בס״ד. תוכן קצר מש״פ בחוקותי, כ״ב אייר ה׳תשכ״ב

הנחה בלתי מוגה

והתהלכתי בתוככם גו׳ ואולך אתכם קוממיות, דענין והתהלכתי (לשון רבים) קאי על ב׳ אופני הליכה. ואולך אתכם קוממיות, איתא בגמרא דקומה הוא ק׳ אמה, קומת אדם הראשון. וענין ב׳ הליכות היינו הילוך דאחוריים והילוך דפנים. דלאחרי יציאת מצרים הי׳ ענין אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו, לכתך אחרי במדבר, ויש ג״כ ענין התהלך לפני והי׳ תמים, דע״י ההילוך לפני נעשה תמים. ובעבודה ישנו ענין פנים ואחור, וכן בעולמות ישנם, כיון דישנם באלקות, דזהו ענין סובב כל עלמין וממלא כל עלמין. ולכן ישנם ג״כ בעולמות ובעבודה. דלכתך אחרי במדבר היינו העבודה בבחי׳ מלמטה למעלה, והתהלך לפני היינו העבודה מלמעלה למטה. וענין ממלא היינו האלקות המתלבש בעולם, ענין המחדש בטובו בכל יום תמיד, דלעולם הוי׳ דברך נצב בשמים, דתמיד צ״ל ההתהוות, ואע״פ שמחדש תמיד, אעפ״כ אינו אלא חידוש הישנות אבל לא באופן דגילוי ניסי, ואדרבה, הרי האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, וכפירוש הבעש״ט שנתבאר בשער היחוד והאמונה. והאור מתלבש בכל עולם לפי ערכו, מתחיל מעולם הזה ועד לעולם האצילות, שגם אצילות נקרא עולם מלשון העלם והסתר, וגם שם הו״ע עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר. אבל באצילות הוא עולם האחדות עד שהוא אצלו וסמוך, עד שהוא רק גילוי ההעלם, שמגלה מה שהוא למעלה ממנו. ואח״כ נתהוה עולם הבריאה שהו״ע יש מאין באין ערוך, עד שהוא רק בכח מי שאין לו עילה וסיבה קודמת לו. ואח״כ עולם היצירה, עד עולם העשי׳ שהקליפות גוברות בו. והאור הרי הוא מתלבש מתקשר ומתאחד באופן דאור וכלי, נפש וגוף, נלבש ומלובש. אבל אור הסובב מקיף את כל הענינים שבתוכו, ואעפ״כ אין בו שום התחלקות, הגם שמקיפם. וזהו ענין פנים ואחור, דסובב הו״ע האור כמו שהוא, וממלא כמו שמתלבש, כמאן דשדי בתר כתפוי. והנה הנשמה לא ירדה בשביל עצמה, אלא לתקן הגוף ונפש הבהמית ועי״ז חלקו בעולם, שזהו אחוריים. והעבודה נוגע למעלה, וכפירוש אדמו״ר הזקן דע מה למעלה – הרי זה ממך, דישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה. וזהו אפילו במקום דאם צדקת מה תתן לו גו׳, היינו אור הסובב. וע״י העבודה מלמטה למעלה נמשך אור ממלא, בסדר והדרגה. וע״י העבודה מלמעלה למטה נמשך אור הסובב, בלי גבול – שלא בהדרגה.

וזהו והתהלכתי, שמלמעלה נמשכים ג״כ ב׳ הענינים דממלא וסובב, וע״ז אומר ואולך אתכם קוממיות, דיש דיעה שהוא ב׳ קומות, שקומת אדם הראשון הי׳ מאתיים אמות. דקומה הו״ע מאה אמה, דמאה הו״ע שלימות, וכדאיתא בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם, וב׳ קומות הוא ב״פ ק׳, צדיקים ובעלי תשובה, ממלא וסובב. דעבודת הצדיקים היא בהגבלה – ממלא, ועבודת בעלי תשובה היא בחילא יתיר – סובב. ובבעלי תשובה גופא ישנם הזכיות שמצד עצמם דעכשיו וזהו ענין ממלא, וישנם הזדונות שנעשו כזכיות שזהו ענין סובב. וזהו והתהלכתי, שממשיך שניהם למטה, קוממיות. דמצד ממלא הנה הקומה בבריאה היא של מאות וביצירה עשיריות ובעשי׳ אחדות, פרטיים. משא״כ מצד ענין דירה לו ית׳ בתחתונים ישנו ענין ק׳ אמות למטה ג״כ. וזה פועל גם לגבי הצדיקים, שסובב פועל גם בממלא. וכל זה מתחיל מאם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה עד מיצוי הנפש, עד שיהי׳ ונתתי גשמיכם גו׳ ונתתי שלום בארץ, כדאיתא בגמרא ששלום בית הו״ע היסוד, חיבור זו״נ, וכמ״ש שבת אחים גם יחד, ואזי נמשך כח הא״ס. ומצד זה ישנו ענין קוממיות גם בצדיקים, עד למטה. דבמשיח יהי׳ לא רק ענין כולם זכאין אלא גם מעלת התשובה, והתשובה תפעל גם בצדיקים, אשר משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, דיתגלה אור הסובב בממלא למטה.

[סה"מ ויקרא ע' שסא ואילך]

כעין שיחה. לא הגיע לידינו לע״ע כי אם תוכן קצר, ונדפס לקמן בהוספות.