בס״ד. אור לי״ב תמוז – בביתו – ה׳תשמ״ח
הנחה בלתי מוגה
ארבעה צריכים להודות חולה שנתרפא וחבוש שיצא מבית האסורים יורדי הים כשעלו והולכי דרכים כשיגיעו לישוב1, וסימנך2 וכל החיי״ם3, חולה, יסורים, ים, מדבר, יודוך סלה3. והנה נוסח ברכת ההודאה היא ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב1, שנוסח זה הוא התחלת מאמרי כ״ק מו״ח אדמו״ר בעל הגאולה שאמר בשעת הגאולה בשנת תרפ״ז, ונדפסו בקונטרס הגאולה4, ומזה מובן, שענין זה הוא ענין כללי ועיקרי בהגאולה, וממנו יש ללמוד הוראה בעבודת האדם בקשר עם המאסר והגאולה.
והענין הוא, דהנה נת״ל מה שמביא בהמאמר, שארבעה הצריכים להודות הם ר״ת חיים. ומבאר שם5 דד׳ אלו הצריכים להודות הם ד׳ אופנים בעבודת האדם, שצריך להיות היציאה מד׳ מצבים בלתי רצויים אלו ברוחניות (חולה וחבוש וכו׳), ויציאה (גאולה) זו היא ע״י ד׳ אופני עבודה. ומזה שהר״ת שלהם הוא חיים, מובן, שעיקר החידוש בגאולה זו (בד׳ אופני העבודה) הוא שאחרי הגאולה העבודה היא באופן של חיות בתוקף הכי גדול, עד שנקראים חיים לשון רבים, היינו שנקרא חי בערך למצבו לפני הגאולה.
והנה ידוע6 שהארבעה שצריכים להודות הם כנגד ד׳ גלויות שבהם ועל ידם יהי׳ גילוי ד׳ אותיות שם הוי׳ לעתיד לבוא7. ויש לבאר השייכות דד׳ אותיות של שם הוי׳ לענין הגאולה, דהנה שם הוי׳ הוא המהוה ומחי׳ ומקיים את כל העולמות כולם8. ומזה מובן דאמיתית מציאותם של כל העולמות הוא שם הוי׳. והיינו, דאף שבגלוי הם עולמות מלשון העלם והסתר9, אבל אמיתית מציאותם הו״ע החיות דשם הוי׳. ויתירה מזו, שענינו של ההעלם והסתר עצמו הוא כדי שע״י הירידה בעולמות תהי׳ העלי׳ אח״כ לבחינה נעלית יותר. ויש לומר שגם זה נרמז בתיבת עולם, שהתחלתה היא אותיות ע׳ ל׳, שהם שורש תיבת עלי׳, היינו שעיקר העולמות הוא בשביל העלי׳ שעל ידם.
וזהו גם השייכות דד׳ אותיות של שם הוי׳ לענין הגאולה, והדברים קל וחומר, ומה שאמיתית מציאותם של העולמות (מלשון העלם והסתר) הוא השם הוי׳ המחי׳ אותם, הרי בודאי שבעולם גופא הגאולה שבעולם (שבזה נראה אלקות בגלוי), הרי אמיתית מציאותו הוא החיות דשם הוי׳.
ומכל זה יובן גם תוכן העבודה בנפש האדם, שהרי נפשו של כאו״א מישראל יש בה ד׳ מדריגות כנגד ד׳ אותיות דשם הוי׳, כמבואר בארוכה (לפי ערך) באגרת התשובה בספר תניא קדישא10, שזהו סדר ההשתלשלות הפרטי של כאו״א מישראל [השייך גם לסדר ההשתלשלות הכללי שהם ד׳ עולמות אבי״ע, שהם ג״כ כנגד ד׳ אותיות של שם הוי׳]. ותוכן עבודתו הוא להמשיך חיות וגאולה בסדר ההשתלשלות הפרטי שלו. ובפרטיות יש לומר ענין ד׳ אותיות של שם הוי׳ בעבודה, דמכיון שהגאולה קשורה עם שם הוי׳ המהוה הכל, הרי כן צריך להיות גם בעבודה, אשר עניני הגאולה יכללו (זאָלן אַרומנעמען) כל קורות ימי חייו.
והנה כל הנ״ל צריכים להמשיך עד תחתית המדריגות, במעשה בפועל, שהמעשה הוא העיקר11, ועי״ז דוקא מגיע למעלה משם הוי׳, לבחי׳ ישת חושך סתרו12. וטעם הדבר, שהרי עולמות העליונים להם ירידה מאור פניו ית׳, ותכלית הכל הוא עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו13, ולכן ע״י העבודה בעולם הזה התחתון דוקא, ובכחות האדם, בכח המעשה שבו, עי״ז דוקא מגיע למעלה משם הוי׳, לבחי׳ ישת חושך סתרו. ויתירה מזו, שעי״ז מעלה גם את כל סדר ההשתלשלות למעלה משם הוי׳, לבחי׳ ישת חושך סתרו.
וזהו ארבעה צריכים להודות ר״ת חיי״ם, שע״י העבודה בד׳ המדריגות שבנפש פועלים ענין החיות בכל כחות הנפש ובכל סדר ההשתלשלות, עד שמביאים גאולה לעולם, ובמהרה בימינו ממש.
__________
1) ברכות נד, ב. רמב״ם הל׳ ברכות פ״י ה״ח. טושו״ע או״ח סרי״ט ס״א. סדר ברכות הנהנין לאדה״ז פי״ג ס״ב.
2) הגמי״י לרמב״ם שם (וכן הובא בד״ה זה שבהערה 4). ובטושו״ע שם: חבוש, יסורים כו׳.
3) ברכת מודים בתפלת העמידה.
4) קונטרס יד – סה״מ קונטרסים ח״א קפג, א ואילך. קפד, ב ואילך. סה״מ תרפ״ז ע׳ רח ואילך. ע׳ ריא ואילך.
5) סה״מ תרפ״ז שם ע׳ ריא (קונטרסים שם קפד, סע״ב) ואילך. וראה שם בסוף המאמר – ע׳ רטז (קפז, ב).
6) חדא״ג מהרש״א ברכות שם. הובא באוה״ת לתהלים (יהל אור) ע׳ תיט.
7) אוה״ת שם.
8) ראה זח״ג רנז, סע״ב. פרדס שער (א) עשר ולא תשע פ״ט. שעהיוה״א רפ״ד.
9) לקו״ת במדבר ה, ג. שלח לז, ד. שבת שובה סד, ב. ביאוה״ז להצ״צ ח״א ע׳ שנה (בשם מרז״ל). סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 160 ואילך. ועוד.
10) ספ״ד.
11) אבות פ״א מי״ז.
12) תהלים יח, יב.
13) תניא רפל״ו.
[סה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שמג ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ח ע׳ קפג-ד. התוועדויות תשמ״ח ח״ד ע׳ 2-3.