בס״ד. ש״פ קרח, ב׳ תמוז ה׳תשל״ד
הנחה בלתי מוגה
והנה פרח מטה אהרן וגו׳ ויגמול שקדים1, וידוע הדיוק בזה בלקו״ת (פרשתנו2), מהו הקשר דשקדים לאהרן. ומבואר שם, דאהרן אותיות נראה3, היינו ענין הראי׳, כלומר שאינו רק שומע את הענין אלא רואה אותו בעיניו כמו שהוא, דההמשכה מבחינה זו היא במהירות. וזהו גם ענין השקדים הממהרים להגמר יותר מכל הפירות, וע״כ נקרא שקד שהוא ענין המהירות, כמ״ש4 מקל שקד גו׳ כי שוקד אני על דברי לעשותו, היינו שהענין הנחלט אצלו במחשבתו נמשך כמו שהוא (במהירות) למטה מטה ביותר, עד למקום שלמטה שלא בערך ממקום ההחלטה, ועל זה נאמר5 עד מהרה ירוץ דברו.
וזהו גם מה שאהרן נצטוה לברך את ישראל בברכת כהנים6, דגם ענין ברכת כהנים הוא שנמשכת ההמשכה במהירות גדולה מלמעלה מעלה עד למטה מטה. דהנה ידוע7 ההפרש בין ברכה לתפילה, דהברכה נמשכת משרשו ומקורו של המתברך, ובלשון הכתוב8 איש אשר כברכתו ברך אותם, היינו שהברכה היא ברכתו (ונמצאת בשרשו ומקורו) של המתברך, אלא שהמברך הבריך והמשיך את הברכה ממקורה ושרשה, שתומשך למטה אל המתברך, ל״אותם״. משא״כ ענין התפילה הוא ההמשכה מלמעלה מהשרש והמקור, וזהו שאומרים בה יהי רצון, היינו שיומשך רצון חדש, וכמאמר9 עושין רצונו של מקום10. אמנם11 ברכת כהנים, אף שהיא ברכה, מ״מ יש בה גם ממעלת התפילה, שנמשכת ממקור נעלה שלמעלה משרש ומקור המתברך, ומשם נמשכת במהירות גדולה למטה מטה ביותר, וכמו שאמרו רז״ל (בספרי ובפרש״י) עה״פ12 יברכך גו׳, דקאי על הברכות המפורשות, ובפרט ברכה בנכסים ובממון. ועוד זאת, שהברכה היא גם במקום כזה שצריך שמירה מדברים בלתי רצויים, וכמו שממשיך וישמרך מן הלסטים, ושמירה זו היא מאותה הבחינה שממנה נמשכת הברכה (יברכך גו׳ וישמרך), היינו ממקום שלמעלה מכל השרשים ומכל המקורות. ומזה נמשך אח״כ לשאר הברכות, ועד לברכת וישם לך שלום13, דאם שלום כאן הכל כאן14.
והנה15 טעם הדבר שהמשכת החסד שע״י אהרן וגזעו תחתיו היא במהירות באין מונע ומעכב הוא לפי שאהרן הוא איש החסד16, היינו, שעל ידו נמשכת ההשפעה מבחי׳ רב חסד שלמעלה ממדידה והגבלה. דהנה ידוע17 דאית חסד ואית חסד, אית חסד עולם שהוא חסד שבסדר ההשתלשלות, חסד שבמדידה והגבלה, ואית חסד שלמעלה מסדר ההשתלשלות, בחי׳ ורב חסד18 (ולמעלה יותר, בחי׳ חפץ חסד19), שהוא חסד שלמעלה ממדידה והגבלה. וההמשכה שע״י אהרן היא מבחי׳ החסד שלמעלה ממדידה והגבלה, ולכן אין שום דבר יכול לעכב ההמשכה. וזהו גם ענין ורב חסד כפשוטו, ריבוי החסד, דכאשר ההמשכה היא בריבוי מתבטלים כל המונעים ומעכבים, עד״מ נהר גדול שהליכת המים היא בתגבורת גדולה, לא יוכלו לעכב הליכת המים, וכן הוא גם בנמשל בענין ההמשכה מבחי׳ ורב חסד, שנמשכת בריבוי ובמהירות, עד מהרה ירוץ דברו, ואין שום דבר יכול לעכב בעדה.
והנה מה שנת״ל שההמשכה שע״י ברכת כהנים היא במהירות, אין הכוונה בזה שהמשכה זו מדלגת את סדר ההשתלשלות, אלא שנמשכת דרך סדר ההשתלשלות ומ״מ היא נמשכת במהירות. והענין הוא, כי הנה אומרים בברכת המזון הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד, ומבואר ע״ז בלקו״ת שם, בהמשך (ובאמצע) הביאור בענין השפעת החסד שע״י אהרן שהיא במהירות למעלה ממדידה והגבלה, דלהיות מתהוה מטובו וחסדו העליונים השפעות גשמיים צ״ל ירידת החסד בהשתלשלות מדריגות רבות מאוד עד שיתעבה ההשפעה ממנו על חסד גשמי, ומזה שביאור דבר זה הוא באמצע ביאור ההשפעה ע״י אהרן, מובן, דאף שע״י אהרן נמשכת השפעת החסד במהירות, היינו, שההשפעה עוברת דרך סדר ההשתלשלות, ומ״מ היא נמשכת במהירות מבלי עכבה בסדר ההשתלשלות.
ולהבין זה מקדים בלקו״ת שם ביאור הקושיא הידועה מהו שמבקשים בכל יום ומתפללים על ההשפעה מלמעלה [וכמאמר20 אדם נידון בכל יום], והרי עיקר דינו של אדם הוא בר״ה ויוהכ״פ21, שאז נכתב ונחתם לטובה. ומבאר בלקו״ת שם (ובארוכה בקונטרס ומעין22), שההמשכה שבר״ה היא בכללות וברוחניות בעולם האצילות, ונוסף לזה צ״ל דין ומשפט בכל יום, שיומשך החסד למטה בזמן פרטי, בכל יומא ויומא עביד עבידתי׳23, ובמקום פרטי, ובאיכות פרטית, בעולם הזה הגשמי והחומרי. וזהו החידוש שבהשפעת החסד ע״י אהרן, דאזי ההשפעה היא במהירות ונמשכת דרך כל העולמות בלי מונע ומעכב, עד שנמשכת לעוה״ז הגשמי והחומרי.
והנה ב׳ מעלות אלו, המעלה דההמשכה למעלה ממדידה והגבלה, וההמשכה במדידה והגבלה, ישנן גם בעבודת האדם, והוא ההפרש בין תורה ומצוות. תורה ענינה למעלה ממדידה והגבלה כמ״ש24 הלא כה דברי כאש, ומה להלן כתיב25 וירד ה׳ על הר סיני עם כל העילויים שהי׳ במ״ת, אף כאן בלימוד התורה עתה26. משא״כ מצוות הן במדידה והגבלה27, ויש בהם פרטים והגבלות במקום ובזמן. ויש בזה מה שאין בזה. אמנם אעפ״כ יש בכל אחד מהם גם ממעלת זולתו, דגם בתורה יש ממעלת המצוות, וזהו מה שתורה לא בשמים היא28, ועד שאפשר שתהי׳ מציאות של נצחוני בני נצחוני29, ויתירה מזו דע״י שנצחוני בני קוב״ה חייך29, היינו שזה נוגע בענין התענוג דקוב״ה [וההסברה בזה מובנת ע״פ מ״ש הרב המגיד בתחילת ספריו לקוטי אמרים ואור תורה]. וכן יש במצוות ממעלת התורה, היינו שיש בהם ענין שלמעלה ממדידה והגבלה, ובלשון הכתוב30 רחבה מצותך מאד, היינו רחבה ובאופן דמאד.
והנה כתיב31 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש גו׳, דמזה מובן שכל ישראל הם בדרגת כהנים. ואף שברכת כהנים היא מצות עשה (על הכהנים) בכל תוקפה גם בזמן הזה ובחוץ לארץ (כמ״ש כ״ק אדמו״ר הזקן בשולחן ערוך שלו32), מ״מ יש לומר שיש בחי׳ ברכת כהנים עתה בכאו״א מישראל. דהנה אמרו רז״ל33 תפלות במקום קרבנות (תמידין) תקנום, היינו שע״י התפילות שחרית מנחה וערבית ממשיכים את כל הענינים שנמשכו ע״י הקרבנות והקטורת. והרי בקרבנות כפשוטם היו כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם34. ויש לומר, שזה נעשה ע״י גלות בבל שנקראת כן על שם שבה נבללו ונתערבו כל הענינים35. ומזה מובן בענינינו, דהגם שברכת כהנים כפשוטה היא מצוה על הכהנים דוקא גם בזמן הזה, מ״מ, ענין המשכת הברכות במהירות נפעל ע״י כאו״א מישראל ע״י עבודת התפילה שלו, ומבית הכנסת לבית המדרש36, ואח״כ הנהג בהן מנהג דרך ארץ37, היינו ע״י ג׳ הקוים דעבודה תורה וגמילות חסדים38.
וע״י שלימות העבודה בג׳ קוים אלו בזמן הגלות, באים לתכלית השלימות בקיומם שתהי׳ לע״ל. דבענין הקרבנות (קו העבודה) אנו אומרים39 ושם נעשה לפניך כו׳ כמצות רצונך, ובענין התורה תתגלה לע״ל תורתו של משיח40, וענין המצוות (קו הגמילות חסדים) יהי׳ ג״כ בשלימות לע״ל. וענין זה נכלל הוא במה שאומרים ושם נעשה לפניך כו׳ כמצות רצונך, וכמובן מהמבואר בכ״מ (בתורת חיים פ׳ ויחי41 ובאור התורה42 ובדרושי כ״ק אדמו״ר מהר״ש43) בטעם השלימות שתהי׳ לע״ל בקרבנות, שהוא לפי שאז יהי׳ האדם העושה את המצוה בתכלית שלימותו וגם הבהמה שעל ידה מקריבים הקרבנות תהי׳ בתכלית שלימותה, ומזה מובן, דגם קיום המצוות יהי׳ בתכלית השלימות (כמצות רצונך) לע״ל, כי טעם זה (שלימות האדם, ושלימות העולם) שייך בכל המצוות44. ויהי רצון שיהי׳ זה באופן דעד מהרה ירוץ דברו, היינו מיד, במהרה בימינו ממש, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו.
__________
1) פרשתנו (קרח) יז, כג.
2) נה, ג ואילך. וראה גם סהמ״צ להצ״צ מצות ברכת כהנים (קיב, א ואילך).
3) זח״ג קג, א. לקו״ת וסהמ״צ שם. וראה ספר הערכים – חב״ד (כרך ב) ערך אהרן סט״ו סק״ב (ע׳ עא ואילך) ובהנסמן שם.
4) ירמי׳ א, יא-יב. וראה פרש״י ורד״ק עה״פ שם, יב.
5) תהלים קמז, טו.
6) נשא ו, כג ואילך.
7) ד״ה אריב״ל תרכ״ט (סה״מ תרכ״ט בתחלתו). וראה הנסמן בלקו״ש ח״י ע׳ 38 הערה 9. מקומות שבהערה 11.
8) ויחי מט, כח.
9) ברכות לה, ב.
10) ראה לקו״ת ברכה צט, ג. מקומות שנסמנו בספר הערכים – חב״ד (כרך א) ערך אהבת ה׳ – בכל לבבך, נפשך ומאדך (ע׳ תמד-ה) הערות 336-7.
11) ראה מקומות שבהערה 7. וראה ד״ה [וידבר גו׳] כה תברכו: תשל״ג (לעיל ח״א ע׳ צ ואילך). תשמ״ג (שם ע׳ קכג ואילך). תשד״מ (שם ע׳ קכז ואילך). תשמ״ה (שם ע׳ קלב ואילך). תשמ״ז (שם ע׳ קלח ואילך). וש״נ.
12) נשא שם, כד.
13) שם, כו.
14) ראה תו״כ ופרש״י עה״פ בחוקותי כו, ו.
15) בהבא לקמן – ראה לקו״ת פרשתנו שם, ד ואילך.
16) ראה שמו״ר פ״ה, י. זח״ג קמה, ב. תו״א תצוה פב, א. וראה ספר הערכים שבהערה 3 סי״ז סק״א (ע׳ פה ואילך), ובנסמן שם.
17) זח״ג קלג, ב.
18) ל׳ הכתוב – תשא לד, ו. וראה זהר שם. ספר הערכים שם ס״ב סק״א (ע׳ ו ואילך) ובהנסמן שם.
19) מיכה ז, יח. וראה זהר וספר הערכים שם.
20) ר״ה טז, א.
21) ראה ביצה טו, א.
22) סוף מאמר יז ואילך. וראה לקו״ש ח״ט ע׳ 375 ואילך.
23) זח״ג צד, ב.
24) ירמי׳ כג, כט. וראה ברכות כב, א.
25) יתרו יט, כ.
26) ראה ברכות שם.
27) ראה אגה״ק ס״י (קטו, א).
28) נצבים ל, יב. ב״מ נט, ב.
29) ב״מ שם.
30) תהלים קיט, צו. וראה אגה״ק סי״ז.
31) יתרו שם, ו.
32) או״ח ר״ס קכח.
33) ברכות כו, ב.
34) ל׳ חז״ל – יומא נג, א. ובכ״מ.
35) ראה נח יא, ט. סנהדרין כד, א.
36) ברכות בסופה. וראה שו״ע (ודאדה״ז) או״ח סקנ״ה ס״א. וש״נ.
37) ברכות לה, ב.
38) אבות פ״א מ״ב.
39) בתפילת מוסף דשבת ויו״ט.
40) ראה פרש״י עה״פ שה״ש א, ב.
41) צה [רלו], א. צו [רלז], ג-ד.
42) ויחי (כרך ו) תתשכח, ב ואילך.
43) המשך וככה תרל״ז (קה״ת, תשע״ג) פי״ז (ע׳ טו) ואילך.
44) ראה גם סה״מ תרע״ח ס״ע רלז.
[סה"מ במדבר ח"ב ע' מג ואילך]
י״ל בסה״מ תשמ״א (קופּיר) ע׳ 274 ואילך.