בס״ד. אור ליום ועש״ק פ׳ מטות-מסעי, ער״ח מנחם-אב ה׳תשל״ד
הנחה בלתי מוגה
והקריתם1 לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה גו׳2. הנה פרשה זו קורין לעולם בימי בין המצרים. ויש לבאר קשר הענין בהקדם מה שאמרו רז״ל במדרש3 על הכתוב, והקריתם לכם ערים זהו שאמר הכתוב4 טוב וישר הוי׳ על כן יורה חטאים בדרך, זכור5 רחמיך וחסדיך גו׳, אמר דוד רבונו של עולם אלולי חסדיך שקדמו לאדם הראשון לא היתה לו עמידה, שנאמר6 ביום אכלך גו׳ ולא עשית לו כן אלא הוצאת אותו מגן עדן כו׳ וגירשתו כדרך הרוצח בשגגה וגולה ממקומו לערי מקלט. ובזה יובן הקשר לימי בין המצרים, דימי בין המצרים קשורים עם חורבן הבית והגלות, שטעם הדבר הי׳ מפני חטאינו גלינו מארצנו7, וא״כ הרי זה ג״כ בדוגמת הגירושין דאדם, גלות הבא על החטאים, שכל החטאים שרשם מחטא עץ הדעת דאדם הראשון8. ונמצא, שענין ערי מקלט המדובר בפרשתנו קשור עם כללות ענין הגלות.
והנה כשם שערי מקלט הרי ענינם הו״ע הקליטה שזה פועל הכפרה וכו׳, עד״ז הוא גם בעבודת האדם בזמן הגלות. ובעיקר הרי זה ע״י העבודה בעסק התורה9, כמו שהי׳ באדם הראשון שגורש מגן עדן לשמור את דרך עץ החיים, דעץ החיים היא התורה כמ״ש10 עץ חיים היא למחזיקים בה גו׳, וכן ע״י לימוד התורה בזמן הגלות נפעל ענין הקליטה בדוגמת ערי מקלט, וכמו שאמרו רז״ל11 דדברי תורה קולטין. וענין12 הקליטה הוא כמו הקליטה דשמיני עצרת, כמבואר בכ״מ13 שאז נקלט האור האלקי בנפשו, וכן הוא גם ע״י התורה ששכל האדם נקלט בדברי תורה ושכל התורה נקלט בשכל האדם, כמבואר בתניא14, שע״י לימוד התורה נעשה יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו וכערכו נמצא כלל, בין שכל האדם הלומד ושכל התורה, וכמו קליטה אמיתית המביאה פירות כך גם קליטה זו מביאה פירות. ועוד זאת, דע״י היחוד עם שכל התורה מתאחדים גם עם נותן התורה, דבאור פני מלך חיים15, כידוע המשל בזה16 שהמלך יכול לבטל כל עונש, דגם מי שיש עליו עונש חמור ביותר ח״ו הרי כשפוגש במלך הרי באור פני מלך חיים. וכן הוא גם הדין בערי מקלט, וחי17, עביד לי׳ מידי דתהוי לי׳ חיותא11, שצ״ל ענין החיים בשלימות.
והנה במאמר אדמו״ר הצ״צ על הכתוב18 כותב וז״ל, בשם הבעש״ט ראיתי ג׳ ערי מקלט ג׳ בחי׳ מחשבה דיבור ומעשה [ויש לומר, דמה שכותב ג׳ ערי מקלט אף שיש שש ערי מקלט כמ״ש19 שש ערי מקלט תהיינה לכם, הרי זה משום שערי מקלט מחלקים לשלש שלש, כמ״ש לאחרי זה20 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, ולעתיד לבוא, ואם ירחיב ה׳ אלקיך את גבולך21, אז ויספת לך עוד שלש ערים גו׳22, וכמפורש בכתוב23 שהציווי הוא שלש ערים תבדיל לך, וכמבואר הקשר דמספר שלש דוקא לערי מקלט בכתבי האריז״ל, בשער המצוות ובלקו״ת להאריז״ל24 ובכ״מ25], ומבאר בזה הצ״צ דיובן איך שיש בהם כח להגין על הנפש ע״פ מ״ש בתניא פ״ד ופ״ה. והענין הוא, דהנה אף שמחשבה דיבור ומעשה אינם אלא לבושי הנפש, מ״מ יש בהם מעלה גדולה ביותר, כי דוקא על ידם הוא קיום התורה ומצוותי׳, במחשבה דיבור ומעשה. ובמיוחד הוא ע״י לימוד התורה, כמבואר בתניא, דהמצוות נקראות רמ״ח אברים דמלכא26, משא״כ התורה הרי אורייתא וקוב״ה כולא חד27, וכן מצד האדם הרי דוקא ע״י לימוד התורה נעשה יחוד נפלא שאין כמוהו כנ״ל. וענין התורה הוא בג׳ הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה, כי עיקר מצות לימוד התורה היא בפה, בדיבור, וכמאמר28 חיים הם למוצאיהם29 למוציאיהם בפה דוקא, וענין ידיעת התורה עיקרה הוא במחשבה והבנה והשגה, ושייך גם לענין המעשה, כי נוסף לזה שגם הדיבור הוא מעשה זוטא30, הרי הלימוד צריך להיות באופן שמשפיע על כל אברי הגוף, כמאמר28 אם ערוכה בכל רמ״ח אברים משתמרת, ונמצא שהיחוד נפלא דתורה במחשבה קשור ג״כ עם דיבור ומעשה, כי אם אינה בדיבור בפה וברמ״ח אברים הרי אינה משתמרת.
ובזה יובן גם מה שענין המקלט קשור עם עיר דוקא, ערי מקלט31. דהנה ענין העיר, כמו כל הדברים שבעולם, שרשו הוא בעולמות העליונים. דהגם שיש למטה מציאות של עיר דלעו״ז32, מ״מ הרי כל הענינים שישנם בלעו״ז זהו משום שאת זה לעומת זה עשה האלקים33, שהתחלתם ושרשם ומקורם האמיתי הוא בקדושה, אלא שמזה נשתלשל אח״כ ע״י מסכים ופרסאות עד אין קץ שיהי׳ ענין העיר גם בלעו״ז. והנה על אמיתית ענין העיר בשרשה ומקורה בקדושה כתיב34 גדול הוי׳ ומהולל מאד בעיר אלקינו גו׳, ואמרו רז״ל35 אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו. ומבואר בזה בכ״מ31 ע״פ מ״ש בספר יצירה36 שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים כו׳, מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע. והנה העיר נעשית מקיבוץ ריבוי בתים יחד, וע״פ ביאור הספר יצירה שם מובן, דענין הבתים הוא ע״י חיבור כמה אבנים יחד, והיינו שע״י שמאחדים ומצרפים ריבוי פרטים (אבנים) יחד, עי״ז עושים עיר גדולה שבה גדול הוי׳ ומהולל מאד. אמנם ענין האחדות האמיתי מצד עצמו שייך רק בעיר דקדושה, אך איך אפשר להמשיך ענין האחדות בעלמא דפרודא, הרי זה ע״י התורה, שגם התורה ניתנה בצירופי ריבוי אותיות ובתים, וע״י צירופם והתאחדותם נעשה עיר אלקינו, אורייתא וקוב״ה כולא חד, שהתורה היא מציאות אחת עם נותן התורה ועם לומד התורה.
והנה במאמר אדמו״ר הצ״צ שם לפני זה37 כותב דענין שש ערי מקלט הוא ע״ד ששה סדרי משנה. ולכאורה צריך ביאור, מדוע הוא במספר שש דוקא כנגד ששה סדרי משנה, ולא במספר חמש כנגד חמשה חומשי תורה. ויש לומר הביאור בזה ע״פ הנ״ל, דכיון שענין הקליטה שבתורה נעשה ע״י הלימוד באופן דיחוד נפלא, הרי זה שייך דוקא כשהלימוד הוא בהבנה והשגה וכו׳, ועד באופן של דעת שהוא תכלית השלימות בהבנה והשגה, ואופן לימוד זה הוא דוקא בששה סדרי משנה, תורה שבע״פ, כנודע שדוקא בלימוד תורה שבע״פ נוגע שיהי׳ הלימוד בהבנה38 וכו׳.
והנה כתיב ואם ירחיב הוי׳ אלקיך את גבולך גו׳ ויספת לך שלש ערים גו׳, היינו שלעתיד לבוא יהיו עוד ג׳ ערי מקלט (כנ״ל). והקשה ע״ז בשל״ה בשם האריז״ל39 מדוע צריך ערי מקלט בביאת המשיח, דלכאורה הרי מכיון שלע״ל כתיב40 ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, א״כ למה צריך ערי מקלט. והנה בד״ה ענין קין והבל לאדמו״ר האמצעי הנדפס בתורת חיים שמות41 מבואר הענין באופן אחד. אך כאן42 מבאר הצ״צ ענין זה באופן אחר, דענין הורג נפש בשגגה לענין ערי מקלט לע״ל אינו כפשוטו, אלא כמבואר בלקו״ת43 בביאור בשעה שהקדימו בפירוש לא תרצח44 שופך דם האדם45 דקדושה באדם בליעל ע״י החטא, והיינו שכללות ענין החטא נקרא בשם הורג נפש בשגגה, ולפי זה הרי ענין ערי מקלט דלע״ל זהו שלימות הכפרה על כללות ענין החטאים ששרשו מחטא עץ הדעת. וכמבואר באגה״ת46 שבענין הכפרה עצמו יש כמה דרגות, דישנו ענין סליחה ומחילה בלבד, ועד שישנו ענין הכפרה בשלימות שאין מזכירין לו דבר וחצי דבר, ועד שנעשה לרצון לפני הוי׳, ולמעלה מזה הוא מה שע״י התשובה נעשה חביב יותר מלפני החטא, כמעלת בעלי תשובה על צדיקים. וזהו ענין ג׳ ערי מקלט דלע״ל, שזהו ענין התגלות טעמי תורה דלע״ל18, הנעשה ע״י מעשינו ועבודתינו במשך הגלות47.
והנה מכל הנ״ל יש ללמוד הוראה מפורשת לענין ההנהגה בזמן זה, שעומדים בערב ר״ח מנחם אב, שמשנכנס אב כו׳48, שאז צריכים להגביר חיל בהעבודה המביאה להפיכת ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים49, וזהו ע״י לימוד התורה, דדברי תורה קולטין, ואין עבירה מכבה תורה50, וגדול לימוד שמביא לידי מעשה51, דאז הרי נעקר מעיקרו טעם הגלות דמפני חטאינו, חטא מלשון חסרון52, ואדרבה נעשה הכל בתכלית השלימות, ועד שגם המעשה והכפי׳ היא בתכלית השלימות, מעשה מלשון מעשין על הצדקה53, דאתכפיא היא ההכנה אל האתהפכא, שעי״ז נעשה והפכתי אבלם לששון54, ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה כו׳. ורפואתו של הקב״ה היא באופן דהקדמת רפואה למכה55, וכן בעניננו, שמקדימים ענין זה לפני שנכנס אב, ואז הרי מלכתחילה לא אשים עליך כי אני הוי׳ רופאך56, ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה, ויוליכנו קוממיות לארצנו, ובקרוב ממש.
__________
1) לכללות המאמר – ראה ד״ה זה שבאוה״ת מסעי ע׳ א׳תיד ואילך. תרל״א. תרנ״א (סה״מ תרנ״א ע׳ קצז ואילך). תרס״ה (סה״מ תרס״ה (קה״ת, תשמ״ח) ע׳ שכה ואילך). תשי״ב (לעיל ע׳ שפ ואילך). תשי״ז (ע׳ שצו ואילך). וראה גם שיחת ש״פ מטו״מ תשמ״ט (סה״ש תשמ״ט ח״ב ע׳ 596 ואילך). ועוד.
2) מסעי לה, יא.
3) במדב״ר פכ״ג, יג.
4) תהלים כה, ח.
5) שם, ו.
6) בראשית ב, יז.
7) נוסח תפלת מוסף דיו״ט.
8) ראה גם סה״מ מלוקט ח״א ע׳ ד. ובכ״מ.
9) ראה סה״מ תרנ״א שם ע׳ ר ואילך. תרס״ה שם ע׳ שלא.
10) משלי ג, יח.
11) מכות י, א.
12) ראה אוה״ת שם. סה״מ תרנ״א שם ע׳ רא. תרס״ה שם ע׳ שלב.
13) ראה לקו״ת דרושי שמע״צ פח, ד. צא, א. ובכ״מ.
14) פ״ה.
15) משלי טז, טו. וראה לקו״ת מסעי צג, ב. ובכ״מ.
16) סה״מ עת״ר ע׳ קח. המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳שכא. אגרות-קודש אדמו״ר מלך המשיח שליט״א חט״ז ע׳ מב. וראה גם תנחומא (באָבער) יתרו יד. יל״ש שם כ, ב (רמז רפו). זח״ב קפד, ב.
17) ואתחנן ד, מב. פ׳ שופטים יט, ד.
18) אוה״ת שם ע׳ א׳תטו.
19) מסעי לה, יג.
20) שם, יד.
21) פ׳ שופטים יט, ח.
22) שם, ט.
23) שם, ז.
24) פ׳ שופטים שם.
25) ראה סה״מ תרס״ה שם ס״ע שלג. אוה״ת שם.
26) ראה זח״א קע, ב. תקו״ז ת״ל (עד, סע״א). ועוד.
27) ראה זח״ב צ, ב. וראה ג״כ זהר ח״א כד, א. ח״ב ס, סע״א. קיצורים והערות לתניא ע׳ קד-ה. וש״נ.
28) עירובין נד, רע״א.
29) משלי ד, כב.
30) סנהדרין סה, א.
31) ראה אוה״ת שם. סה״מ תרנ״א שם ס״ע ר ואילך. תרס״ה שם ע׳ שלא ואילך.
32) ראה ספר הליקוטים – דא״ח צ״צ ערך עיר. וש״נ.
33) קהלת ז, יד.
34) תהלים מח, ב.
35) ראה זח״ג ה, א. זו״ח תשא מד, א.
36) פ״ד מי״ב (בכמה דפוסים – מט״ז).
37) ע׳ א׳תיד. וראה סה״מ תרנ״א שם ע׳ רד. תרס״ה שם ע׳ שלו.
38) ראה הל׳ ת״ת לאדה״ז ספ״ב. וש״נ.
39) הובא באוה״ת שם ע׳ א׳תטו. וראה בארוכה לקו״ש חכ״ד ע׳ 107 ואילך. שיחת ר״ח אלול תשמ״ו (התוועדויות ח״ד ע׳ 349 ואילך). וש״נ.
40) זכרי׳ יג, ב.
41) תב, ב ואילך.
42) אוה״ת שם.
43) במדבר יג, ג. יד, ג. וראה גם סה״מ עטר״ת ע׳ תקנט. לעיל ע׳ שפ. ע׳ שצג (וש״נ). ע׳ שצז-ח. ובכ״מ.
44) יתרו כ, יב. ואתחנן ה, טז.
45) נח ט, ו.
46) פ״ב.
47) תניא רפל״ז.
48) תענית כט, סע״א.
49) זכרי׳ ח, יט. רמב״ם סוף הל׳ תעניות.
50) סוטה כא, א.
51) קידושין מ, ב. וש״נ.
52) פרש״י כט, לא. לקו״ת מטות פב, א. ובכ״מ.
53) ב״י לטור יו״ד סרמ״ח. וראה לקו״ש חי״ב ע׳ 238.
54) ירמי׳ לא, יב.
55) ראה מגילה יג, ב.
56) בשלח טו, כו ובפרש״י.
[סה"מ במדבר ח"ב ע' תכג ואילך]
״כיון שכל הענין דהתוועדות זו הרי הוא שלא ע״ד הרגיל, אלא זה בא בהמשך למה שדובר (ש״פ פינחס) להגביר חיל ולהוסיף כח בחמשת המבצעים ובכללות הענין דיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, שזה נעשה ע״י ענינים דתורה ומצוות, ובפרט שנעשה התוועדות ברבים כמבואר בקונטרס החלצו, שזהו בהתוועדות דכמה וכמה עשיריות מישראל,
שלכן הרי התחילו בענין ממאמר, ובפרט מאמר הקשור לפנימיות התורה, שזהו הרי מה שאומר במאמר ״כי ירחיב הוי׳ אלקיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים״, שעוד שלש ערים יתוספו ב״דברי תורה קולטין״, כמו שמפרש במאמר, שכי ירחיב קאי גם על ביאת משיח, הנה מובן מזה שהויספת לך הו״ע דטעמי תורה דפנימיות התורה, שטועמי׳ חיים זכו, ומעין זה הוא ביפוצו מעיינותיך חוצה בתורת החסידות הכללית, ואח״כ כפי שזה נמשך בהבנה והשגה בחסידות חב״ד – במאמר חסידות זה, שהמאמר מיוסד על אוה״ת על הפסוק כמוזכר ומדובר לעיל״ (שיחות קודש תשל״ד ח״ב ע׳ 306).
נדפס בסה״מ תשל״ד ע׳ 180 ואילך.