נא) ויטע אשל – ש״פ וירא, ט״ו מרחשון ה׳תשמ״ח

בס״ד. ש״פ וירא, ט״ו מרחשון ה׳תשמ״ח

הנחה בלתי מוגה

ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי׳ א-ל עולם1, ומדייק בזה בד״ה ויטע אשל דש״פ וירא תרח״ץ2 (לפני חמישים שנה), דצריך להבין הקשר בין ב׳ הענינים, שע״י נטיעת האשל עי״ז ויקרא שם בשם הוי׳ א-ל עולם. ומביא ע״ז מה שאמרו רז״ל3 אל תקרא ויקרא אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב״ה בפי כל עובר ושב. כיצד, לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם והלא4 משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו5 למי שאמר והי׳ העולם. וזהו הקשר בין ב׳ הענינים, דע״י האשל שהוא הפונדק6, ובפרט לפי הר״ת שמביא בהמאמר דאשל ר״ת אכילה שתי׳ לוי׳7, עי״ז הקריא לשמו של הקב״ה בפי כל עובר ושב, וזהו ויקרא שם בשם הוי׳ א-ל עולם.

אמנם עדיין צריך להבין (כמו שמדייק בהמאמר), דהרי פרסום האלקות ע״י הכנסת אורחים שלו הי׳ ע״י שהסביר להם שמאלקי עולם אכלתם וענין מי שאמר והי׳ העולם, דהיינו כללות ענין הבריאה שהיא בחיק הבורא, וא״כ מהו שכתוב ויקרא שם בשם הוי׳ גו׳, והרי בבריאת העולם נאמר שם אלקים, כמ״ש8 בראשית ברא אלקים, ולכאורה הי׳ לו לומר ויקרא שם בשם אלקים, ולמה מזכיר שם הוי׳. ודיוק זה הוא גם בתחילת הכתוב, ויטע אשל בבאר שבע, דמספר שבע מורה על שבע מדות9 [כמבואר גם בדרושים10 על הפסוק11 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים], שהם ז׳ ימי הבנין שבהם נברא העולם12, דלפי זה יפלא ביותר מדוע מסיים בשם הוי׳, ויקרא שם בשם הוי׳ דוקא, ולא בשם אלקים שבו נברא העולם.

אך הענין הוא (כמובן מהמשך המאמר), דמ״ש כאן ויקרא שם בשם הוי׳ קאי על בחי׳ הוי׳ דלתתא המתלבש בשם אלקים. דחידושו של אברהם הי׳ ויקרא שם בשם הוי׳ א-ל עולם ולא א-ל העולם, שהעולם ואלקות אינם שני דברים נפרדים13, אלא שפעל יחוד הוי׳ דלתתא (המתלבש בשם אלקים לברוא את העולם) עם העולם14.

והנה ידוע שמעשה אבות סימן לבנים15, והיינו שהענין כפי שהי׳ אצל האבות הוא סימן בלבד, ומזה נעשה אח״כ אצל הבנים הענין בשלימותו, בנין שלם. וכן הוא בענין זה, דאצל אברהם הי׳ זה רק באופן דסימן, ולא פעל זה רק בבחי׳ הוי׳ דלתתא, אבל ע״י עבודת הבנים, מעשינו ועבודתינו16, פועלים יתירה מזה, שנעשה ויקרא שם בשם הוי׳ א-ל עולם, בהוי׳ דלעילא14, דע״י מעשינו ועבודתינו מביאים את הגאולה העתידה16 שאז יהי׳ אלקות בגילוי בעולם, וכמ״ש17 ונגלה כבוד הוי׳ וראו כל בשר יחדיו, שהבשר עצמו יראה את כבוד הוי׳18, והיינו גם הוי׳ דלעילא, עד שיהי׳ גילוי בחי׳ אין עוד מלבדו19, ולמעלה מזה אין עוד20 (כמבואר בכמה מקומות הענין בזה21). וכל זה יהי׳ באופן דלמעלה ממדידה והגבלה, הרחבה אמיתית, כמ״ש22 פרזות תשב ירושלים, ירחיב הוי׳ אלקיך את גבולך23, הרחבה שאין גדולה ממנה, וכן יהי׳ גם בתורה, שיהי׳ הגילוי למעלה גם מענין ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים24, כי אריכות ורחבות זו הרי היא בערך הארץ ובערך הים, משא״כ לעתיד לבוא יהי׳ גילוי בחי׳ התורה מלמעלה ביותר, כמ״ש25 כי כולם ידעו אותי, אותי ממש, עצמותו ומהותו ית׳26, וזה יתגלה בתורה כמאמר27 אותי אתם לוקחים.

ויהי רצון שע״י הדיבור בכל ענינים אלו נבוא לקיום כל זה בפועל, וכמובא בהמאמר שם28 דמגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל29, מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות30, שתיכף ומיד ממש יקויים ענין זה דכי ירחיב הוי׳ אלקיך את גבולך, שתהי׳ ארץ שבעה עממין וארץ עשר עממין31, וכן יהי׳ גם בישראל ובתורה, שתהי׳ השלימות המשולשת, שלימות התורה ועם ישראל וארץ ישראל וכו׳, ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל32, כולל כל ישראל שבמשך כל הדורות, וכמ״ש33 הקיצו ורננו שוכני עפר, דהיינו כל ישראל שבמשך כל הדורות, ונשיא דורנו בתוכם ובראשם, וכספם וזהבם אתם34, הן ברוחניות, אהבת הוי׳ ויראת הוי׳35, והן בגשמיות כפשוטו, ועוד והוא העיקר שיהי׳ כל זה למטה מעשרה טפחים, ועוד והוא העיקר שיהי׳ זה תיכף ומיד ממש.

__________

1) פרשתנו (וירא) כא, לג.
2) סה״מ תרח״ץ ע׳ קה.
3) סוטה י, סע״א ואילך.
4) ראה סה״מ תרח״ץ שם הערה 3.
5) כ״ה בעין יעקב שם. וכ״ה בהמאמר. אבל בגמרא ליתא תיבת ״וברכו״.
6) סוטה שם, א. פרש״י עה״פ.
7) ראה פרש״י סוטה שם (ד״ה פונדק). וראה מדרש תהלים מזמור קי. רש״י כתובות ח, ב. הערה בסה״מ תש״ט ע׳ 94.
8) בראשית א, א.
9) ראה אוה״ת פרשתנו עה״פ (כרך ד תשסג, ב ואילך. תשסו, א ואילך). וראה פלח הרמון פרשתנו נד, ד.
10) ראה ביאוה״ז לאדהאמ״צ ר״פ חיי שרה. ובהוספות – קלא, סע״ב ואילך. להצ״צ ח״א ס״ע פב ואילך. סה״מ עטר״ת ע׳ צז. ד״ה ויהיו חיי שרה תשמ״א ס״ז (לקמן ע׳ שסג-ד). וש״נ.
11) ר״פ חיי שרה (כג, א).
12) ראה סה״מ תרנ״ג ע׳ רפ. תש״ח ע׳ 272. ובכ״מ.
13) ראה לקו״ת תבוא מג, ג. אוה״ת תבוא ע׳ תתשט ואילך. המשך תער״ב ח״א ע׳ רנז. ד״ה זה תרע״ח (סה״מ תרע״ח ע׳ סו ואילך). תש״ב (סה״מ תש״ב ס״ע 58-9). ועוד.
14) ראה גם אוה״ת שם. ושם ע׳ תתשיד ואילך. סה״מ תרע״ח שם.
15) ראה תנחומא לך לך ט. ב״ר פ״מ, ו. רמב״ן לך לך יב, ו. שם, י. יד, א. תולדות כו, א. ר״פ וישלח. ס״פ ויחי. תו״ח לך לך פג, סע״ג ואילך. אוה״ת ר״פ לך לך. ועוד.
16) ראה תניא רפל״ז.
17) ישעי׳ מ, ה.
18) ראה לקו״ש ח״ט ע׳ 63. חט״ו ע׳ 44. ועוד.
19) ואתחנן ד, לה.
20) שם, לט.
21) ראה ד״ה ולקחתם לכם תרס״א (סה״מ תרס״א ע׳ קצח ואילך). וראה לקו״ש חכ״ה ע׳ 202 הערה 86.
22) זכרי׳ ב, ח. וראה ד״ה צדקת פרזונו במאמרי אדה״ז תקס״ה ח״ב ע׳ תתקצח ואילך. ועוד.
23) פ׳ ראה יב, כ. פ׳ שופטים יט, ח.
24) איוב יא, ט.
25) ירמי׳ לא, לג.
26) ראה המשך וככה תרל״ז (קה״ת, תשע״ג) ע׳ קכה. ועוד.
27) ראה שמו״ר פל״ג, א. תנחומא תרומה ג. תניא פמ״ז. ועוד.
28) פרק ו.
29) תהלים קמז, יט.
30) שמו״ר פ״ל, ט.
31) ראה ספרי ראה שם. פרש״י שופטים שם.
32) ישעי׳ כז, יב.
33) שם כו, יט.
34) שם ס, ט.
35) תו״א ר״פ וישב.

[סה"מ בראשית ח"א ע' רמד ואילך]

כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ח ע׳ לא ואילך. התוועדויות תשמ״ח ח״א ע׳ 443 ואילך.

סגירת תפריט