בס״ד. ש״פ נשא, ט׳ סיון ה׳תשכ״ו
הנחה בלתי מוגה
וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר1, וצריך להבין2 מהו שאומר לאמר, בשלמא בכל מקום פירושו של לאמר הוא שיאמר לאחרים, אבל כאן כולם שמעו את עשרת הדברות מהקב״ה עצמו, א״כ מה שייך לומר לאמר.
ויובן ע״פ המבואר במאמר של שבועות3, שזה הי׳ המאמר של כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע משנת תרמ״ו4 [שעליו מיוסד המאמר של הרבי הנשיא5, והמאמר של כ״ק אדמו״ר נ״ע הוא מיוסד על מאמר הצ״צ6 ולמעלה בקודש7]. ומביא שם במאמר של כ״ק אדמו״ר נ״ע שחביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה8 שבו נברא העולם9, שזהו התורה שעל ידה נברא העולם10. וזהו שאומר בזהר11 על הכתוב בפרשה זו12 עשרה עשרה הכף, וקשה מדוע כתוב פעמיים עשרה, ומתרץ שזהו עשרת הדברות ועשרה מאמרות שהם מעשרת הדברות13. ע״כ תוכן מהמאמר שם.
אמנם זה צריך ביאור משיעור תניא של היום, שלכאורה קשה משם על זה, שזהו בשער היחוד והאמונה14 שאומר שם, מכאן טעות המינים שמדמים מעשה שמים וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו, אבל אין זה כך כי במעשה שמים וארץ הנה כתורת הבעש״ט15 עה״פ16 לעולם ה׳ דברך נצב בשמים, שדברך נצב, הכח האלקי נמצא תמיד בנפעל, כח הפועל בנפעל להוותו, משא״כ במעשה אנוש. וזהו כי במעשה אנוש זהו יש מיש, משא״כ מעשה שמים וארץ הוא יש מאין, א״כ צריך תמיד לכח הפועל שיעמוד בו להוותו בקל וחומר מקריעת ים סוף. וכי הוא הבורא, הנה זהו כמו שאומר באגה״ק סימן כ׳17, שהוא לבדו שאין לו שום עילה וסיבה שקדמה לו ח״ו הוא לבדו בכחו ויכלתו להוות מאין ליש. וא״כ צריך להבין בשביל מה זקוקים העשרה מאמרות להמשכה מעשרת הדברות, הלא הם נמשכים מזה שאין לו שום סיבה ועילה שקדמה לו ח״ו. ויש לומר הביאור בזה, ע״פ מה שמבאר כ״ק אדמו״ר נ״ע בסוף המאמר (הנ״ל)18, שמביא מה שכתוב19 אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי וגו׳ ואז ונתתי גשמיכם וגו׳ ונתנה הארץ יבולה, ומקשה מהו הקישור בין אם בחוקותי וגו׳ לונתתי גשמיכם וגו׳20, ואומר שיובן בהקדים שבגשמים יש ב׳ פירושים, א׳ תורה וב׳ גשמים, וכדאיתא במדרש21 כל אורה האמור בעלי׳ בן ברכאל בירידת גשמים הכתוב מדבר ור׳ הושע רבה אמר בדברי תורה הכתוב מדבר ולא פליגי כי אם שניהם מתכוונים לדבר אחד.
ויובן בהקדם מארז״ל22 ג׳ מפתחות לא נמסרו לשליח ואחד מהם זו גשמים, וצריך להבין דהלא כתיב23 שולח מים על פני חוצות, א״כ כתוב הלשון שליח, שזהו מים שבאים ע״י שליח. ומבאר דהחילוק הוא, שיש מים שמעל לרקיע וזהו מים עליונים, ויש מים שמתחת לרקיע וזהו מים תחתונים, ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום אז נמשך מהמים שמעל לרקיע וכשאין עושים רצונו של מקום נמשך גשמים מהים שמתחת לרקיע24, שעז״נ שולח מים על פני חוצות, וההבדל בין מים עליונים ותחתונים זה נעשה ע״י הרקיע, שקודם לזה הי׳ מים במים25, מים עליונים במים תחתונים ומים תחתונים במים עליונים, כמו26 היין עם השמרים שאז היין הוא לא כל כך מעולה כי מעורב עם השמרים, והשמרים הם לא כל כך למטה כי נמצא היין בתוכם, וע״י שמסנן את היין ונשאר יין לחוד ושמרים לחוד אז היין הוא מעולה ביותר והשמרים עבים ביותר, כך עד״ז ע״י רקיע המבדיל בין המים עליונים למים תחתונים ירדו מים תחתונים ממדריגתם שהם באין ערוך לאיך שהיו לפני שנבדלו ממים עליונים, וכל שכן לגבי מים עליונים כשהיו מעורבים ביחד עם מים תחתונים, וכל שכן איך שהמים עליונים הם כעת לאחר שנבדלו. וע״ז אומרים27 שמים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא, ועי״ז שהם בוכים עי״ז הם מתעלים עוד למעלה ממים עליונים. וזהו שבניסוך המים שעל גבי המזבח, שהי׳ דוקא מים ולא יין28, וכמבואר פעם בארוכה בזה29, וע״ז אומרים שמי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו30, שזה הי׳ ע״י המים התחתונים דוקא שבוכין אנן בעינן וכו׳, ועי״ז נעשה להם עלי׳ למעלה ממים עליונים, וזה נעשה ע״י מלכא. והרי מים הם מצמיחים כל מיני תענוג31, הנה ממים עליונים נצמח תענוגים רוחניים וממים תחתונים תענוגים גשמיים.
וזהו גם מ״ש אם בחוקותי תלכו, שעי״ז יהי׳ ונתתי גשמיכם וגו׳, שאע״פ שזה בא בגשמים כפשוטם, אבל מ״מ זה בא מ״ונתתי״, מהקב״ה, אלא שזהו באופן של חטים ככליות32, שזה בא בגשמיות, עד שאילני סרק ג״כ עושים פירות33. משא״כ ממים תחתונים כו׳10. וזהו דוקא אם בחוקותי, עמלים בתורה34, שזהו מים עליונים10. וזהו שהעשרה מאמרות צריכים לתורה, כי עשרה מאמרות זהו מים תחתונים והם צריכים למים עליונים שהם תורה. וזהו וידבר אלקים, דאע״פ שידוע שאלקים זהו גבורות, מ״מ משם נמשך גשמים, וכמבואר במ״א35 מדוע גשמים הם מגבורות, שזהו מים תחתונים. ואע״פ שמים תחתונים הם ג״כ בריאה, ובפרט לפי המבואר בתורת חיים36 שהמים עליונים ומים תחתונים זהו חכמה ומלכות, מ״מ יכול להיות שיהי׳ רגלי׳ יורדות מות37 ולכן צריך למים עליונים, לתורה. וזהו שמים תחתונים זהו חיצוניות א״ק, ומים עליונים תורה פנימיות א״ק, דחיצוניות בא מהפנימיות וחיצוני הוא בשביל הפנימי. וזהו ג״כ ב׳ הפירושים ב״בו נברא העולם״38, א׳ שבשבילו נברא העולם וב׳ שעל ידו נברא העולם, וזהו שהפנימיות שהיא התורה, בשבילה נברא העולם שהוא חיצוני, ועל ידה נברא העולם, שחיצוני בא מהפנימי כו׳10, בקרוב ממש.
__________
1) יתרו כ, א.
2) ראה תו״א יתרו סז, ב. רד״ה זה תשכ״ט (לקמן ע׳ רסז). וש״נ.
3) ד״ה חביבין ישראל (לעיל ע׳ ריז ואילך).
4) סה״מ תרמ״ו ע׳ תיא ואילך.
5) סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 95 ואילך. תש״ב ע׳ 104 ואילך.
6) אוה״ת שבועות ע׳ קעא ואילך.
7) ראה גם סה״מ תרכ״ו (קה״ת, תשמ״ט) ע׳ צג ואילך, ובהנסמן שם במפתח המאמרים (ס״ע 12-3).
8) אבות פ״ג מי״ד.
9) ראה רד״ה חביבין ישראל הנ״ל (לעיל ע׳ ריז). וש״נ.
10) חסר קצת. המו״ל.
11) ח״ג יא, ב ואילך.
12) נשא ז, פו.
13) בכ״ז – ראה ד״ה וידבר גו׳ לאמר תשכ״ב (לעיל ע׳ קפט ואילך). וראה גם סה״מ דברים ח״ב ע׳ מג. וש״נ.
14) פ״ב
15) שעהיוה״א פ״א.
16) תהלים קיט, פט.
17) קל, ריש ע״ב.
18) סה״מ תרמ״ו שם ע׳ תיז-ח.
19) ר״פ בחוקותי (כו, ג-ד).
20) ראה גם רד״ה אם בחוקותי תלכו תשל״ז (סה״מ ויקרא ע׳ שה). וש״נ.
21) ב״ר פכ״ו, ז (בהנחה חסר המשך דברי המדרש, וכאן נעתק מסה״מ תרמ״ו שם. המו״ל).
22) תענית ב, סע״א. סנהדרין קיג, סע״א.
23) איוב ה, י.
24) פדר״א – הובא באוה״ת בחוקותי (כרך ב) ע׳ תרסד. בהעלותך ע׳ שצו. נ״ך ע׳ שנח. סה״מ תרכ״ו (קה״ת, תשמ״ט) ס״ע ק. תרכ״ז ע׳ תמו. תר״ל ע׳ קמה. המשך והחרים תרל״א (קה״ת, תשע״ה) ע׳ מג. סה״מ תרל״ד ע׳ שלט. המשך מים רבים תרל״ו רפקכ״ח (ע׳ קלו). סה״מ תרנ״ז ע׳ קכג. ועוד. וראה הערת כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א (מו) בהמשך מים רבים שם.
25) ראה ב״ר פ״ה, א.
26) ראה לקו״ת שלח מב, ב.
27) תקו״ז ת״ה (יט, סע״ב). ת״מ (פ, א). מאמרי אדהאמ״צ דברים ח״א ע׳ שיט. וש״נ.
28) ראה בחיי ויקרא ב, יג. הובא באוה״ת לתהלים (יהל אור) ס״ע שמ.
29) ראה לקו״ש ח״ב ע׳ 422 ואילך. שיחות קודש תשי״ט (ברוקלין, תש״ע) ע׳ 43.
30) סוכה נא, א (במשנה).
31) תניא פ״א (ה, סע״ב).
32) תו״כ בחוקותי שם, ד. וראה גם כתובות קיא, א.
33) תו״כ ופרש״י בחוקותי שם.
34) תו״כ ופרש״י שם, ג.
35) ראה ד״ה חמשה קנינים דש״פ במדבר תשי״ב (לעיל ע׳ יג).
36) בראשית בתחלתו.
37) משלי ה, ה. וראה אוה״ת נ״ך עה״פ (ע׳ תקסד ואילך). ובכ״מ.
38) ראה ד״ה חביבין ישראל (לעיל ע׳ ריח).
[סה"מ שבועות ע' רכו ואילך]
כעין שיחה. מאמר שני מהמשך. מאמר זה נדפס כאן לראשונה (מהנחה פרטית), ובתוספת מ״מ וכו׳.