ד״ה מים רבים – ש״פ תולדות תשי״ז
ע׳ ו ואילך – לעתיד ב״פ אני, גילוי סוכ״ע. הגילוי דלעתיד לנשמות בגופים.
ד״ה ואלה תולדות – ש״פ תולדות תשח״י
ע׳ כא, כד-ה – הגילויים דלע״ל מלמטלמ״ע, דלא כהגילויים דמ״ת. הגוף יהי׳ ניזון מאלקות. כ״ז מצד העילוי דתורתו של משיח.
ד״ה ויצא יעקב – ש״פ ויצא תשכ״ו
ע׳ נג – לע״ל דוד מברך, מצד גילוי אריך במלכות. הנ״ל ע״י עבודתנו בתורה ותפלה.
ע׳ נד-ה – לע״ל העבודה בבכורות, נקבה (פטר רחם) תסובב גבר. שני זמנים לע״ל, בתקופה הראשונה ראובן הבכור (מ״ה מברר ב״ן), בשני׳ יוסף הבכור (ב״ן למעלה ממ״ה). עתידה אשה שתלד בכל יום, עתידה א״י שתוציא גלוסקאות כו׳, בלי יגיעה, מצד מעלת המלכות.
ד״ה ושבתי בשלום גו׳ – מוצאי ש״פ ויצא תשל״ח
ע׳ עו ואילך – והאבן הזאת יהי׳ (לשון זכר) קאי על הגילוי דהגאולה (שיר חדש ל׳ זכר). הצחוק והתענוג יהי׳ לע״ל (אז ימלא שחוק פינו, יאמרו ליצחק כי אתה אבינו). ע״י העבודה דושבתי בשלום (אתכפיא ואתהפכא) יהי׳ שלום לע״ל (לא ירעו ולא ישחיתו גו׳). הצחוק ותענוג יש גם עתה, ויתגלה לעתיד. מעין ענין השלום יש גם עתה, וע״י התוקף דמס״נ מגיעים לאמיתית הענין לע״ל. פדה בשלום גו׳ לע״ל למעלה מהשלום דימי שלמה. והי׳ הוי׳ לי לאלקים ע״י גילוי העצמות.
ד״ה ושבתי בשלום גו׳ – ש״פ ויצא תשמ״ז
ע׳ פב – החידוש בביאת משיח במעלת עבודת בעלי תשובה לעומת צדיקים.
ע׳ פד – עשר אעשרנו לך, גילוי השלימות דעשר לע״ל (י׳ נימין, שירה העשירית כו׳).
ד״ה וישלח יעקב – ש״פ וישלח תשח״י
ע׳ צ ואילך – ע״י העבודה בבחי׳ צאן ועבד ושפחה בקב״ע מגיעים לגילוי המשיח.
ד״ה עם לבן גרתי – ש״פ וישלח תשמ״ב
ע׳ קד-ה – לעתיד יהי׳ קול כלה, נקבה תסובב גבר.
ד״ה וישב יעקב – ש״פ וישב תשמ״ו
ע׳ קעב ואילך – ע״י הירידה דעקבתא באים למשיחא, עליית ממכ״ע בסוכ״ע כו׳.
ד״ה ויגש אליו יהודה – ש״פ ויגש תשכ״ה
ע׳ קפא-ב – לע״ל מלכות (דוד) למעלה מז״א (יוסף). חיבור ד״ת וד״ע לע״ל.
ד״ה ויגש אליו יהודה – ש״פ ויגש תשכ״ט
ע׳ קצ – מעשה אבות סימן לבנים, עכשיו ברוחניות, בגאולה יומשך בגשמיות.
ד״ה ויגש אליו יהודה גו׳ – ש״פ ויגש תשל״ו
ע׳ רח ואילך – לע״ל יהודה למעלה מיוסף, מעשה גדול.
ד״ה ועבדי דוד – ש״פ ויגש תשמ״ז
ע׳ ריט ואילך – מלך המשיח מתייחס לדוד. לע״ל יהודה למעלה מיוסף, מעשה גדול.
ד״ה ויגש אליו יהודה – ש״פ ויגש תשמ״ח
ע׳ רכב-ג – חיבור יהודה ויוסף, תלמוד ומעשה, גאולה ותפלה – לע״ל.
ד״ה ויחי יעקב – ש״פ ויחי תשכ״ז
ס״ע רכז-ח – קבלת השכר נשמות בגופים, שכר מצוה מצוה, גילוי העצמות.
ד״ה ואני נתתי לך שכם אחד – ש״פ ויחי תשל״ב
ע׳ רלה – תכלית שלימות הגוף יהי׳ לע״ל שהנה״א תקבל חיותה מהגוף.
ד״ה יהודה אתה גו׳ – אור לעשרה בטבת תשל״ח
ס״ע רמא-ב – ידך בעורף אויבך עוד לפני הגאולה.
ד״ה ויחי יעקב – ש״פ ויחי תשמ״ז
ע׳ רמח – עיקר התענוג דדירה בתחתונים בהבירור דז׳ מדות. בירור המוחין לע״ל.