בס״ד. תוכן קצר מש״פ לך לך, י״א מרחשון ה׳תשכ״ה

הנחה בלתי מוגה

ויאמר ה׳ אל אברם גו׳, וידועה הקושיא של האלשיך למה לא הי׳ מספיק הציווי, ואומר שזהו שאראך, שיבוא לשרש הנשמה כמו שהוא למעלה. והצ״צ מבאר שזהו שנשמות הם בעולם האחדות שזהו אצילות, ולכאורה הרי רוב הנשמות הם בבריאה יצירה, אבל הם נלקחים מאצילות. ומבאר שזהו היו״ט שני של גליות, שמלכות דאצילות יורדת לבי״ע, שיש חילוק בין קבלת האריז״ל והרמ״ק שזהו גלו לאדום שכינה עמהם, שקאי על מלכות דיצירה ועשי׳, וזהו היו״ט שני, שהשמש ז״א כשמלכות דאצילות יורדת לע׳ שרים ואז השמחה, אבל בארץ ישראל שאין הענין של ע׳ שרים, אז אין השמחה, המשל מבן המלך שיצא מהשבי׳ שאז יש שמחה, שבבריאה מחצה על מחצה ובעשי׳ רובו רע, וזהו הלך לך, שאל הארץ אשר אראך שזהו רק בארץ ישראל שאין התלבשות בע׳ שרים, שם יכול להיות הגילוי שמאצילות. ולביאור א׳ בתורה אור אומר שהלך לך קאי על הירידה מלמעלה למטה, וזהו סתירה שמה שאמר שבארץ דוקא יהי׳ גילוי מאצילות ולא בחו״ל, וכמבואר בתורת חיים (חסר הסיום).

[סה"מ בראשית ח"א (הוספות) ע' תמט]

לא הגיע לידינו כי אם תוכן קצר, ונדפס לקמן בהוספות.