בס״ד. ש״פ שופטים, ב׳ אלול ה׳תשכ״ט

הנחה בלתי מוגה

שופטים¹ ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו׳², ומסיים ובערת הרע מקרבך³, ובערת הרע מישראל⁴. והיינו, שהאדם נקרא עיר קטנה⁵, ובא אויב ובנה עלי׳ מצור, וע״ז אומרים ששופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. ואיתא בסוכה⁶, שהיצר הרע יש לו ז׳ שמות, וא׳ מהם הוא שם רע, וע״ז הוא אומר ובערת הרע מקרבך ובערת הרע מישראל. ועי״ז שמגרש הרע מקרבו, עי״ז מגרש הרע מישראל ומכל העולם כולו, כמ״ש שלעולם יראה את כל העולם שקול⁷, וע״י שמגרש הרע מקרבו, עי״ז פועל שהרע מתברר מישראל ומכל העולם כולו, מאחר דבראשית⁸ בשביל ישראל שנקראו ראשית⁹, ועי״ז שהרע מתברר מישראל, ממילא הרע כולו מתבער מן העולם כולו. וזהו ע״י הקדמת שופטים ושוטרים, דלעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע¹⁰ שזהו ענין שופטים, ואח״כ ישנו הענין דיזכיר לו העונש¹⁰ וזה ודאי מועיל שזהו ענין ושוטרים. ואע״פ שע״י שיזכיר לו העונש זה ודאי מועיל, והענין דירגיז יצר טוב על יצר הרע אינו מועיל בכל פעם, מ״מ סדר העבודה הוא שבתחילה צ״ל הענין דירגיז יצר טוב על יצר הרע, ואם אין זה מועיל, אז העבודה היא לפעול באופן דיזכיר לו העונש וכו׳¹¹.

והנה בכדי שיהי׳ שופטים ושוטרים כפשוטו, הי׳ צ״ל קודם העבודה דבחי׳ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. דהנה כתיב¹² נודע בשערים בעלה, דבעלה הו״ע דקוב״ה¹³, והוא נודע בשערים. דבשערים יש ב׳ פירושים, פירוש הא׳ דשערים הוא מלשון לכל חד וחד לפום שיעורי׳ דילי׳¹⁴, דהרי אינו דומה העבודה דאחד לחבירו, דאע״פ שכל הנשמות מתאימות וכולנו כאחד¹⁵, מ״מ יש ס׳ ריבוא נשמות כלליות וכל נשמה כללית מתחלקת לס׳ ריבוא ניצוצים ואנשים שונים¹⁶, ולכן אינו דומה סדר העבודה דאחד לחבירו, דהעבודה דראובן הוא ענין הראי׳ והעבודה דשמעון הוא בבחי׳ שמיעה והעבודה דלוי הוא ענין דילוה¹⁷ אישי אלי, וכמבואר בתו״א פרשת ויחי¹⁸. והנה סדר העבודה דכ״א לפי אופנו, זהו בקישור עם פירוש הב׳ דנודע בשערים, ששערים הוא מלשון שיעור וגבול, דהרי העבודה דכל אחד אפילו איך שזה באופן דבלי גבול שלו¹⁹, מ״מ לגבי הקב״ה הרי זה בגבול, וכל שכן איך שהוא עוד במעמד ומצב שעוד לא יצא מהגבלה שלו, מ״מ נודע בשערים בעלה, קוב״ה אתיידע לכל חד וחד לפום שיעורי׳ דילי׳.

והנה ע״י שכל אחד יש לו שופטים ושוטרים בשעריך, עי״ז פועל ששופטים גו׳ תתן לך בכל שעריך בכל ישראל, דהיינו שע״י ובערת הרע מקרבך, עי״ז פועל ובערת הרע מישראל. אבל כל זה הוא ע״י הקדמת שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שצ״ל העבודה בכל הבחינות דשערים. דבכללות הרי ישנם הד׳ שערים ראי׳ שמיעה ריח ודיבור²⁰, דהעבודה דבחי׳ ראי׳ הוא ענין דשאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה²¹, והעבודה דבחי׳ שמיעה הוא ענין בחי׳ שמע ישראל²². וההקדמה לזה הוא שופטים ושוטרים, היינו שצריך להגדיר עצמו בראי׳, וכמבואר באריכות בספרי מוסר ומובא ג״כ (בכמה מקומות בחסידות בקיצור ו)בקונטרס העבודה²³, דאפילו כשאינו משים לב, והאמת הוא שאינו משים לב, מ״מ יכול להיות באמצע הלילה וכו׳. וכמו״כ בענין ההגדרה בענין השמיעה שאינו שומע לשון הרע, דעי״ז מציל תליתאי²⁴, ועוד זאת שעי״ז פועל שכאשר באים לקטרג עליו למעלה לא רוצים לשמוע, ולא אבה הוי׳ גו׳ לשמוע²⁵, מאחר שהוא אינו רוצה לשמוע רע על חבירו, ומדה כנגד מדה²⁶ שעי״ז פועל שכאשר רוצים לדבר עליו רע למעלה, אין שומעין מלכתחילה. וכמו״כ הוא ההגדרה וענין הריח, שזהו ענין דהרהורים רעים הקשים מעבירה²⁷. וכמו״כ ענין הדיבור, וכמ״ש הרמב״ם²⁸ שאפילו סתם דיבורים לא טוב לגוף, וכמארז״ל²⁹ לא מצאתי לגוף טוב משתיקה. והעבודה דבחי׳ ריח הוא ענין דישימו קטורה באפך³⁰, והעבודה דבחי׳ הדיבור הוא ענין התפילה, שזהו ענין ותעמוד מלדת³¹, הפעם אודה³¹.

ועי״ז שישנה בכל אחד העבודה דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, פועלים שיהי׳ שופטים ושוטרים כפשוטו, כמ״ש³² ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה, ותהי׳ הגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו.

__________

1) לכללות מאמר זה – ראה ד״ה זה תרכ״ט (סה״מ תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ס״ע שיח ואילך). וש״נ. וראה גם ד״ה זה תשט״ז (לעיל ע׳ שיז ואילך).
2) ריש פרשתנו (טז, יח).
3) שם יז, ז.
4) שם, יב.
5) קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. וראה תניא פ״ט ואילך.
6) נב, א.
7) ראה קידושין מ, סע״א-ב. רמב״ם הל׳ תשובה פ״ג ה״ד.
8) בראשית א, א.
9) תנחומא (באָבער) ר״פ בראשית פי׳ ג׳ וה׳. לקח טוב (פס״ז), רש״י ורמב״ן ר״פ בראשית. וראה ב״ר פ״א, ד. ויק״ר פל״ו, ד.
10) ברכות ה, רע״א.
11) ראה גם שיחת י״ב תמוז תשי״א (שיחות קודש (ברוקלין, תשנ״ט) ע׳ 303).
12) משלי לא, כג.
13) ראה זח״א קג, א.
14) ראה תניא בהקדמה (ד, א). רפמ״ד.
15) ראה שם פל״ב.
16) ראה שם בהקדמה (ג, ב). פל״ז (מח, א).
17) ויצא כט, לד.
18) מה, א ואילך.
19) ראה תו״א מקץ לט, ריש ע״ד. סהמ״צ להצ״צ קכג, ב. קס, ב. ובכ״מ.
20) ראה ש״ך עה״פ – הובא באוה״ת פרשתנו ע׳ תתכב. שם ע׳ תתלב. וראה גם שיחת ש״פ שופטים תנש״א (סה״ש תנש״א ח״א ע׳ 793).
21) ישעי׳ מ, כו.
22) ואתחנן ו, ד.
23) פ״ב (ע׳ 11 ואילך).
24) ראה ערכין טו, ב.
25) תצא כג, ו.
26) ל׳ חז״ל – שבת קה, ב. נדרים לב, א. סנהדרין צ, א. ובכ״מ.
27) יומא כט, רע״א.
28) הל׳ דעות פ״ב ה״ד-ה.
29) אבות פ״א מי״ז.
30) ברכה לג, י.
31) ויצא שם, לה. וראה תו״א ויחי מו, א.
32) ישעי׳ א, כו.

[סה"מ דברים ח"א (מילואים) ע' שעה ואילך]

כעין שיחה. בעת הדפסת הוצאה הראשונה דכרך זה לא הי׳ תח״י הנחה ממאמר זה, ונדפס כאן לראשונה מהנחה פרטית, ובתוספת מ״מ וכו׳.