בס״ד. ש״פ וישב, כ״ג כסלו, מבה״ח טבת ה׳תשל״ה
הנחה בלתי מוגה
ובגפן1 שלשה שריגים גו׳ ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה2, ומבאר כ״ק אדמו״ר הזקן3 ע״פ מ״ש בזהר4 האי מאן דחמי עינבין חוורין בחלמא סימן יפה לו אוכמי לא, ומאחר שבחלום שר המשקים ראה ענבים לבנים, לכן ידע יוסף שהוא חלום טוב.
והנה מאחר שענין ואקח את הענבים ואשחט וכו׳ כתוב בהמשך להכתוב לפני זה, יובן ענין זה בהקדים מה שמביא בביאורי הזהר5 מ״ש בזהר6 על מה שנאמר ובגפן שלשה שריגים, אלין אינון תלתא דרגין עילאין דנפקי מהאי גפן כהני ליואי וישראלי. ומקשה ע״ז, דצריך עיון [שהרי] כהן אסור ביין [ולבאר יותר הקושי׳ יש להוסיף בדרך אפשר (דלכאורה מהי הקושי׳ הרי זה הי׳ בחלום), דהנה כל הענינים למטה נשתלשלו מהם7 מהענינים כפי שהם ברוחניות, והרי החילוק בין כהנים ללויים הוא, דכהנים בחשאי ברעותא דלבא8, שהו״ע שמן ולא יין, משא״כ עבודת הלויים הוא בשיר, דאין אומרים שירה אלא על היין9, ולכן אף שמובן הקשר בין הלויים (וישראלים) ליין, מ״מ אינו מובן מהו הקשר בין כהנים ליין], ואפשר לומר יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שהן ו׳ קצוות דאבא, וא״כ שייכי גם כהנים בי׳10 [דחסדים דאבא זוהי מדריגת הכהנים, דמטעם זה אומרים גבי נגעים והובא11 אל הכהן ואח״כ וטהר, דהיינו מאחר שהכהן הו״ע חסדים דאבא12].
והנה לאחרי זה נאמר וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה, ומבאר ע״ז13, כי ידוע דלשון פרעה הוא פריעה והתגלות, והיינו מדת המלכות דמגלי׳ [דבי׳ אתפריעו] כל נהורין כו׳14, והוא הדיבור שמתגלה הצפון בו כו׳, והנה צריך להבין מפני מה מדת המלכות נמשלה אל הדיבור ולא אל המחשבה, שגם במחשבה אין בה אלא אותיות כו׳ אלא שהוא היותר פנימי [הגם דלגבי הזולת נקראת המחשבה העלם15, דאין אדם יודע מה שבלבו של חבירו16, מ״מ הרי בכללות גם המחשבה הו״ע הגילוי, דבמחשבה כבר יש ענין האותיות, דאות הוא מלשון17 אתא בוקר18 שהו״ע הגילוי], אך הענין כי בחי׳ המלכות הוא שממנה נמשך החיות להבראות נפרדים כו׳ וזהו דוקא ע״י בחי׳ הדיבור כו׳ משא״כ בחי׳ אותיות המחשבה הם עדיין בפנימיות כו׳ ולכן אנו רואים שהמחשבה מרגשת אפילו כאב שבצפורן רגלו [כי במחשבה אין התחלקות פרטים, דשם הו״ע האחדות], וזהו שנקרא בחי׳ המלכות כו׳ בשם פרעה דאתפריעו כל נהורין, כל האורות דאצילות כו׳ וע״י הדיבור נמשכים בבחי׳ גילוי [דהיינו בחי׳ המלכות כפי שהיא באה בבי״ע, ומשם יפרד גו׳19, משא״כ המחשבה היינו כמו שהוא בעולם האצילות עולם האחדות].
ואחר שנתבאר ענין פרעה שהוא בחי׳ מלכות כנ״ל מעתה יובן ענין ואשחט את הענבים אל כוס פרעה, ופירוש כי הוא כו׳ בחי׳ כלים דמלכות המקבלים היין שהוא המוחין כו׳ [כי כדי שתהי׳ המשכה מלמעלה צריך להיות כלי קיבול שזהו ענין הכוס] והיינו ואשחט את הענבים כו׳ ולא מגבורות דאימא לבד [כי ענבים הוא בינה שמינה דינין מתערין, וזהו ענין גבורות דאימא שבא ממנו ענין הדינין, אמנם כאן אומר ואשחט את הענבים], והיינו כשחסדים דאבא ממתיקים גבורות דאימא כי ואשחט הו״ע הביטול שהו״ע החכמה20 [וזהו ובגפן שלשה שריגים שהו״ע התכללות הג׳ קוין, דזהו ענין כהנים לויים וישראלים, ובמקום אחר21 מבואר שהו״ע אברהם יצחק ויעקב, וכן מבואר במקום אחר21 שזהו ענין הג׳ רגלים, דבכללות הם הג׳ קוין], עד כאן תוכן המאמר כפי שהוא מבואר שם.
ובזה יש לבאר השייכות די״ט כסלו לפ׳ וישב [שתמיד חל י״ט כסלו בסמיכות לפרשה זו, ובקביעות שנה זו הוא באמצע הפרשה], דהנה בי״ט כסלו הי׳ הענין דפדה בשלום נפשי22 [וכמו שכותב באגרת הידועה (שכתב בצאתו לשחרור)23 כשקריתי בספר תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי לשלום ואסיים בשלום מה׳ שלום], אשר הגמרא24 לומדת מפסוק זה שכל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם, דהיינו שפדה בשלום גו׳ הו״ע הג׳ קוין25, דתורה הוא קו האמצעי, גמילות חסדים קו הימין, ותפילה שכנגד תמידים תקנום26, שהוא קו העבודה, קו השמאל. וכמו שנת״ל דע״י התכללות הג׳ קוין פועלים ענין הפדי׳ בשלום, שזהו הכנה לאמיתית ענין השלום שיהי׳ בביאת משיח צדקנו בעגלא דידן.
__________
1) לכללות מאמר זה – ראה מקומות שבהערה 3.
2) פרשתנו (וישב) מ, י-יא.
3) מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״א ע׳ קיב. ועם הגהות – ביאוה״ז להצ״צ ח״א ע׳ קמ. וראה גם אוה״ת פרשתנו (כרך ו) תתרצד, ב.
4) פרשתנו (ח״א) קצב, א.
5) הנ״ל הערה 3.
6) שם.
7) ראה תניא רפ״ג.
8) ראה זח״ג לט, א. פח, ב. קעז, ב. וראה סה״מ תרנ״ד ע׳ כד. תרח״ץ ע׳ סב ואילך. ועוד.
9) ברכות לה, א.
10) עכ״ל הצ״צ [מלבד החצאי ריבוע] בביאוה״ז שם.
11) תזריע יג, ט.
12) ראה לקו״ת מצורע כה, א. אוה״ת קרח ס״ע תשכ.
13) מאמרי אדה״ז ואוה״ת שבהערה 3.
14) ראה זח״א רי, א.
15) ראה גם ד״ה לעולם יהא אדם זהיר כו׳ תרצ״א פ״ב (סה״מ קונטרסים ח״א רד, ב).
16) פסחים נד, ב.
17) ישעי׳ כא, יב.
18) תו״א מקץ מב, ב. אוה״ת בשלח ס״ע שצא. סה״מ תש״א ע׳ 5. ובכ״מ.
19) בראשית ב, י.
20) עכ״ל [מלבד החצאי ריבוע] במאמרי אדה״ז ואוה״ת שבהערה 3.
21) אוה״ת פרשתנו (כרך ה) תתקב, א.
22) תהלים נה, יט.
23) אגרות-קודש אדמו״ר הזקן (קה״ת, תש״מ. תשמ״ז) ע׳ צח.
24) ברכות ח, א.
25) ראה אוה״ת לתהלים (יהל אור) עה״פ (ע׳ רד ואילך).
26) ברכות כו, ב.
[סה"מ בראשית ח"ב ע' קסג ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשל״ה ע׳ 281 ואילך.