בס״ד. ש״פ דברים, שבת חזון, ד׳ מנחם-אב ה׳תשכ״ט
הנחה בלתי מוגה
ציון במשפט תפדה ושבי׳ בצדקה1, דכשעושין תשובה מיד נגאלין2 בצדקתו של הקב״ה שהיא בלי הגבלות3. וידוע הדיוק בזה, איך זה מתאים עם מ״ש ציון במשפט תפדה ושבי׳ בצדקה, דמשמע שהדיוק הוא ע״י משפט, שזהו ענין ההגבלה. והביאור הוא, כדאיתא ברשימות הצ״צ4, שציון ומשפט ושבי׳ יפדו בצדקתו של הקב״ה, דלך הוי׳ הצדקה5, דהרי כתיב6 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, דכמו שביציאת מצרים הרי נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב״ה וגאלם בכבודו ובעצמו7, וכמ״ש8 בדמייך חיי, עד״ז הגאולה דלעתיד תהי׳ בצדקתו של הקב״ה.
וזה קשור עם המאמר שנאמר לפני מאה שנה9, שמבאר שם הענין שלאחריו הי׳ נחמו נחמו10, והנחמה היא בכפליים מאחר שלקתה בכפליים11, הן על בית ראשון והן על הבית האחרון12 [שהרי גם בזמן בית שני הי׳ הענין דואכבדה13, שחסרו ה׳ דברים מבית ראשון14, וכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו הרי זה כאילו נחרב15, וא״כ הרי עכשיו ישנו הלקתה הן על בית ראשון וגם על בית שני]. ובית ראשון ובית שני הרי הם כנגד ב׳ ההי״ן דשם הוי׳, דבית ראשון הוא כנגד ה׳ עילאה ובית שני כנגד ה׳ תתאה, דבספירות זהו ספירת הבינה וספירת המלכות, שזהו ענין יחוד י״ה ויחוד ו״ה16, דהעיקר הוא אות ה׳, וע״ד שלגבי אותיות י״ה מבואר שהעיקר הוא אות ה׳, כמבואר בענין נקודה בהיכלא17, ועד״ז ביחוד ו״ה העיקר הוא אות ה׳. ועל זה נאמר18 שנשבע הקב״ה שאינו נכנס בירושלים של מעלה עד שלא יכנס לירושלים של מטה, ועד״ז הוא גם בספירות, שאין יחוד חכמה ובינה בלי שיהי׳ יחוד זו״ן. וצריך להבין, הלא מוכרח לומר שגם בזמן הגלות ישנו יחוד חכמה ובינה, והראי׳ שמוצאים על זה הוא ממה שישנו קיום העולמות גם בזמן הגלות. והביאור הוא, דעבור קיום העולמות מספיק שיהי׳ יחוד חיצוני דחכמה ובינה19, ובכדי שיהי׳ יחוד פנימי דחכמה ובינה הרי זה דוקא ע״י יחוד דזו״נ. וזהו מ״ש נשבע הקב״ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שלא יכנס לירושלים של מטה. והיחוד פנימי דחכמה ובינה פועל גם על היחוד החיצוני, ולכן איתא על הגאולה העתידה שיהיו מעדנים כעפר20, וכמו״כ בזמן הבית, אפילו בזמן בית שני, איתא שהיו חיטים ככליות21.
ויש לומר בדרך אפשר שזה קשור עם אלה הדברים22, דחומש23 דברים משה מפי עצמו אמרו24, שזה הי׳ ברוח הקודש (כמ״ש בתוספות25), משא״כ ד׳ הספרים שלפני זה היו בדרך שלישי המדבר26, וע״ד בחודש השלישי גו׳ באו מדבר סיני27, וע״ד ביום השלישי יקימנו ונחי׳ לפניו28, וע״ד המבואר בהמאמר תפלה למשה (די״ב וי״ג תמוז)29 שזהו למעלה מממלא כל עלמין וכן מסובב כל עלמין ואפילו מסובב הכללי (שזהו ענין דשלישי המכריע), וא״כ לכאורה חומש דברים הרי זה ירידה שלא בערך. והביאור הוא, דחומש דברים מבאר ביותר ענין המעשה דההלכות המובאות בשאר החומשים, שבדברים מבאר עוד כמה פרטים בזה (מה שקודם הי׳ רק בעל פה), וכמו״כ ישנם ענינים שאינם מבוארים כלל בחומשים הקודמים, שזהו ענין ההלכה למעשה, דבספירות הרי זה ספירת המלכות, ועוד דחומש דברים הרי זה ספר החמישי, שזהו ענין ה׳ תתאה, שזהו בספירת המלכות. וזהו מ״ש30 חצבה עמודי׳ שבעה, שזהו כנגד חמישה חומשי תורה, דספר במדבר נחלק לג׳ (דפרשת ויהי בנסוע הרי זה ספר בפני עצמו31), ויחד עם שלושה הקודמים הם ששה ספרים שזהו ענין שש מדות ז״א, וא״כ חומש דברים שהוא ספר השביעי הו״ע ספירת המלכות, שבספירת המלכות ישנה המעלה שמושרשת בכתר. וזהו ג״כ מה שמפרט ביותר ענין ההלכה למעשה בחומש דברים, דהלכה כמותו מאחר דהוי׳ עמו32, שזהו למעלה מענין אלו ואלו דברי אלקים חיים33, דבספירות הו״ע ספירת המלכות וספירת הבינה, וכאן זה עוד למעלה יותר, דבכללות ענין התורה הרי מחכמה נפקת34, וזהו עד דנפקת מחכמה דא״ק, ויש בחינה בתורה שזהו עוד למעלה יותר, וכמ״ש35 ויהי קול מעל לרקיע, שזהו למעלה מספירת החכמה כו׳36.
וכל זה תלוי במעשינו ועבודתינו משך זמן הגלות37 כו׳36, והו״ע הנסתרות להוי׳ אלקינו והנגלות לנו ולבנינו38, דהנסתרות זהו ענין י״ה משם הוי׳ והנגלות הו״ע ו״ה משם הוי׳39, וזה שייך לכאו״א, וזהו אצל כולם בשוה, משא״כ בהנסתרות שזהו ענין המוחין, הרי יש מתפעל משכל זה ויש מתפעל משכל אחר, וכמ״ש בהקדמה לספר התניא40 כו׳36. וזהו מ״ש דאסתכל באורייתא וברא עלמא41, דדוד הי׳ מקשר תורה עם הקב״ה42, שפעל שבתורה תהי׳ המשכה, ואח״כ מתורה נמשך בעלמא, דזהו מה שעשרת הדברות נתנו חיזוק בעשרה מאמרות43 כו׳36.
וזהו ג״כ מה שגדול יהי׳ הבית האחרון מן הראשון44 כו׳36, דאז יהי׳ הענין דנקבה תסובב גבר45 כו׳36, ועד לומלאה הארץ דעה את הוי׳46, ותרבה הדעת בעולם47, ועד לוראו כל בשר יחדיו כי פי הוי׳ דיבר48, וכמ״ש אדמו״ר האמצעי49 שדומם הגשמי יכיר וירגיש (וועט אָנהערן) כי פי הוי׳ דיבר כו׳36, שזה יהי׳ בביאת גואל צדק, דגואל ראשון הוא גואל אחרון50, דזהו משה, וזה יהי׳ ע״י דוד נשיא עליהם לעולם51 כו׳52.
__________
1) ישעי׳ א, כז.
2) רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ה.
3) ראה אגה״ק סוס״י. ובכ״מ.
4) אוה״ת נ״ך עה״פ (ע׳ צו).
5) דניאל ט, ז.
6) מיכה ז, טו.
7) הגש״פ פיסקא ״מצה זו״. שם לפנ״ז פיסקא ״ויוציאנו״.
8) יחזקאל טז, ו.
9) סה״מ תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ע׳ רפז ואילך.
10) ישעי׳ מ, א.
11) איכ״ר פ״א, נז.
12) ראה סנהדרין קד, ב (הובא בסה״מ תרכ״ט שם).
13) חגי א, ח.
14) יומא כא, ב.
15) ראה ירושלמי יומא פ״א ה״א. מדרש תהלים קלז, ז.
16) ראה זהר ח״א נ, ב. ח״ב ט, ב (צויינו בסה״מ תרכ״ט שם). וראה סה״ש תשמ״ט ח״ב ע׳ 614 הערה 45 ובשוה״ג שם. וש״נ.
17) ראה זח״א ו, רע״א. תקו״ז ת״ה (יט, א). תכ״ח (עב, ב). ועוד. אגה״ק ס״ה (קז, א). לקו״ת ר״פ ראה (יח, א-ב). ועוד.
18) תענית ה, א.
19) ראה זח״ג רצ, ב (אד״ז). ע״ח שער (יב) עתיק פ״ב. שער (יד) או״א ספ״ז. שער (כה) דרושי הצלם דרוש ה. שער (כט) הנסירה פ״ג. וראה מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תלא-ב.
20) רמב״ם הל׳ מלכים פי״ב ה״ה.
21) תענית כג, רע״א.
22) ריש פרשתנו (דברים א, א).
23) בהבא לקמן – ראה אוה״ת ריש פרשתנו (ע׳ א ואילך).
24) מגילה לא, ב.
25) ד״ה משה – מגילה שם.
26) ראה רמב״ן בהקדמתו לפירושו על התורה.
27) יתרו יט, א.
28) הושע ו, ב.
29) סה״מ נ״ך-מאחז״ל ע׳ מח.
30) משלי ט, א.
31) שבת קטז, רע״א. מס׳ סופרים רפ״ו. ספרי בהעלותך י, לה. ב״ר פס״ד, ח. ויק״ר פי״א, ג. פרש״י משלי שם. וראה גם זח״ג רנד, א. ובארוכה – שיחת ש״פ בהעלותך תנש״א (סה״ש תנש״א ח״א ע׳ 598 ואילך).
32) שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב.
33) עירובין יג, ב. וש״נ. ראה סה״מ ויקרא ע׳ יא. וש״נ.
34) זהר ח״ב סב, א. פה, א. ח״ג קפב, א.
35) יחזקאל א, כה.
36) חסר קצת. המו״ל.
37) ראה תניא רפל״ז.
38) נצבים כט, כח.
39) תקו״ז תיקון י (כה, ב). לקו״ת פקודי ג, ב ואילך. פ׳ ראה כט, א. ובכ״מ.
40) ג, ב.
41) זח״ב קסא, סע״א-ב.
42) ס׳ הבהיר סנ״ח (קצו). ועוד – נסמן בסה״מ ימי הספירה ע׳ קנה הערה 51.
43) ראה זח״ג יא, ב ואילך. וראה לקמן ח״ב ע׳ מג. וש״נ.
44) חגי ב, ט.
45) ירמי׳ לא, כא.
46) ישעי׳ יא, ט.
47) רמב״ם הל׳ תשובה פ״ט ה״ב. הל׳ מלכים שם.
48) ישעי׳ מ, ה.
49) ראה שער האמונה פכ״ה. תו״ח תצוה תפב, א ואילך.
50) ראה שמו״ר פ״ב, ד. זח״א רנג, א. שעה״פ להאריז״ל פ׳ ויחי. תו״א משפטים עה, ב. לקו״ש חי״א ע׳ 8 ואילך.
51) ע״פ יחזקאל לז, כה.
52) בסיום המאמר קישר עם התחלת הפרשה אלה הדברים – חסר. המו״ל.
[סה"מ דברים ח"א (הוצאה שלישית) ע' שפ ואילך]
נדפס כאן לראשונה מהנחה פרטית, ובתוספת מ״מ וכו׳.