בס״ד. ש״פ לך לך, ח׳ מרחשון ה׳תשמ״ח
הנחה בלתי מוגה
לך לך גו׳1, ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינו2 על פסוק זה ב׳ פירושים, פירוש אחד שההליכה (לך לך) היא מלמעלה למטה, וכמובן מזה שמבארים המשך הפסוק מארצך וממולדתך ומבית אביך, שרומז על הספירות בסדר דמלמעלה למטה, דלפי זה ההליכה היא מלמעלה למטה, ופירוש שני שההליכה (לך לך) היא מלמטה למעלה, דלפי פירוש זה הרי מ״ש מארצך וממולדתך ומבית אביך רומז על הספירות בסדר דמלמטה למעלה3. ולפי ב׳ ביאורים אלה נמצא, שבפסוק זה מבוארים ב׳ אופני הליכה, הליכה מלמעלה למטה והליכה מלמטה למעלה. ובעבודת האדם הם (בכללות) ב׳ הענינים דתורה ומצוותי׳, דתורה היא מלמעלה למטה, כמ״ש4 כי מן השמים דברתי עמכם, והמצוות הם מלמטה למעלה, שענינם הוא להרים הדברים שבהם נעשית המצוה ממעמדם ומצבם, דתמורת זה שהיו דברי רשות נעשים5 תשמישי מצוה6 ותשמישי קדושה6 וכו׳. אמנם מזה ששני ביאורים אלו (שההליכה היא מלמעלה למטה ומלמטה למעלה) הם בפסוק אחד מוכח שהכוונה היא ליחוד ב׳ אופני הליכה, הליכה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.
והנה מכיון שבעבודת האדם ישנם ב׳ אופני הליכה אלו, ועוד זאת, שב׳ עבודות אלו מתאחדות, צריך לומר, שגם בהשכר על עבודה זו ישנם ב׳ ענינים אלו, וגם יחוד ב׳ ענינים אלו. והענין הוא, דהנה מבואר בהדרושים7 על הפסוק8 והתהלכתי בתוככם, דהתהלכתי פירושו לא הליכה אחת אלא הליכה תמידית הכוללת לפחות ב׳ הליכות, והיינו ב׳ אופני ההליכות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. והרי פסוק זה (והתהלכתי גו׳) נאמר בנוגע לתכלית שלימות הברכות שתהי׳ לעתיד לבוא9, שמזה מובן, שזהו החידוש דלעתיד לבוא, שאז יהי׳ יחוד ב׳ אופני ההליכה. והיינו, דכשם שכל הענינים דלעתיד לבוא באים ע״י מעשינו ועבודתינו10, כן הוא גם בנוגע לענין זה, שלעתיד לבוא יהי׳ ב׳ ההליכות בבת אחת, הרי זה בא ע״י העבודה עתה בב׳ אופני הליכה, הליכה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ובבת אחת.
ויש לקשר זה (מה שהעבודה דלך לך מביאה לענין והתהלכתי דלעתיד לבוא) עם המבואר בדרוש לך לך לאדמו״ר מהר״ש (לכתחילה אַריבער11) דשנת תרכ״ז12 [והוא מאמר דפרשת לך לך הראשון שאמר לאחר קבלת נשיאותו], שמביא שם, דאיתא בילקוט13 על פסוק זה אמר ר׳ אליעזר חמש אותיות נכפלו [והיינו אותיות מנצפ״ך שהם אותיות כפולות] וכולן לשון גאולה, כ״ך שנגאל אברהם אבינו מאור כשדים שנאמר לך לך מארצך כו׳ צ״ץ בו עתיד הקב״ה לגאול את ישראל בסוף כו׳ שנאמר14 איש צמח שמו ומתחתיו יצמח גו׳. ומקשר זה גם עם ענין השבת, דעסקא דשבתא כפול15, וזה קשור לענין הגאולה (כמבואר בארוכה גם בלקו״ת בדרוש הראשון שבו16).
ויש להוסיף בזה, דההמשכה דענין הכפל (אותיות כפולות) דלעתיד לבוא הרי היא ע״י העבודה באופן דכפליים לתושי׳17, ומבואר במ״א18 שזה קאי על עבודת התשובה. והענין הוא, דפירוש כפליים כאן אינו רק שהוא בכמות כפולה, אלא שנוסף על הדבר הראשון ישנו דבר נוסף שהוא נעלה ממנו שלא בערך. דזהו החידוש דעבודת התשובה, דנוסף על עבודת הצדיקים, שהיא עבודה ישרה באופן דעשה האלקים את האדם ישר19, תמידים כסדרן20, ישנה עבודה נוספת דבעלי תשובה, שזדונות נעשים כזכיות21, מוספין20 (שזהו ענין עסקא דשבתא כפול כפשוטו, שקרבן מוסף דשבת הוא כפול). והיינו, שנוסף על הזכיות סתם ישנם גם זכיות הנעשים ע״י היפוך הזדונות, שזכיות אלו הם נעלים שלא בערך22. וזהו גם מה שאמרו רז״ל23 מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין, ועוד גירסא24 מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, דלפי הגירסא הא׳ הרי החידוש דבעלי תשובה הוא לפי ערך הצדיקים, אלא שאין הצדיקים עומדים שם (כפליים בכמות), משא״כ לגירסא הב׳ הרי הבעל תשובה הוא בסוג אחר לגמרי שלא בערך, שלכן צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם25, דהיינו שאפילו דרגת היכולת שלהם שע״ז כתב הרמב״ם בהלכות תשובה26 רשות לכל אדם נתונה כו׳, הרי גם בזה אין יכולים להגיע לדרגת בעלי תשובה, כיון שאין זה בערכם כלל. ולכן מה שמשיח עתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא27, שגם צדיקים גמורים יהי׳ להם מעלת התשובה (אף שלא היתה אצלם הירידה וכו׳), הרי זה חידוש שמשיח יחדש, כיון שמצד עצמו אין זה אפילו ביכולת הצדיקים.
וזהו לך לך גו׳, דקאי על ב׳ אופני העבודה דמלמטה למעלה ומלמעלה למטה, וע״י הקדמת עבודת התשובה, שגם זה נרמז בענין אותיות כפולות דלך לך כנ״ל, עי״ז פועלים יחוד ב׳ העבודות דמלמעלה למטה ומלמטה למעלה, וכידוע28 שע״י הקדמת עבודת התשובה הרי לימוד התורה וקיום המצוות (מעשים טובים) הוא באופן מיוחד. ועי״ז באים לקיום היעוד והתהלכתי בתוככם לעתיד לבוא, וכן מ״ש לפני זה29 ואולך אתכם קוממיות, כב׳ קומות30, שגם זה רומז לב׳ האופנים דמלמעלה למטה ומלמטה למעלה31.
ויקויים בנו כפשוטו הפסוק לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך, לארץ הקודש בפשטות, ועד שיהי׳ ונברכו בך כל משפחות האדמה32, לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים33, ובפרט ע״י העבודה דהפצת המעיינות חוצה, ובפרט בשנת הקהל, דעי״ז34 זוכים לתורה חדשה35 ולשמחה חדשה וכו׳, ועושים לו ית׳ דירה בתחתונים באופן דלתקן עולם במלכות שד-י36, והיתה לה׳ המלוכה37, ובאופן דלמעלה מכל מדידה והגבלה, וכמ״ש38 פרזות תשב ירושלים, וביחד עם זה39 אני אהי׳ לה גו׳ חומת אש40, שהם שני הפכים בנושא אחד, בדוגמת מצות הקהל41, שזה שייך לכל אחד ואחד מישראל היושב תחת גפנו ותחת תאנתו42, ויחד עם זה צ״ל הקהל את העם האנשים והנשים והטף43, שהם ג״כ שני הפכים בנושא אחד, שזה בא ע״י עצמותו ומהותו ית׳ שהוא נמנע הנמנעות44, ויתגלה לעתיד לבוא כמ״ש45 ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, בעגלא דידן ממש ובמהרה בימינו ממש.
__________
1) ריש פרשתנו (לך לך יב, א).
2) תו״ח פרשתנו פט, ב. אוה״ת פרשתנו (כרך ו) תתרעט, ב. וראה ד״ה ויאמר ה׳ גו׳ לך לך תשל״ח (לעיל ע׳ קעד ואילך). וש״נ.
3) ראה סד״ה זה תש״ה (סה״מ תש״ה ע׳ 89). לקו״ש ח״א ע׳ 18. ח״כ ע׳ 59. חכ״ה ע׳ 52.
4) יתרו כ, יט.
5) ראה שערי אורה שער הפורים נו, א ואילך. לקו״ש חי״ב ע׳ 135. וש״נ.
6) ראה מגילה כו, ב.
7) אמרי בינה שער הק״ש פפ״ח. מאמרי אדה״ז הנחות הר״פ ע׳ קנז. תקס״ט ע׳ קלא ואילך. אוה״ת בחוקותי (כרך ב) ע׳ תרמ. ד״ה והתהלכתי בתוככם תשי״א (סה״מ ויקרא ע׳ רנז ואילך). וש״נ. וראה גם ד״ה ויאמר גו׳ לך לך תשל״ח פ״ה (לעיל ע׳ קעח). לקו״ת שבהערה 9.
8) בחוקותי כו, יב.
9) ראה לקו״ת ראה כו, א. דרושים שבהערה 7.
10) ראה תניא רפל״ז.
11) ראה אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״א ע׳ תריז. לקו״ש ח״א ע׳ 124. חכ״ז ע׳ 166. ועוד.
12) סה״מ תרכ״ז ע׳ כ ואילך. וראה גם ד״ה זה תר״ל (סה״מ תר״ל ע׳ ח ואילך).
13) שמעוני – פרשתנו רמז סד, מפדר״א פמ״ח.
14) זכרי׳ ו, יב.
15) מדרש תהלים צב, א.
16) בשלח א, א.
17) איוב יא, ו. שמו״ר פמ״ו, א. הנסמן בהערה הבאה.
18) ראה אוה״ת שמע״צ ס״ע א׳תשעט ואילך. וראה ד״ה ביום השמע״צ תש״מ פ״ב-ג (סה״מ סוכות-שמח״ת ע׳ תו-ז). וש״נ.
19) קהלת ז, כט.
20) נוסח תפילת מוסף.
21) יומא פו, ב.
22) ראה תניא פ״ז. לקו״ש חי״ז ע׳ 184 ואילך. לקו״ש חכ״ז ע׳ 110-1. וראה שיחת ש״פ נח שנה זו ס״ח (סה״ש תשמ״ח ח״א ע׳ 37-8).
23) ברכות לד, ב.
24) רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ד. וראה דקדוקי סופרים ברכות שם מכת״י בגליון.
25) ראה גם ד״ה מים רבים תשל״ח ס״ד (לעיל ע׳ קלט). לקו״ש ח״ט ע׳ 240 הערה 29.
26) רפ״ה.
27) ראה לקו״ת שמע״צ צב, ב. שה״ש מה, א. שם נ, סע״ב. וראה זח״ג קנג, ב.
28) ראה לקו״ת מטות פב, א. שמע״צ פה, א. שה״ש יז, ג. ד״ה שיר המעלות שנה זו (סה״מ עשי״ת-יוהכ״פ ע׳ קצו ואילך). ועוד.
29) בחוקותי כו, יג.
30) ב״ב עה, א ובחדא״ג מהרש״א שם. סנהדרין ק, א.
31) ראה אמרי בינה שם פפ״ט. אוה״ת בחוקותי שם ע׳ תרנג. ע׳ תערב ואילך. סד״ה ויאמר ה׳ גו׳ לך לך הנ״ל שם.
32) פרשתנו יב, ג.
33) ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב״ר פי״ג, ו. תניא רפל״ו.
34) ראה אגה״ק דהבעש״ט – נדפסה בכש״ט (הוצאת קה״ת) בתחילתו. ובכ״מ.
35) ראה ויק״ר פי״ג, ג.
36) נוסח תפילת עלינו.
37) עובדי׳ בסופו.
38) זכרי׳ ב, ח.
39) ראה סד״ה צדקת פרזונו במאמרי אדה״ז תקס״ה ח״ב ע׳ תתקצח ואילך. וראה ד״ה בראשית ברא תרע״ח (סה״מ תרע״ח ע׳ מו ואילך). תשמ״א (לעיל ע׳ ק ואילך). תשמ״ב (ע׳ קג ואילך). ועוד.
40) זכרי׳ שם, ט.
41) ראה גם שיחות שלפני המאמר (סה״ש תשמ״ח ח״א ע׳ 59).
42) ל׳ הכתוב – מלכים-א ה, ה. מיכה ד, ד.
43) וילך לא, יב.
44) ראה שו״ת הרשב״א סתי״ח. הובא בספר החקירה להצ״צ לד, ב. סה״מ תרע״ח ע׳ תכ. ועוד.
45) ישעי׳ ל, כ. תניא פל״ו.
[סה"מ בראשית ח"א ע' רא ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ח ע׳ כז ואילך. התוועדויות תשמ״ח ח״א ע׳ 419 ואילך.