בס״ד. ש״פ בהעלותך, י״ט סיון ה׳תשכ״ח
הנחה בלתי מוגה
בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות1, הנה המנורה, מנורת זהב כולה2, היא כנסת ישראל, מקור נש״י, ויש בה ז׳ נרות שהם נש״י שנחלקים בעבודתם לז׳ מדריגות, וההדלקה היא שמדליקים כל הז׳ מדריגות, שיאירו שבעת הנרות3. ולכאורה צריך להבין מה שמחלקים כאן נש״י לז׳ סוגים ולא לי״ב, וכמו שמצינו בפרשה הקודמת פ׳ נשא4 (שש״פ בהעלותך סמוכה לה) שמבואר באריכות קרבנות הי״ב נשיאים שהקריב הנשיא של כל שבט ושבט, שלכאורה צריך להבין בזה מדוע צריך לכתוב בכל נשיא ונשיא כל פרטי ההקרבה (והרי זה הי׳ בכולם בשוה), והי׳ מספיק שיכתוב פעם א׳ עם כל הפרטים בנשיא הראשון, ואח״כ יכתוב וכן עשה וכו׳5. אלא שהקרבת כאו״א אינה שוה, שכל נשיא פעל ע״י הקרבת קרבנותיו ענינים, העלאות והמשכות מיוחדים, ואינו דומה הקרבת נשיא שבט זה להקרבת נשיא שבט אחר מהי״ב שבטים, וע״כ א״א לכתוב וכן עשה כו׳, שכמו שהיתה העבודה ביהודה כמו״כ הי׳ ביששכר, מאחר ואצל כל א׳ הי׳ זה שונה מחבירו, והיינו שיש חילוקים באופן עבודת כאו״א מהי״ב שבטים, וא״כ אנו רואים שנחלקים נש״י לי״ב סוגים, ומדוע כאן בהדלקת הנרות מחלקים לז׳ סוגים. ובלקו״ת6 מתרץ, דכאן הוא מצד בחי׳ אור ובחי׳ אהבה.
והנה בלקו״ת בסעיף א׳ דפ׳ בהעלותך מבאר החלוקה דז׳ סוגים בעבודת נש״י. [והנה מאמר זה נמצא גם בסה״מ תקס״ב7 בכי״ק אדמו״ר האמצעי, וכן באוה״ת מהצ״צ8 ששם הוא ג״כ רשימה ממאמר אדה״ז הנ״ל, ובהוספות ושינויים והגהות וביאורים. והגם שכל המאמרים הם מאדמו״ר הזקן, שהמאמר בלקו״ת הוא כפי הנראה ממש הלשון של אדמו״ר הזקן, והגהות מהצ״צ הן באתווין זעירין, ובסה״מ תקס״ב הרי זה בכתי״ק אדמו״ר האמצעי, מ״מ מוצאים שינוי לשונות וכו׳ בין אחד לשני, ואין זה סתירה מה שמוצאים כמה פעמים שמאמר אחד נמצא בכמה מקומות לא רק בשינוי לשונות אלא אפילו שינויים בסדר ועד לשינויים בענינים, שיש לפרש זה בב׳ אופנים, או שאדמו״ר הזקן אמר מאמר זה כמה פעמים ובכל פעם הוסיף ביאורים וחידושים וכו׳ דאין ביהמ״ד בלא חידוש9, או שאמר ע״ז כמה ביאורים ובכל פעם באופן אחר מהקודם, כמו שמוצאים כמה פעמים גם בנגלה דתורה שמבארים ענין א׳ בכמה אופנים10, ובמילא אין תימה שמוצאים שינויים בין מאמר אחד להשני. ועכ״פ מובן שאם יש דבר הקשה במאמר אחד אפשר לברר זה ממאמר הב׳. דהנה במאמר הנ״ל בלקו״ת מבאר הז׳ מדריגות שבעבודת נש״י], וכמובן משם שמחלקם לז׳ מדריגות בעבודה לפי סדר הספירות, שיש מי שעבודתו הוא בבחי׳ החסד שהו״ע אהבה כמים11, ויש שעבודתו הוא בבחי׳ הגבורה שהו״ע אהבה כרשפי אש11, ויש ע״י התורה, ספירת התפארת12, ואח״כ ספירת הנצח שזהו עבודה ע״י נצחון, ויש עבודה שע״י ספירת ההוד, שזהו העבודה בבחי׳ הודי׳, שאע״פ שאינו מבין בשכלו מ״מ עובד מתוך הודי׳ שמודה על האמת, ומסיים וכן יש עבודה ע״י התנשאות כמארז״ל (במשנה ספי״ז דשבת13) כל ישראל בני מלכים הם, ויש ע״י שפלות כו׳, שכ״ז הוא בסעיף א׳. ואח״כ בסעיף ב׳ מבאר החילוק שבין האהבה דאברהם להאהבה דאהרן, שאברהם הי׳ בבחי׳ אהבה כמים, זכור14 אב נמשך אחריך כמים15, ובאהרן הי׳ אהבת עולם16 ואהבה רבה17, וכמבואר18 בחסידות וקבלה ונגלה דתורה. דלכאורה אינו מובן, שכשמונה המדריגות בסעיף זה, מדוע אינו מזכיר מדריגה כנגד ספירת היסוד19.
[והנה כשלומדים המאמר בלקו״ת, הרי או שהלימוד הוא בכללות הענין ולא בפרטי הענינים, או שמחשבים איך מבואר הענין ע״פ השכלה עמוקה, אבל על הענינים הפשוטים אינם שמים לב, וכמו בענין הנ״ל שהיא שאלה פשוטה ואף אחד לא שאל וכו׳, ורק א׳ שלמד בתומכי תמימים רק זמן קצר לפי ערך, ובשעה שלמד בתו״ת לא שאל, ורק אח״כ כששלחו אותו לעסוק בעניני הוצאה לאור הגיעה ממנו שאלה זו, והשואל רצה לתרץ מיני׳ ובי׳, שב׳ הענינים שכותב אדמו״ר הזקן בהסוף דיש עבודה ע״י התנשאות ויש ע״י שפלות הנה א׳ מהם הוא יסוד וא׳ מלכות. אך אי אפשר לומר כן, שלא מצינו שיסוד הו״ע ההתנשאות, ובפרט שאומר כל ישראל בני מלכים הם, דמשמע שקאי על ספירת המלכות. וכמו״כ אין לומר להיפך שמלכות הוא התנשאות ושפלות הוא יסוד, דלבד שהוא היפך הסדר שכותב מתחילה מלכות ואח״כ יסוד, הנה עוד זאת הרי המלכות הו״ע השפלות דארעא אתבטלת20, ולא ספירת היסוד].
והנה באוה״ת21 כתב שיסוד הו״ע התקשרות, ובחינה זו ישנו בכל אחד מסוגי העבודות, שבכל בחינה צ״ל ענין זה דהתקשרות כמו באהבה כו׳, דלפי זה הי׳ אפשר לומר לכאורה שלכן אינו מונה בלקו״ת מדה זו בפ״ע, מאחר שהיא מדה כללית שצ״ל בכל א׳ מהעבודות22. אך לאחר עיון הקל מובן שאין לומר כן, שהרי לפי זה הי׳ צ״ל רק ששה נרות במנורה ולא ז׳, ובפרט לפי המבואר23 בענין הנר המערבי שדלק לא רק מבוקר עד ערב אלא כל המעת לעת וממנו הי׳ מדליק, ויש דיעה24 שנר המערבי הוא נר הששי שהוא ספירת היסוד, שלפי זה מובן שזהו נר בפ״ע, ועפ״ז קרוב לודאי לומר שזהו טעות בלקו״ת והשמיט המעתיק שם בטעות שורה, וכן המעתיקים הבאים אחריו (וכמו שמצינו25 באגה״ק וכו׳ שיש שם השמטות שהשמיט הצאַנזור וכו׳, ואח״כ חסר זה גם בשאר הדפוסים (וכ״ש שיוכל להיות כן בתו״א ולקו״ת), שיש השמטות שהרבה מהם נמצאו כבר, ולאחר החיפוש והיגיעה ימצאו גם השמטה זו).
והנה להבין מהו ענין שמחלקים כאן נש״י לז׳ נרות ולא לי״ב, הענין הוא26 ע״ד מה שמצינו ההפרש בין יציאת מצרים לגאולה העתידה, שביצי״מ נאמר27 לגוזר ים סוף לגזרים, שהים נגזר לי״ב גזרים שכל אחד במסילתו יעלה28, ובגאולה העתידה נאמר29 והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים. והגם אשר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות30, שהנתינת כח לגאולה העתידה היא מיצי״מ31, מ״מ הרי מבואר בזהר32 שהגילויים דלע״ל הם למעלה מיצי״מ שזהו אראנו נפלאות, שהם בבחי׳ נפלאות אפילו לגבי יצי״מ, ועד כמו שמשמע בנגלה33 שלע״ל הנה הגילויים דלעתיד יהיו עיקר ויצי״מ יהי׳ טפל לגביהם, ומשום דכל הגילויים דלע״ל תלויים במעשינו ועבודתינו משך זמן הגלות34, ע״כ גם בזמן הגלות צ״ל הכנה לזה.
וביאור הענין הוא35, דהנה העולמות נחלקים לג׳ עולמות כלליים, עולמות בי״ע ועולם האצילות ועולמות הא״ס שלמעלה מאצילות36. והנה בעליית עולמות בי״ע לאצילות, העלי׳ היא בבחי׳ י״ב, וכמ״ש37 ששם עלו שבטים שבטי י-ה שהם הי״ב שבטים38, משא״כ עליית האצילות ללמעלה מאצילות הוא בבחי׳ ז׳, דבקרי״ס הי׳ הגילוי ממלכות דאצילות לבי״ע, וע״כ היתה הגזירה לי״ב גזרים, משא״כ לעתיד יהי׳ הגילוי מלמעלה מאצילות. ובפרטיות הו״ע ספירת הבינה, וכידוע שמאחר שאצילות הוא הממוצע בין אוא״ס שלמעלה מאצילות ועולמות בי״ע39, לכן אנו מוצאים ב׳ בחינות עליות אלו בעולם האצילות גופא, דהעלי׳ בבחי׳ י״ב זהו ענין קרי״ס שהו״ע ספירת המלכות, סופא דכל דרגין דאצילות, משא״כ העלי׳ בבחי׳ ז׳ הוא בעלמא דחירותא, ספירת הבינה40. דהנה ההפרש בין קרי״ס לוהכהו לשבעה נחלים דלעתיד הוא דקרי״ס הוא בעולם הדיבור, ספירת המלכות, משא״כ הבקיעה דלעתיד הוא בעולם המחשבה שהו״ע ספירת הבינה, שזהו מ״ש41 ונהר יוצא מעדן. ובעבודה הענין הוא, דהנה ההפרש בין מחשבה ודיבור הוא דדיבור הו״ע הגילוי שנפרד ממקורו, שע״כ נקרא הדיבור בשם מעשה זוטא42, שמזה נעשה אח״כ מעשה ממש שזהו ענין קרי״ס בעבודה, שמברר ומבטל את הרע בענינים הגלויים, משא״כ בקיעת הנהר הו״ע הבירור בענינים הנעלמים שזהו ענין המחשבה. וזהו הכנה לגילויים דלע״ל, בקיעת הנהר לז׳ נחלים שהו״ע הבקיעה בעולם המחשבה, וכמבואר כ״ז בהדרושים43 דשביעי של פסח44 שקשור לגאולה העתידה45.
וע״פ46 הנ״ל מבואר החילוק בין קרבנות וקטורת שבזה נחלקו בנ״י לי״ב שבטים, ובין נרות המנורה שבה נחלקה עבודת נש״י לז׳ מדריגות, שהקרבנות היו מקריבים ע״ג המזבח שזהו ענין עבודת הבירורים בענינים הגשמיים, משא״כ המנורה ענינה הוא אור. וזהו47 ההפרש בין תהו ותיקון, שבתהו היו האורות מרובים וכלים מועטים והכלי בטל להאור48, שלכן נקרא תהו ע״ש האור, משא״כ בתיקון היו כלים מרובים ואורות מועטים, שבכללות הנה תהו ותיקון הם אור וכלי שבקדושה. וזהו ההפרש בין קרבנות ונרות המנורה, שהקרבנות ענינם הוא בגשמיות יותר כו׳ שזהו ענין הכלי, משא״כ נרות המנורה הרי ענינם הוא אור, ספירת החכמה שהיא אור בלי כלי49, ובפרט חכמה סתימאה, וכמ״ש50 כשמן הטוב וגו׳ שיורד על פי מדותיו51, דשמן הו״ע החכמה ורק שירד ע״פ מדותיו, אבל מקומה היא למעלה מהם, דענין האור הוא שאין בו שינויים, וכמשל הפרדס52 ממים ואור הנתונים בכלים ואפילו כמו שהאור עובר דרך הזכוכיות, שאין הגוון נקנה בהם באמיתית, ולכן איתא ברמב״ן53 שא״ל הקב״ה שלך אינן בטילות לעולם, שנרות חנוכה הם בין בזמן המקדש ובין בזמן הזה ובין לע״ל, מאחר שהו״ע האור שאין שייך בו שינויים.
אבל אעפ״כ צ״ל מתחילה הקרבת הקרבנות של הנשיאים, ורק אח״כ יכול להיות הדלקת המנורה, שבעבודה הנה הקרבנות הו״ע עבודת התפילה, שמתחילה צ״ל עבודת התפילה ורק אח״כ יכול להיות עבודת המנורה כי נר מצוה ותורה אור54, שע״י עבודה זו מגיעים להגילוי של המנורה דעדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל55, וכמ״ש56 ושכנתי בתוך כאו״א מישראל, שזה יהי׳ בגאולה העתידה ונגלה כבוד הוי׳ וראו כל בשר יחדיו57 בקרוב ממש.
__________
1) פרשתנו (בהעלותך) ח, ב.
2) זכרי׳ ד, ב.
3) ראה לקו״ת ריש פרשתנו. הנסמן בהערות 7-8.
4) ז, י ואילך.
5) ראה גם תו״א בראשית ח, ב. לקו״ת ברכה צח, ג. שערי אורה שער החנוכה טז, ב. אוה״ת נשא ס״ע רנד-ה. פינחס ס״ע א׳קטז ואילך. לקו״ש ח״ח ע׳ 41 ואילך. לעיל ע׳ ח-ט. ד״ה זה תשכ״ו (לקמן בהוספות ע׳ שפא). ועוד.
6) פרשתנו לב, א-ב.
7) ח״א ע׳ רטו ואילך. וראה גם שם ח״ב ע׳ תנה ואילך. מאמרי אדהאמ״צ ריש פרשתנו.
8) פרשתנו ע׳ שלו ואילך. וראה שם ע׳ שכז ואילך. ע׳ שמח-ט. (כרך ד) ע׳ א׳תעח ואילך. (כרך ה) ע׳ א׳תקפב ואילך. (כרך ו) ע׳ א׳תשנב ואילך. ע׳ א׳תשסו ואילך.
9) חגיגה ג, סע״א.
10) ראה גם לקו״ת פ׳ ראה כד, ד. המשך תער״ב ח״א ע׳ מב. ח״ג ע׳ א׳תיח. ובכ״מ.
11) ראה ספר הערכים – חב״ד (כרך א) ערך אהבת ה׳ – כמים ורשפי אש ס״ג (ע׳ תקלה ואילך). וש״נ.
12) ראה ברכות נח, סע״א – הובא בלקו״ת פרשתנו שם.
13) סז, א.
14) נוסח תפלת גשם דשמע״צ.
15) ראה ספר הערכים – חב״ד שם ערך אברהם אבינו ס״ב (ע׳ סח-ט). וש״נ.
16) כ״ה בהנחה (ולהעיר מאוה״ת תצוה ע׳ א׳תקפא). ואוצ״ל: שאברהם הי׳ בבחי׳ אהבה כמים . . אחריך כמים, אהבת עולם, ובאהרן הי׳ אהבה רבה כו׳. המו״ל.
17) ראה שם ח״ב ערך אהרן ס״ג (ע׳ יד-טו). וש״נ.
18) ראה (מלבד המצויין בהערות 15; 17) ספר הערכים שם ערך אהרן – ביחס לאברהם (ע׳ קכא ואילך). וש״נ.
19) ראה גם רד״ה בהעלותך תשמ״ח (לקמן ע׳ קפא). סה״ש תשמ״ח ח״ב ע׳ 483 הערה 56. תנש״א ח״ב ע׳ 608 הערה 77. דברי משיח תנש״א ח״ד ס״ע 155-6. ר״ד מחלוקת הדולרים כ״ה תמוז תנש״א (שם ע׳ 365-6).
20) זח״ב קעו, ב (בספרא דצניעותא).
21) פרשתנו ע׳ של.
22) ראה גם סה״ש שבהערה 19.
23) ראה אנציקלופדי׳ תלמודית ערך הדלקת הנרות (כרך ח ע׳ שי ואילך). וש״נ.
24) ראה תו״א וישב כט, א. הובא ונת׳ באגרות-קודש אדמו״ר מלך המשיח שליט״א ח״ג ס״ע רכח ואילך.
25) ראה ״ספר התניא – ביבליוגרפי׳״ (קה״ת, תשמ״ב) ע׳ 25-6.
26) ראה לקו״ת פרשתנו לא, סע״ב.
27) תהלים קלו, יג.
28) תנחומא בשלח י. פדר״א פמ״ב וברד״ל שם. מכילתא בשלח יד, טז. פרש״י תהלים שם.
29) ישעי׳ יא, טו.
30) מיכה ז, טו.
31) ראה סה״מ תש״ח ע׳ 164. סה״מ פסח ח״ב ע׳ רמו. ועוד.
32) ראה אוה״ת נ״ך עה״פ (ע׳ תפו-ז). וש״נ.
33) ברכות יב, סע״ב.
34) תניא רפל״ז.
35) בהבא לקמן – ראה לקו״ת שם. סידור (עם דא״ח) שער חג המצות רפט, א ואילך. מאמרי אדה״ז על פרשיות התורה והמועדים ח״א ע׳ רנד ואילך. ע׳ רסו ואילך. המשך והחרים תרל״א בתחלתו. סה״מ תרל״ה ח״א ע׳ רנו ואילך. סה״מ תרח״צ ע׳ קצח ואילך. ועוד.
36) רמ״ז לזח״ג קנט, א.
37) תהלים קכב, ד.
38) ראה לקו״ת פקודי ד, א ואילך. צו יז, א.
39) ראה המשך תער״ב ס״ע שיח ואילך. סה״מ תרפ״ט ע׳ 21 ואילך. וש״נ.
40) ראה מאמרי אדהאמ״צ דברים ח״א ע׳ סז. וש״נ.
41) בראשית ב, י.
42) סנהדרין סה, א.
43) שבהערה 35.
44) כ״ה בהנחה. ואוצ״ל: דאחרון של פסח. המו״ל.
45) ראה ״היום יום״ כב ניסן, אחרון של פסח. לקו״ש ח״ב ע׳ 545. ח״ד ע׳ 1298. ועוד.
46) בכ״ז – ראה לקו״ת שבהערה 6.
47) ראה ספר הליקוטים – דא״ח צ״צ ערך תהו, תיקון (ע׳ יג-ד).
48) ראה אוה״ת נשא ע׳ רנד.
49) ראה אוה״ת וארא ע׳ קנ-קנא. ובכ״מ.
50) תהלים קלג, ב.
51) ראה לקו״ת פרשתנו לא, א. קרח נג, ג. סה״מ תרע״ח ע׳ רצ. ועוד.
52) שער ד (שער עצמות וכלים) פ״ד.
53) ריש פרשתנו (מבמדב״ר פט״ו, ו).
54) משלי ו, כג.
55) שבת כב, ב. מנחות פו, ב.
56) תרומה כה, ח. אלשיך עה״פ. של״ה סט, א. ועוד.
57) ישעי׳ מ, ה.
[סה"מ במדבר ח"א ע' קנד ואילך]
כעין שיחה. י״ל בקופּיר, ונדפס כאן לראשונה בתוספת מ״מ וכו׳.