הפנימיות19. וכמובן גם בפשטות, דענין שנוגע לאדם בפנימיות, הוא זוכר אותו תמיד. דשכחה שייך דוקא בדבר שאינו נוגע לו רק בחיצוניות, אם בבחי׳ חיצוניות וקרירות לגמרי, אשר קרך, או אפילו בדבר שיש לו חיות בזה, אבל הדבר הוא רק ממוצע לאיזה ענין אחר, שגם זה נקרא בשם חיצוניות ואחוריים, בבחי׳ עורף. דהנה ההפרש שבין פנים ועורף (כפשוטם) הוא20 שבעורף אין בו התחלקות אברים, שעור אחד מכסה את כולו, משא״כ בפנים נראה ונגלה ציור התחלקות האברים והכחות שבהם, ראי׳ שמיעה ריח ודיבור. וזהו מה שדבר שהוא רק אמצעי וסיבה לענין אחר נקרא בשם אחוריים ועורף, דמכיון שהדבר מצד עצמו אינו נוגע לו ורק התוצאה שתבוא מזה, לכן נוגע בזה רק כללות הדבר ולא הפרטים שבו (מכיון שמכל הפרטים באה אותה התוצאה)21. וזהו זכור בפה לא תשכח בלב, שהעבודה צריכה להיות בכחות פרטיים, בלב (הרגש) ובפה (מעשה בפועל, עקימת שפתיו הוי מעשה22), ועד״ז במוחין הנה ההתבוננות היא התבוננות פרטית דוקא (כמבואר בקונטרס העבודה23), שעי״ז הוא בא לבחי׳ הפנימיות.
וזהו ג״כ מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור, שמלחמת עמלק היא בכל הכחות שבנפש האדם, שנחלקות בכלל לשתי דרגות (מדור דור), נר״נ וח״י. וזהו מה שפעם כתיב תמחה את זכר עמלק24 ופעם כתיב מחה אמחה את זכר עמלק25, שבכח האדם הוא רק למחות קליפת עמלק שכנגד נר״נ, מחה תמחה, משא״כ מחיית עמלק שכנגד ח״י היא מלמעלה, מחה אמחה26. אלא שאעפ״כ נאמר בתורה גם מחה אמחה, שזה מורה שגם ענין זה שייך לעבודת האדם, כי ע״י שלימות העבודה בבחי׳ נר״נ, אפילו בעבודה שבסדר והדרגה ועאכו״כ ע״י עבודת התשובה, לדלג שור27, מתגלים גם הח״י.
והנה עיקר ענין זה יהי׳ לעתיד לבוא בביאת המשיח כמ״ש מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור ותיב״ע דרא דמלכא משיחא, אלא שאעפ״כ תלוי זה (ככל הענינים דלעתיד לבוא) במעשינו ועבודתינו בשית אלפי שני, ובפרט במשך זמן הגלות28. כי ע״י העבודה דמחיית עמלק שכנגד נר״נ, פועלים גם ענין מחה אמחה דקליפת עמלק שכנגד ח״י, ובפרט ע״י העבודה שבזמן הגלות, ועאכו״כ בעקבתא דמשיחא שענינה הוא עבודת התשובה למעלה ממדידה והגבלה, שעבודה זו שייכת בעיקר לענין הגאולה, דמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא29 וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין30, שיעמוד מלך מבית דוד כו׳ וילחם מלחמות ה׳ (כולל גם מלחמת עמלק31, ואדרבה בעיקר קאי זה על מלחמת עמלק32) וינצח ויבנה מקדש במקומו33 [דג׳ דברים אלו הם ע״ד מארז״ל34 ג׳ מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה], בקרוב ממש ובעגלא דידן.
__________
1) תצא כה, יז.
2) ראה זח״ב קצד, ב. הובא בסהמ״צ להצ״צ מצות זכירת עמלק (צד, סע״א).
3) רד״ה זה עטר״ת (סה״מ עטר״ת ע׳ רפט).
4) ספרי עה״פ. מגילה יח, א.
5) ס״פ בשלח (יז, טז).
6) תו״א פרשתנו (תצוה) פד, א. ובכ״מ.
7) בלק כד, כ.
8) ד״ה זה עטר״ת הנ״ל פ״ב (סה״מ עטר״ת ע׳ רצג). ובכ״מ.
9) ל׳ הכתוב – ויקרא ה, ח.
10) אוה״ת פ׳ זכור ע׳ א׳תשפט. וראה גם תו״א שם פה, סע״א.
11) אוה״ת שם.
12) בכל הבא לקמן – ראה סהמ״צ להצ״צ שם (צו, א ואילך). וראה גם אוה״ת שם.
13) ואתחנן ה, ד.
14) זח״ג רכט, ב. תקו״ז ת״ע (קכב, סע״א. קל, סע״א). ע״ח שער (ד) אח״פ פ״א. ראשית חכמה שער הקדושה רפ״ח.
15) ראה בארוכה המשך חה״ש תרס״ה (סה״מ תרס״ה ע׳ רמ ואילך).
16) פ׳ ראה יג, ה.
17) להעיר מסה״מ אעת״ר ע׳ קג.
18) פ׳ ראה שם. וראה ד״ה אחרי ה״א גו׳ בלקו״ת פ׳ ראה יט, ב ואילך. סידור (עם דא״ח) כג, ד ואילך. ועוד.
19) ראה עד״ז סהמ״צ להצ״צ שם צח, ב. אוה״ת שם ע׳ א׳תשצו. ד״ה זה עטר״ת הנ״ל פ״ד (סה״מ עטר״ת ע׳ רחצ). ובכ״מ.
20) לקו״ת במדבר יח, ב.
21) ראה סה״מ תש״ה ע׳ 29.
22) סנהדרין סה, א.
23) פ״ו. וראה גם שער היחוד (לאדהאמ״צ) פ״א. שם פ״ג ואילך.
24) תצא שם, יט.
25) בשלח שם, יד.
26) ראה עד״ז ד״ה זה פר״ת (סה״מ פר״ת ע׳ רפה ואילך).
27) לקו״ת שבת שובה סח, א.
28) תניא רפל״ז.
29) ראה לקו״ת ר״ה נח, ד. האזינו עה, סע״ב. שמע״צ צב, ב. שה״ש מה, א. נ, סע״ב. מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״ב ע׳ תקלד. ועוד. וראה זח״ג קנג, ב. לקו״ד ח״א קמו, א ואילך.
30) רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ה.
31) ראה גם לקו״ש חט״ז ס״ע 304-5 הערה 49. חכ״א ס״ע 196.
32) ראה גם שיחת ש״פ וישלח תשמ״ג (התוועדויות תשמ״ג ח״א ע׳ 567). וראה רמב״ם הל׳ מלכים פ״ה ה״א.
33) רמב״ם שם פי״א ה״ד.
34) סנהדרין כ, ב. רמב״ם ריש הל׳ מלכים. ועוד.
[סה"מ ד' פרשיות ח"א ע' רכג ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תש״מ ע׳ צו ואילך.