כמידי שבוע, מפרסם "המכון להפצת תורתו של משיח" קובץ "דברי משיח – תשמ"ח". בקובץ הנוכחי – הנחה מהתוועדות ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן
תוכן ההתוועדות:
תוכן ההתוועדות:
שיחה א':
א) שבת הגדול הו"ע עיקרי, כמובן מכך שיש לו סימן שלם בשו"ע
ב) "למכה מצרים בבכוריהם" – ביטול המיצרים וגבולים ע"י התוקף דמצרים עצמו; ההוראה ב"והחי יתן אל לבו" – שע"י פעולת בנ"י בהקרבת קרבן לה' פועלים מהפכה בעולם
שיחה ב':
א) ההוראה משבת הגדול – שע"י העבודה בקדושה פועלים שהחול עצמו נלחם עם העולם, המשכת הנס בעולם
ב) קבלת החלטות טובות (גם) בנוגע לחגיגת יום הולדת הרמב"ם בערב פסח; המשכת ההחלטות בכל הפרטים "ראשו על כרעיו ועל קרבו"
ג) ע"י ה"אש תמיד" מבטלים את ה"לא" – המשכת הנס בעולם (כנ"ל), כמרומז בענינו דהרמב"ם – שליקט ספר מכל הדינים, ובשיעור היומי – שכל הפרטים צ"ל בדיוק
מאמר (כעין שיחה) ד"ה עבדים היינו:
א) מנהג רבותינו נשיאינו לומר "עבדים היינו" בשבת הגדול אחרי מנחה; הביאור בדרושי ג' אבות החסידות; "עבדים היינו" – מענה על שאלת ה"בן חכם", דמזה מובן שהוא ענין עיקרי וכללי
ב) ענין העבדות – ע"י פרעה אותיות הערף, חיצוניות הרצון; ענין זה רק בבחי' מצרים ששם יש התחלקות בין חיצוניות לפנימיות הרצון, משא"כ בבחי' מרחב, כפי שיהי' לע"ל; כדי לצאת מהמיצר צ"ל המשכה מבחי' "ויוציאנו הוי' אלקינו משם", עד לגילוי עצומ"ה, וכן בכל שנה; המשכת ענין זה למטה – ע"י ההתלבשות בספירות, "ביד חזקה ובזרוע נטוי'", לידת ז"א, ועד"ז ביצי"מ ובעבודה – לידה ואח"כ צמיחה לקטנות לגדלות; העבודה דפנים, מס"נ ו"בכל מאדך", בכל דור ובכל יום, שעי"ז זוכים לגאולה בשובה ונחת אבל בזריזות
ג) "קלאָץ קשיא": מאחר וכבר "כלו כל הקיצין" וכבר צחצחו הכפתורים וכו' – מדוע זקוקים לעבודה הנ"ל כדי לזכות לגאולה?! ומדוע נמצאים עדיין בחושך הגלות עד שאין איש שם על לב לשאול שאלה זו?! ב' תנועות הפכיות – תמידין כסדרן (העבודה הנ"ל) ומוספים (שכבר מוכנים לגאולה); הטעם בצחות שמסיימים חלק ההגדה בשה"ג ב"לכפר על כל עוונתינו" – כי לאחר כל המעלות הטובות לא נגע ולא פגע!
שיחה ג':
א) נתינת מעות חיטים, וציון יום הולדת הרמב"ם בערב פסח
ב) שאלה בפרש"י: בריש הפרשה – "אין צו אלא לשון זירוז" – מדוע לא נאמר בציוויים שלפנ"ז, ומדוע דוקא כאן יש לזרז כשלכאורה אין כ"כ חסרון כיס?
ב) חלוקת המשקה; ל"ט טנקים כנגד ל"ט מלאכות שמהפכים לקדושה
שיחה ד':
א) הביאור בפרש"י בריש הפרשה, וההוראה ב"והחי יתן אל לבו" – גודל ענין הזריזות בכל פרט מעבודת ה'
ב) ביאור בפרש"י בסוף הפרשה – החילוק בין "לא הטו ימין ושמאל" ל"לא שינה" (בפ' בהעלותך), וההוראה ב"והחי יתן אל לבו" – כשנמצאים בדרגת אהרן יש לנהוג בדיוק כציווי משה רבינו ללא הוספת "לפנים משורת הדין" או סייגים ו"משמרת למשמרת", אך כשנמצאים במצב ירוד ודור פרוץ (כשחסר הביטול למשה כו') – צ"ל הוספה בהנ"ל
ג) לקוטי לוי"צ – משיחת אהרן ע"י משה, ולכאורה צ"ל הקדמת תפילה (אהרן) לתורה (משה)
ד) לימוד נגלה בשבת
ה) שיעור היומי ברמב"ם (הל' אישות רפ"ח) – גדר דברים שבלב בקידושין
בתור הוספה, בא ר"ד בעת ה"יחידות" לגבירים, ג' ניסן תשמ"ח – בפרסום ראשון, עם מר וגב' מאטוס – חיזוק ראש הממשלה גם לגבי עמדותיו החזקות עד עתה
ויה"ר שע"י הדפסת ולימוד "דברי משיח" נזכה להתגלות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א תיכף ומיד ממש!
