בס״ד. ש״פ לך לך, יו״ד מרחשון ה׳תשמ״ב

הנחה בלתי מוגה

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך גו׳¹, ומבאר רבינו הזקן בתורה אור (ריש פרשתנו²) דהליכה זו יש בה ב׳ ענינים, כמ״ש³ וילך למסעיו, מסעיו לשון רבים, שהם ב׳ מסעות, ממטה למעלה וממעלה למטה כו׳. ובענין ההליכה מלמעלה למטה ממשיך ומבאר שם, דאברם הוא אב רם, שכל הנעלם מכל רעיון, ומדרגא זו צריך ללכת מלמעלה למטה עד שבא אל הארץ אשר אראך¹, בחי׳ המלכות, ועד לארץ כפשוטה. אמנם, אף שהליכה זו היא בבחי׳ ירידה מלמעלה למטה, מ״מ הרי ע״י ירידה זו ניתוסף עילוי באברם שנקרא שמו אברהם, היינו שניתוספה בו אות ה׳, כי אב המון גוים נתתיך⁴, כלומר, דמשום שירד למטה להיות אב המון גוים, לפיכך ניתוספה בו אות ה׳, כי בכדי לרדת למטה יותר צריך שיומשך בו מדרגא נעלית יותר. ובדוגמת החכם שכשהוא צריך להשפיע לקטן (בשנים או בשכל) הרי הוא צריך לבינה יתירה כדי להשפיע. דיש חכמים גדולים שאין ביכולתם להשפיע למטה ממדריגתם, ודוקא שלמה המלך שהי׳ חכם מכל האדם⁵, לכן נאמר בו⁶ וידבר שלשת אלפים משל, היינו שהוריד את הדבר-שכל שלשת אלפים מדריגות, ובכל מדריגה הי׳ צריך להלבישו במשל שהוא דבר זר הדומה אל הנמשל [וע״ד מה שמובא בכמה מדרשי חז״ל משל למלך מלכי המלכים הקב״ה ממלך בשר ודם], והוא משום שהי׳ בו בינה יתירה. ועד״ז בעניננו, דבכדי שיוכל להיות הירידה משכל הנעלם מכל רעיון אל הארץ אשר אראך, עד שיהי׳ אב המון גוים, הי׳ צריך שתתוסף בו אות ה׳.

וענין ההליכה שמלמטה למעלה, מובא בדרושי חסידות (גם) בפ׳ לך לך [ומזה שהובא פירוש זה בדרושי פ׳ לך לך מובן דפירוש זה מוכרח הוא (לא רק ממקום אחר, אלא) גם מצד פ׳ לך לך], וכן הוא גם הפירוש הפשוט במ״ש לך לך גו׳, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו⁷, שהליכה זו היתה מארצך וממולדתך ומבית אביך, היינו מחרן, שהוא חרון אף של מקום בעולם⁸, ומאור כשדים, אל הארץ אשר אראך. ואף שאז היתה זו ארץ כנען, כמ״ש⁹ והכנעני אז בארץ, מ״מ הרי פירש רש״י שהכנעני הי׳ הולך וכובש אז את ארץ זו ועדיין היתה ארצו של שם, וגם כשהיתה ארץ כנען, הרי זה שלא בערך למעלה מחרן ומאור כשדים כו׳, וכמ״ש¹⁰ בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו׳, דנוסף להפירוש למעליותא¹¹, דעבר הנהר קאי על השכל הנעלם מכל רעיון, הרי ידוע הפירוש בזה לגריעותא¹², כסיום הכתוב (ויעבדו אלקים אחרים), דתרח הי׳ עובד עבודה זרה ואברהם הי׳ משבר צלמי אביו כו׳¹³. וזהו לך לך מלמטה למעלה, דאחרי שפעל את שבירת הצלמים בבית אביו ובמולדתו, הרי אחרי זה הי׳ הולך אל הארץ אשר אראך, אל ארץ ישראל, ויקרא שם בשם ה׳ א-ל עולם¹⁴, וכפרש״י¹⁵ דבהיותו בבית אביו הי׳ רק אלקי השמים, היינו שהעולם הוא מציאות בפני עצמו והקב״ה הוא א-ל העולם, ואח״כ פעל שיהי׳ גם אלקי הארץ, א-ל עולם, שהעולם ואלקות כולא חד¹⁶. וכמ״ש הרמב״ם (בהלכות עבודה זרה¹⁷) בסדר עבודת אברהם אבינו בעולם.

והנה ב׳ פירושים הנ״ל שייכים וקשורים זה בזה¹⁸. והענין הוא, דבכדי שתהי׳ הירידה מלמעלה למטה, משכל הנעלם מכל רעיון עד למטה מטה, צריך ע״ז נתינת כח ממדריגה נעלית, כנ״ל, אשר זה (הנתינת כח) נעשה ע״י העלי׳ שלפני זה מלמטה למעלה, ודוקא עי״ז יכול לרדת אח״כ למטה מטה. וע״י הירידה למטה באים אל הארץ אשר אראך, שאראה ואגלה אותך¹⁹, את אברהם, היינו ששם דוקא מתגלית מעלתו של אברהם אבינו.

והנה כשם שהי׳ באברהם אבינו, דכתיב בי׳²⁰ אחד הי׳ אברהם, ונקרא אברהם העברי²¹ שכל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד²², עד״ז הוא בכאו״א מישראל, שיש לו הכל בירושה מאברהם אבינו²³, וצ״ל אצלו העבודה בב׳ האופנים, דבתחילת עבודתו בבוקר (בכל יום) הרי הוא עולה מלמטה למעלה בסולם התפילה²⁴, קריאת שמע ותפילה, שזוהי עלי׳ בעילוי אחר עילוי, וזהו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך²⁵, שיוצא מרצונותיו ומהרגליו ומשכלו ומדותיו ועולה למעלה מעלה, ואח״כ, ע״י נתינת כח זו, באים להעבודה דהנהג בהן מנהג דרך ארץ²⁶, ירידה מלמעלה למטה. ובזה מתגלה אשר אראך, גילוי מעלתו של כאו״א מישראל, וגם אשר אראך גילוי אלקות. כי ע״י הירידה למטה הרי הוא עולה לשרשו ומקורו, ויתירה מזו, דעולה למעלה משרשו ומקורו, למעלה משורש הנאצלים, בשרשו ומקורו האמיתי, כמ״ש²⁷ והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, שזהו אמיתית ענין התשובה²⁸.

והנה ע״י עבודה בב׳ קוים אלו, באים להגילוי דלעתיד לבוא דכתיב בי׳²⁹ והתהלכתי בתוככם, ב׳ מיני הילוך³⁰, ואולך אתכם קוממיות³¹, ב׳ קומות³², שזהו ע״י מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות במיוחד³³, ובפרט בעקבתא דמשיחא, ועי״ז באים אל הארץ אשר אראך, גילוי אלקות בבחי׳ ראי׳, כמ״ש³⁴ ולא יכנף עוד מוריך, בלי לבושים³⁵. וכבר הי׳ לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה שהי׳ בבחי׳ ראי׳³⁵, אבל זה הי׳ רק מעין הגילוי דלעתיד לבוא. ולעתיד לבוא יהי׳ הכל בבחי׳ ראי׳, כמבואר בארוכה בשער האמונה³⁶ (ובקיצור בלקו״ת³⁷) דלימוד התורה לעתיד לבוא יהי׳ בבחי׳ ראי׳. וזה נפעל ע״י העבודה בב׳ מיני הילוך עתה, שבכללות הם תורה ומצוות, דתורה ענינה מלמעלה למטה, כמ״ש³⁸ מן השמים השמיעך את קולו גו׳, ומצוות ענינם העלאת הדברים הגשמיים למעלה (כמבואר בתו״א בתחילתו), דעי״ז באים לקיום היעוד ואולך אתכם קוממיות, והייתי לכם לאלקים²⁹, במהרה בימינו ממש.

__________

1) ריש פרשתנו (לך לך יב, א).
2) יא, א ואילך. וראה גם תו״ח פרשתנו פ, א ואילך. אוה״ת שם (כרך ד) תרפה, א ואילך. שם (כרך ו) תתרעב, א ואילך. ד״ה זה תשל״ח (לעיל ע׳ קעד ואילך).
3) פרשתנו יג, ג.
4) שם יז, ה.
5) מלכים-א ה, יא.
6) שם, יב.
7) שבת סג, א. וש״נ.
8) פרש״י ס״פ נח. וראה לקו״ש חט״ו ע׳ 63 ואילך (ובהערה 3 שם).
9) פרשתנו יב, ו.
10) יהושע כד, ב.
11) אוה״ת שם (כרך ד) תרפב, ב.
12) אוה״ת שם. וראה פסחים קטז, א.
13) ב״ר פל״ח, יג. וראה גם רמב״ם הל׳ ע״ז פ״א ה״ג.
14) וירא כא, לג. וראה סוטה י, סע״א ואילך.
15) חיי שרה כד, ז. נת׳ בלקו״ש שם ע׳ 158 ואילך.
16) לקו״ת תבוא מב, ד. מג, ג. המשך תער״ב ח״א פקל״ג (ע׳ רנז ואילך). ובכ״מ.
17) שם.
18) ראה לקו״ש ח״ג ע׳ 782. ועוד.
19) תו״א שם. תו״ח שם פא, רע״א. אוה״ת שם (כרך ו) תתרעא, א.
20) יחזקאל לג, כד.
21) פרשתנו יד, יג.
22) ב״ר פמ״ב, ח.
23) ראה תניא פי״ח. תו״ח תצוה תקלז, סע״ב.
24) ראה זח״א רסו, ב. ח״ג שו, ב. סה״מ קונטרסים ח״ב שיח, ב ואילך.
25) ראה לקו״ש ח״כ ע׳ 59. וש״נ.
26) ברכות לה, ב.
27) קהלת יב, ז.
28) ראה לקו״ת ר״פ האזינו. שם ר״פ בלק.
29) בחוקותי כו, יב.
30) אמרי בינה שער הק״ש פפ״ז. ספפ״ח ואילך. לקו״ת פ׳ ראה כו, א. מאמרי אדה״ז הנחות הר״פ ע׳ קנז. תקס״ט ע׳ קלא ואילך. אוה״ת בחוקותי (כרך ב) ע׳ תרמ ואילך. וראה גם ד״ה לך לך תשל״ח ס״ה (לעיל ע׳ קעח). ד״ה והתהלכתי בתוככם תשי״א (סה״מ ויקרא ע׳ רנז ואילך). וש״נ.
31) בחוקותי שם, יג.
32) ב״ב עה, א. סנהדרין ק, א. וראה אמרי בינה שם פפ״ט. אוה״ת שם ע׳ תרנג. תערב-ג. ד״ה לך הנ״ל שם.
33) ראה תניא רפל״ז.
34) ישעי׳ ל, כ.
35) תניא פל״ו (מו, א).
36) לאדהאמ״צ – פרק ס (צד, א ואילך).
37) ראה לקו״ת צו יז, א.
38) ואתחנן ד, לו.

[סה"מ בראשית ח"א ע' קפה ואילך]

כעין שיחה. י״ל בסה״מ תשמ״ב (קופּיר) ע׳ 59 ואילך. התוועדויות תשמ״ב ח״א ע׳ 376 ואילך.