בס״ד. ש״פ תולדות, מבה״ח וער״ח כסלו ה׳תשכ״ז

הנחה בלתי מוגה

ויזרע יצחק וגו׳ מאה שערים וגו׳¹, והנה מהמשך הכתובים מובן שויזרע יצחק הוא עבודה כללית ביצחק, דכיון שכתוב לאחרי זה² ויגדל האיש גו׳ ויהי לו מקנה גו׳ ועבדה רבה גו׳ שזהו עבודה כללית, הנה מובן אשר גם ויזרע יצחק הו״ע כללי, וצריך להבין איך הוא, דלכאורה הוא ענין פרטי ועבודה פרטית דויזרע יצחק גו׳. עוד צריך להבין מה שאומר¹ וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו הוי׳, דלכאורה הי׳ צ״ל בסדר הפוך ויברכהו הוי׳ ואח״כ וימצא, כיון שע״י ברכת הוי׳ דוקא וימצא מאה שערים (ובפרט שהי׳ ארץ קשה ושנה קשה כמבואר בפירש״י³, הנה מכל שכן שבא ע״י ויברכהו הוי׳). עוד צריך להבין דמשמע אשר גם וימצא בשנה ההיא מאה שערים הו״ע כללי, דמכיון שזה בא ע״י הזריעה (שהוא ענין כללי), עד״ז וימצא מאה שערים הוא ענין כללי, וצריך להבין מהו.

וביאור הענין יובן ע״פ יסוד המאמר מאדמו״ר הצ״צ באור התורה (בפרשה זו)⁴ בקיצור עה״פ ויזרע יצחק, שהו״ע אור זרוע לצדיק⁵ כמבואר במדרש⁶, ובתנא דבי אליהו⁷ איתא שזהו ענין זרעו לכם לצדקה⁸, שזהו ענין כללי, וזהו⁹ ג״כ כללות כל התורה ומצוות שהוא צדקה¹⁰. ועי״ז הנה וימצא מאה שערים, שזהו כללות העבודה אשר ע״י זריעת¹¹ התורה ומצוות נעשה וימצא מאה שערים, ואח״כ בא ענין ויברכהו הוי׳ שזהו מה שנמשך מלמעלה, דלאחרי זה שהי׳ עבודה דמאה שערים בא הענין דויברכהו הוי׳. דבענין מאה שערים ישנם שלוש דרגות, הא׳ הוא במדות, דעיקר העבודה עכשיו הוא לברר את המדות ולהפכם לקדושה, וכמבואר בספר של בינונים¹² שעבודת המוחין היא עבודה קשה ביותר, ועיקר העבודה עכשיו הוא במדות, ובירור המוחין יהי׳ לעתיד לבוא וכמבואר במ״א¹³ בענין קני קניזי וקדמוני שזהו עבודת המוחין שזה יהי׳ לעתיד לבוא דוקא, כי ירחיב ה׳ אלקיך את גבולך¹⁴, ועכשיו אי אפשר לברר זה, ועכשיו העבודה היא רק בשבעה עממין שהוא ז׳ מדות.

והנה מדות שלמטה (שהעבודה היא לבררם) עיקר מציאותם ושרשם הוא למעלה, וכמ״ש בתניא¹⁵ שנשתלשלו מהן, שזה קאי על העשר ספירות שנשתלשלו וירדו למטה, והמדות שלמטה הוא בדוגמת המדות שלמעלה, וכמ״ש¹⁶ לך הוי׳ הגדולה והגבורה כו׳ עד כי כל בשמים ובארץ לך הוי׳ הממלכה, דכי כל בשמים ובארץ היינו כמ״ש התרגום דאחיד בשמיא וארעא, ואח״כ בא הענין דלך הוי׳ הממלכה שהוא מצד המטה דוקא דאין מלך בלא עם¹⁷. ולכאורה, ב׳ הענינים של לך וכל הם הפכיים זה מזה, דלך מורה על ענין הביטול, משא״כ כל מורה על שלימות המציאות וכמ״ש¹⁸ יש לי כל, וענין הביטול וענין השלימות הם הפכיים זה מזה. והענין הוא, דישנם ב׳ בחינות במדות, הא׳ מדות כפי שהן מהרצון, והגם שנגלים ע״י השכל מ״מ שרשם מהרצון, ולכן אנו רואים שגם המדות שבאים ע״י השכל יש בהם תוקף הרצון¹⁹, ועד״ז הוא למעלה שיש המדות איך שבאים בהתגלות ע״י המוחין, ויש המדות כפי שהם מושרשות באריך. והנה כמו שהם באריך שם הם בבחי׳ ביטול בתכלית ובהעדר המציאות, בחי׳ לך, אבל כשבאים בהתגלות אז הם בתכלית שלימות המציאות, בחי׳ כל.

וכמו שהוא למעלה, כמו״כ הוא בעבודת האדם, דעבודת האדם לברר המדות היא בין בהמדות כפי שהם בהתגלות, שזהו בחי׳ כל, ובין בהמדות כפי שהם בשרשם, שזהו בחי׳ לך, והעבודה היא בז׳ המדות ז׳ פעמים ז׳ דכל מדה כלולה מז׳, ויש כללות כולם (בגימטריא נ׳), והמדות כפי שהם בשרשם בבחי׳ לך – בגימטריא נ׳²⁰, ואח״כ בא למטה בגלוי כחותם המתהפך ונעשה כל, וביחד הם ק׳. וזהו ענין מאה שערים, כי צריכים ב׳ העבודות, שבכלל צ״ל העבודה דתיקון, וכמארז״ל²¹ לעולם יהא רך כקנה ואל יהא קשה כארז, אלא שמ״מ, הנה בזמן מן הזמנים צריכים להמשיך תוקף הרצון, מדות דתהו כפי שהם בתוקף הרצון, שזהו ענין בכל מאדך²², למעלה מטעם ודעת, וזהו ענין מאה שערים, ב׳ עבודות. והנה בזה גופא ישנם שני ענינים, א׳ להמשיך מלמעלה למטה שזהו ענין כל בשמים ובארץ, ויש עבודה מלמטה למעלה להעלותם לשרשם שזהו ענין לך.

והנה כל זה הוא עבודת המדות, וישנה עבודה נעלית שהיא עבודת המוחין, וגם בזה ישנם ב׳ ענינים, שיש עבודה מצד המוחין, ולא מוחין עצמם, ויש העבודה במוחין עצמן, וכמ״ש בזהר²³ על דבר ספירת העומר שזהו בירור המדות, והוא שבעה שבועות שזהו המדות ופרטיהן, ועי״ז באים ליום החמישים, שהו״ע חמישים שערי בינה²⁴, שהוא המשכת המוחין. וזהו מסטרא דיובל²⁵, והיינו שהוא רק מצד המוחין אבל לא המוחין בעצמם, וכמ״ש הפרדס²⁶ בזה, וזהו ג״כ ענין שערי בינה בדוגמת השער שענינו הוא לא העצם אלא להמשיך בחוץ²⁷, דהיינו להמשיך ממוחין למדות, ואח״כ יש ענין היובל שזהו בינה שנקרא עלמא דחירות²⁸, שעל לעתיד לבוא אומרים²⁹ יתקע בשופר גדול, ענין החירות, ולכן היובל הי׳ נוהג בזמן הזה רק בזמן שכל ישראל היו על אדמתם³⁰ שזהו ענין החירות, שזהו מאה שערים מצד ב׳ הדרגות שבבינה, ובזה יש ג״כ לך וכל מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, וזהו דרגא הב׳ במאה שערים. ואח״כ יש (כמו שהוא בפרטיות כנ״ל, יש) בכללות ענין העבודה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה שזהו ענין הג׳ במאה שערים, שזהו כללות העבודה בתורה ומצוות, שיש הביטול דויזרע, ואח״כ וימצא מאה שערים בכל האופנים שנת״ל, ואח״כ ויברכהו הוי׳ מלמעלה למטה, שיש אתערותא דלעילא שבא אחר אתערותא דלתתא, אבל ויברכהו הוא אתערותא דלעילא מצד עצמו, מקום שאין העבודה מגעת, רק שצריכים אתר שלים³¹ ואז ההמשכה משם היא בדרך ממילא³².

וזהו ויזרע יצחק בארץ ההיא, שהכל בא ע״י ירידת הנשמה בגוף, שזהו כמו הגרעין שזורעין בארץ שנרקב, שזהו מה שכתוב במדרש³³ זרעו לכם לצדקה ופירש המתנות כהונה שנאמר ויזרע יצחק, שזהו כמו זריעת הגרעין שנרקב עד שנעשה ללא מציאות ונכלל בכח הצומח³⁴, וכמו״כ הוא בירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף שהנפש מצד עצמו הוא בחי׳ גילוי, והגוף הוא העלם, וע״י הירידה נעשה הנשמה ללא מציאות, ולכן אומרים³⁵ בעל כרחך אתה חי, וע״י הירידה למטה שנפסד ממציאותו ועי״ז מברר הגוף בא לדרגא נעלית ונעשה ויברכהו הוי׳³⁶.

__________

1) פרשתנו (תולדות) כו, יב.
2) שם, יג ואילך.
3) עה״פ, מב״ר פס״ד, ו.
4) קלט, א ואילך.
5) תהלים צז, יא.
6) שמו״ר פט״ו, כו ובמ״כ שם (הובא לקמן בפנים).
7) זוטא פ״א.
8) הושע י, יב.
9) אוה״ת שם קלט, ב.
10) תו״א מקץ לח, ג. ד״ה אנכי מגן לך תרע״ח (סה״מ ליקוט ח״ב ע׳ רמא). ועוד – נסמן לעיל ח״א ע׳ רכג הערה 33.
11) ראה גם לקו״ת בהר מ, ד. שלח מד, רע״א.
12) ראה גם ד״ה וארא אל אברהם גו׳ תשמ״ה (סה״מ שמות ח"א ע' ריח). וש״נ.
13) ראה מאמרי אדה״ז תקס״ה ח״ב ע׳ תת ואילך. ע׳ א׳מט ואילך. מאמרי אדהאמ״צ דברים ח״א ע׳ ד ואילך. אוה״ת בראשית (כרך ז) תתשסח, א ואילך.
14) פ׳ ראה יב, כ. פ׳ שופטים יט, ח.
15) רפ״ג.
16) דברי הימים-א כט, יא.
17) בחיי וישב לח, ל. ר״פ בלק. שעהיוה״א רפ״ז. ועוד – נסמן בסה״מ במדבר ח״ב ע׳ קלח.
18) ל׳ הכתוב – וישלח לג, יא.
19) המשך תער״ב ח״א פרנ״ג (ע׳ תקיב).
20) ראה פרדס שער (יג) השערים ספ״ו. שער (כג) ערכי הכינויים מערכת כל כלה ומערכת לך.
21) תענית כ, ב. ראה סה״מ במדבר ח״ב ע׳ קמג. וש״נ.
22) ואתחנן ו, ה.
23) ראה גם לקו״ת ויקרא ג, א. אמור לה, ד. במדבר יט, א ואילך. ועוד.
24) ראה לקו״ת במדבר י, ד. יב, א ואילך.
25) ראה זח״ב פג, סע״ב (הובא בפרדס שבהערה הבאה).
26) שער (יג) השערים פ״ב. ספ״ג ואילך (הובא באוה״ת שם).
27) ראה המשך תער״ב ח״א פקל״ו (ע׳ רסג). ח״ב ע׳ א׳לב. סה״מ תרע״ח ס״ע פו ואילך.
28) ראה מאמרי אדהאמ״צ דברים ח״א ע׳ סז. וש״נ.
29) ישעי׳ כז, יג.
30) ראה ערכין לב, ב. רמב״ם הל׳ שמיטה ויובל פ״י ה״ח.
31) ראה זח״ג צ, ב.
32) ראה בכ״ז לקו״ת שה״ש כד, סע״א-ב.
33) שבהערה 6.
34) ראה לקו״ת בהר מ, ב. ובכ״מ.
35) אבות פ״ד מכ״ב.
36) חסר הסיום. המו״ל.

[סה"מ בראשית ח"ב (הוספות) ע' רנג ואילך]