בס״ד. ש״פ חיי שרה, כ״ז מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשמ״ז
הנחה בלתי מוגה
אמר ר׳ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה1, וידוע הדיוק בזה בדרושי רבותינו נשיאינו (בדרוש אדמו״ר הזקן הנדפס באוה״ת2 עם הגהות אדמו״ר הצ״צ ובדרושים שלאחרי זה3), מאי טעמא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים (ובפרט שמודגש כאן שזהו ענין שיחה וזהו ענין תורה, דלכאורה בפשטות תורה היא למעלה משיחה), ועוד כמה דיוקים פרטיים בלשונות המדרש (וגם בעוד ענין במדרש4, יפה רחיצת רגליהם כו׳5).
ונקודת הביאור בזה6, דהנה ענין שיחתן של עבדי אבות קאי על עבודת התפילה, כמאמר7 אין שיחה אלא תפילה, וכמ״ש בפרשתנו8 ויצא יצחק לשוח בשדה ואמרו רז״ל על זה7 אין שיחה אלא תפילה. דאמיתית ענין התפילה הוא ברעותא דליבא דהיינו פנימיות הלב9, ובפרט התפילה דעבדי אבות, דענין העבד הוא (כמבואר בארוכה בהמשך תרס״ו קרוב לסיום וחותם דרושי תרס״ו10) שהוא בטל לגמרי אל האדון וכל מציאותו היא מציאות האדון, עד שהביטול הוא באופן כזה שכל מה שקנה עבד קנה רבו11. ונמצא, שענין השיחה דעבדי אבות בעבודה הו״ע התפילה דיחידה שבנפש, רעותא דליבא, כמבואר בכמה מקומות12 שיחידה שבנפש שורה דוקא בלב, עד שזהו בפנימיות הלב ופנימיות דפנימיות שבלב (כמבואר בלקו״ת13 שגם בפנימיות הלב יש דרגות). דלפי זה ענין רעותא דליבא אין זה תואר של דרגא מסויימת בלב (דרעותא היינו רצון שבלב), כי רצון בכלל הרי זה תואר שיש בו כמה דרגות, משא״כ ענין רעותא דליבא קאי על בחי׳ פנימיות הלב שלמעלה מכל גדר דרגות וכו׳14. דכל זה הוא ענין שיחה, משא״כ הענין דתורה ומצוות בכלל קאי על עבודת הבירורים לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים.
ובזה יובן מה שיפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, כי ענין תורתן של בנים הוא לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים כנ״ל, שענין הדירה הוא תואר וגדר, ועד״ז הלשון תחתונים מורה שיש מציאות של תחתון ויש בו כמה דרגות, תחתונים לשון רבים, וזה מורה ג״כ שיש עליונים שלמעלה מתחתונים, וגם בעליונים יש כמה דרגות (עליונים לשון רבים). משא״כ ענין שיחתן של עבדי אבות קאי על בחי׳ רעותא דליבא שמבחי׳ יחידה שבנפש כנ״ל, דע״י רעותא דליבא תופסים בעצמות ומהות שלמעלה מכל גדר ודרגא וכו׳, כמאמר15 לית מחשבה תפיסא בי׳ אבל נתפס איהו ברעותא דליבא16.
ובזה יובן גם ביאור הלשון יפה שיחתן כו׳. דמה שנאמר כאן לשון יופי ולא לשון גדלות וכיו״ב הוא משום שענין הגדלות מורה על ענין שיש בו איזו תפיסא וגדר, שהוא גדול בכמות או באיכות וכיו״ב, משא״כ ענין היופי, הנה אף שיש כמה דרגות ביופי, כמו יפה תואר ויפה מראה17 או כמ״ש18 כולך יפה רעייתי ומום אין בך וכיו״ב, מ״מ הכוונה כאן היא לענין היופי שלמעלה מכל גדר ותואר, שלכן אי אפשר לתאר זה אלא בלשון יופי, שהכוונה בלשון זה היא לענין שלמעלה ממדידה והגבלה, דלא19 אתרמיז בשום אות וקוצא כלל כו׳.
וזהו גם מה ששיחתן של עבדי אבות כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה, כי מכיון ששיחתן של עבדי אבות הו״ע של בלי גבול, לפיכך נמשך ענין זה בתורה באופן של ריבוי. משא״כ הרבה גופי תורה הרי הם נמשכו בגדרי מדידה והגבלה, ולפיכך לא ניתנו אלא ברמיזה, כי די לחכימא ברמיזא20, ומכיון שאין צריך יותר מרמז הרי כל יתר אין צורך בו, ואדרבה כל יתר כנטול דמי21, ולכן לא ניתנו אלא ברמיזה.
והנה אמרו רז״ל22 בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית. דב׳ ענינים אלו (בשביל ישראל ובשביל התורה) הם כנגד ב׳ דרגות אלו, דתורה היא בסדר השתלשלות, משא״כ ישראל קדמו לתורה23. וזהו גם מה שבתיבת בראשית נרמזו ג״כ ב׳ ענינים אלו, דענין בראשית בפשטות קאי על בריאת העולם, סדר ההשתלשלות, ויש עוד פירוש, דקאי על בחינה שלמעלה מהשתלשלות, כמבואר בתורת חיים בתחילתו24 (ובכמה מקומות25). שזהו מה שבראשית פירושו בקדמין26, עד למעלה מזה, בחי׳ רעותא שלמעלה מכל סדר ההשתלשלות.
והנה נוסף לענין זה שבשיחה, מה ששיחה הו״ע התפילה ברעותא דליבא, הרי ידוע שלפעמים גם תורה נקראת בשם שיחה27. ויש לומר הביאור בזה, משום שענין זה שבשיחה, המשכת עצמותו ומהותו ית׳ שלמעלה מכל גדר ותואר, צריך להמשיכו גם בעבודת האדם בעסק התורה ומצוות לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים, דזהו מה שגם תורה נקראת בשם שיחה. ויש לומר, דזהו מה שמבואר בהמשך הדרושים28, דתיבת שי״ח היא ר״ת ג׳ בני נח (שם חם יפת), שכנגד ג׳ העמודים דתורה עבודה וגמילות חסדים29, ושיחתן של עבדי אבות קאי על ג׳ האבות, שגם ג׳ האבות הם שרש ג׳ העמודים דתורה עבודה וגמילות חסדים. והיינו, דכללות העבודה לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים הנחלקת לג׳ העמודים דתורה עבודה וגמילות חסדים, צריכים לעשותה באופן דשיחתן של עבדי אבות, היינו בבחי׳ שיחה דקאי על רעותא דליבא, ובאופן דעבד, עבודת העבד שכל מציאותו היא מציאות האדון, ובאופן דאבות, אשר האבות הן הן המרכבה30, שזהו גם ענין המרכבה הבטילה לגמרי אל הרוכב עלי׳.
ויהי רצון, שע״י העבודה בכל ענינים אלו במשך שית אלפי שנין דהוה עלמא31, ובפרט בעקבתא דמשיחא כאשר מטו רגלין ברגלין32, נבוא לקיום כל הנ״ל, שיהי׳ דירה לו ית׳ בתחתונים, והרי אמיתית הדירה היא שהעצם עצמו דר בהדירה33, ויקויים היעוד34 נכון יהי׳ הר בית הוי׳ בראש ההרים גו׳, ונהרו אליו כל הגוים וגו׳, עם כל שאר היעודים של הגאולה העתידה. ובפרט שכבר ישנה ההבטחה דעמדו הכן כולכם35, שכל הענינים כבר ניתנו מלמעלה, וצריכים לעשות רק את הכלי מלמטה, עמדו הכן כולכם, דאמיתית ענין הכלי הוא שהוא בטל לגמרי אל האור שבתוכו כמבואר בכמה מקומות36, וכידוע הראי׳ על זה מהלכות שבת37, שהמוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה אל האוכלין שבתוכה, וכל שכן וקל וחומר שכן הוא בענינים רוחניים שלמעלה ממדידה והגבלה. ובפרט ע״י הקדמת העבודה דהפצת המעיינות חוצה, שהתחילה בי״ט כסלו38, שעי״ז באים לענינו של חנוכה, דנרות חנוכה הם נרות נצחיים, הנרות הללו אינן בטלין לעולם39, בבנין בית המקדש השלישי, מקדש אדנ-י כוננו ידיך40, למטה מעשרה טפחים, במהרה בימינו ממש.
__________
1) פרש״י פרשתנו (חיי שרה) כד, מב. וראה גם ב״ר פ״ס, ח. יל״ש פרשתנו רמז קט.
2) פרשתנו קכז, ב ואילך. וראה גם מאמרי אדה״ז תקס״ג ח״א ע׳ לו ואילך.
3) סה״מ תר״ס ע׳ לו. ובכ״מ.
4) ב״ר שם.
5) ראה אוה״ת שם קכח, א.
6) אוה״ת שם קכט, ב ואילך. סה״מ תר״ס שם ע׳ לו ואילך.
7) ברכות כו, ב. וש״נ.
8) כד, סג.
9) ראה לקו״ת שה״ש טז, סע״ד ואילך. מקומות שבהערה 6. ובכ״מ.
10) ד״ה אחרי הוי׳ תרס״ו (ע׳ שכו-ז).
11) פסחים פח, ב. קידושין כג, ב.
12) ראה ד״ה לך לך תרס״ו (המשך תרס״ו ע׳ ס ואילך). המשך תער״ב ח״א פל״ה (ע׳ נט). שערי אורה שער הפורים ד״ה וקבל פי״ז (צג, ב). ובכ״מ. וראה גם תו״א תצוה פה, סע״ב.
13) פ׳ ראה יח, ג. תצא לח, ד ואילך. ועוד.
14) ראה שערי אורה, המשך תער״ב והמשך תרס״ו שבהערה 12. ועוד.
15) תקו״ז בהקדמה (יז, א).
16) ראה שערי אורה שם. ובכ״מ – נסמנו לעיל ע׳ רצג הערה 60.
17) ראה סה״מ תרכ״ז ד״ה ויהי אומן (ע׳ קסה) ואילך.
18) שה״ש ד, ז.
19) ראה לקו״ת פינחס פ, ב. זח״ג רנז, ב.
20) ראה מדרש משלי פכ״ב. זהר ח״א כו, ב. ח״ג רכט, סע״ב. רפ, ב. ועוד.
21) חולין נח, ב. ועוד. וראה גם לקו״ש ח״כ ע׳ 332 הערה 72.
22) תנחומא (באָבער) ר״פ בראשית פי׳ ג׳ וה׳. לקח טוב (פס״ז), רש״י ורמב״ן ר״פ בראשית. וראה ב״ר פ״א, ד. ויק״ר פל״ו, ד.
23) ראה גם סה״מ תר״ס שבהערה 6. ועוד.
24) בראשית ז, א ואילך.
25) סה״מ תש״ח ע׳ 74 ואילך. ועוד.
26) ראה תרגום אונקלוס עה״פ.
27) ראה מפרשי המשנה אבות ספ״ה.
28) אוה״ת שם קלה, א. ועוד.
29) אבות פ״א מ״ב.
30) ב״ר פמ״ז, ו. פפ״ב, ו.
31) ראה ר״ה לא, א. סנהדרין צז, א. ע״ז ט, א.
32) ראה זח״ב רנח, א.
33) מאמרי אדה״ז תקס״ה ח״א ע׳ תפט. אוה״ת בלק ע׳ תתקצז. סה״מ תרל״ה ח״ב ע׳ שנג. וש״נ. המשך תרס״ו ס״ע ג. סה״מ תרע״ח ע׳ קצג. סה״מ ראש השנה ע׳ שיד. וש״נ.
34) ישעי׳ ב, א.
35) סה״מ קונטרסים ח״ב שצז, ב. אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״ד ע׳ רעט. וראה ״היום יום״ טו טבת. ובכ״מ.
36) לקו״ת מטות פב, ג. המשך תער״ב ח״א ס״ע תרד ואילך. ועוד.
37) שבת צג, סע״ב.
38) סה״ש תורת שלום ס״ע 112 ואילך.
39) רמב״ן ר״פ בהעלותך.
40) בשלח טו, יז ובפרש״י. וראה זח״ג רכא, א. ועוד.
[סה"מ בראשית ח"א ע' שצט ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ז ע׳ לב ואילך. התוועדויות תשמ״ז ח״א ע׳ 525 ואילך.