בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ג תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשל״ז

הנחה בלתי מוגה

אך בגורל יחלק את הארץ¹. הנה פסוק זה נאמר למשה רבינו, וקאי על כיבוש הארץ ע״י יהושע, שחלוקת הארץ כדי להתיישב בה היתה אך בגורל. והפירוש בזה הוא, דאף שבחלוקת הארץ היו ב׳ ענינים, על פי ה׳² (ברוח הקודש³) וע״פ הגורל, וכמ״ש רש״י על התורה (בפסוק שלפני זה⁴) שבתחילה הי׳ אלעזר הכהן אומר ברוח הקודש אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו, והשבטים היו כתובים בי״ב פתקים וי״ב גבולים בי״ב פתקין ובללום בקלפי ואח״כ עשו הגורל והי׳ עולה שמו של השבט ושמו של החלק המפורש לו ע״פ רוח הקודש, הנה אעפ״כ היתה חלוקת הארץ אך בגורל, היינו דעיקר החלוקה היתה ע״פ הגורל. דהחילוק בפשטות בין ב׳ הענינים הוא, דחלוקה שע״פ רוח הקודש הרי היתה ע״י אלעזר הכהן, משא״כ החלוקה שע״פ הגורל היא למעלה מהחשבון לגמרי, וכמ״ש⁵ בחיק יוטל הגורל ומה׳ כל משפטו, וע״ז אומר דעיקר החלוקה היא למעלה מהחשבון לגמרי, אך בגורל. והנה התורה היא נצחית⁶, ומזה מובן דענין זה (שעיקר חלוקת (ועי״ז ישוב) הארץ הוא ע״פ הגורל) ישנו בכל מקום ובכל זמן בעבודת כאו״א.

ויובן זה ע״פ ביאור ענין כיבוש וחלוקת הארץ בעבודת כאו״א. דהנה ארץ ישראל היא ארץ אשר גו׳ תמיד עיני ה׳ אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה⁷, וענין כיבוש הארץ הוא לעשות כן בכל העולם כולו שיהי׳ (עיני ה׳ אלקיך בה) דירה לו ית׳⁸, דענין הדירה הוא שעיקר ישוב האדם הוא בדירתו, ועד״ז בענין זה שיהי׳ דירה לו ית׳ בתחתונים. דעשיית הדירה היא ע״י לימוד התורה וקיום המצוות, וכמובן בפשטות, שכדי שיהי׳ דירת הקב״ה בתחתונים, הוא ע״י שמקיים רצונו בלימוד התורה וקיום המצוות, וכמאמר⁹ ריח ניחח נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני. אלא שבזה גופא ישנם ב׳ אופנים, העבודה ע״פ טעם ודעת, במחשבה דיבור ומעשה, לבושי הנפש, ובכל לבבך ובכל נפשך¹⁰, והעבודה דבכל מאדך¹⁰, בחי׳ הגורל שלמעלה מטעם ודעת, וע״ז מבאר דעיקר העבודה צ״ל אך בגורל, למעלה מטעם ודעת.

וביאור הענין הוא¹¹, דהנה בענין הגורל ישנם ב׳ פירושים [כמו שמבאר כ״ק אדמו״ר הצ״צ¹² ע״פ דרושי כ״ק אדמו״ר הזקן¹³, וכן מבואר במאמר כ״ק אדמו״ר מהר״ש¹⁴ ובמאמרי רבותינו נשיאינו שלאחרי זה¹⁵], הא׳ דגורל קאי על בחינה שלמטה מטעם ודעת, בחי׳ האמונה, וכמאמר¹⁶ בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר¹⁷ וצדיק באמונתו יחי׳, שזהו ענין הקבלת עול שלמטה מטעם ודעת. וענין הקבלת עול הוא יסוד ושרש העבודה¹⁸, דאח״כ זה חודר (דאָס נעמט דורך) בכחות פנימיים שע״פ טעם ודעת, ועד שאח״כ בא לבחי׳ הגורל שלמעלה מטעם ודעת, פירוש הב׳ שבגורל, שע״ז מביא מאמר כ״ק אדמו״ר הזקן על מאמר רבי יוחנן בן זכאי¹⁹ איני יודע באיזו דרך מוליכים אותי, דאף שארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד²⁰ עם כל מעלותיו וכו׳, מ״מ אמר איני יודע באיזו דרך מוליכים אותי, שזהו מצד בחי׳ איני יודע שבנפש, בחי׳ היחידה שבנפש, שבכחות הנפש הו״ע המסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת. ובחינה זו שבגורל שלמעלה מטעם ודעת היא תכלית ועיקר העבודה, אך בגורל. ויובן זה ע״פ המבואר בלקו״ת בד״ה וידעת²¹ שכל מדריגה באלקות שאפשר להשיגה בשכל, בכחות פנימיים, הנה יש מדריגה שלמעלה מזה שצריך להאמין בה. וכמו שיהי׳ במשיח [שגם זה שייך לאמונה, שהרי אני מאמין בביאת המשיח כו׳²²] שיהי׳ בו ב׳ בחינות, בחי׳ רב ובחי׳ מלך²³, דנוסף לזה שילמד את כל ישראל ענינים השייכים להבנה והשגה, שזהו בחי׳ רב שבו, הנה נוסף לזה ישנה מדריגה שלמעלה מזה שבזה צ״ל אמונה, וזה נמשך מבחי׳ מלך שבמשיח, שתהא אימתו עליך²⁴. ומזה מובן בעבודת האדם, דלאחר העבודה בבחי׳ אמונה שלמטה מטעם ודעת, בא לבחי׳ הגורל שלמעלה מטעם ודעת.

והענין בעבודת כל יום ויום, דבתחילת התפילה אומרים הודו לה׳ קראו בשמו, שזהו בחי׳ ההודאה והביטול שלמטה מטעם ודעת, ואח״כ אומרים פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע וקריאת שמע, שזהו ענין העבודה בכחות פנימיים, שגם זה חדור בההודאה דהודו לה׳, ואח״כ באים לתפלת שמונה עשרה, שזהו ענין הביטול שלמעלה מטעם ודעת, כעבדא קמי׳ מרי׳²⁵. ובזה הוא חיבור ב׳ הענינים שבגורל, דע״י בחי׳ הביטול וההודאה שלמטה מטעם ודעת באים לבחי׳ הביטול שלמעלה מטעם ודעת. דבתחילת היום מיד שניעור משנתו אומר מודה אני (כמ״ש כ״ק אדמו״ר הזקן בסידורו), שזהו ענין ההודאה שלמטה מטעם ודעת, שאינו שייך עדיין להבנה והשגה, ויתירה מזו, דבמודה אני אין אומרים שם, והיינו שנמצא במעמד ומצב שאינו יכול להזכיר שם²⁶, ואח״כ באים לבחי׳ ההודאה דהודו לה׳ קראו בשמו, שזהו למעלה ממודה אני, שלכן אומרים הודו לה׳, ואח״כ מתחיל העבודה שע״פ טעם ודעת, בפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע וקריאת שמע, עד שבא להביטול דשמונה עשרה, שאז עומד כעבדא קמי׳ מרי׳, שזהו בחי׳ הביטול שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל מציאותו לגמרי, ודוקא מפני זה הרי הוא מציאות הכי תקיפה, ובלשון הספרי²⁷ המובא בפרש״י עה״ת²⁸ עבד מלך מלך.

וזהו אך בגורל יחלק את הארץ, שכבשו את ארץ כנען ועשו אותה ארץ ישראל, שזהו ענין אתהפכא חשוכא לנהורא כו׳. וכיבוש ארץ ישראל ע״י יהושע הרי הי׳ ע״י שהכהנים הסתובבו סביב יריחו עם ארון הברית שבע פעמים ותקעו בשופר, ועי״ז ותפול החומה של יריחו²⁹, שיריחו היא מנעולה של ארץ ישראל³⁰. ועד״ז הוא בכיבוש הארץ בעבודה, שהוא (כאמור לעיל) ע״י לימוד התורה, שזהו ענין ארון הברית, ותקיעת השופר שהו״ע התשובה כמ״ש הרמב״ם בהלכות תשובה³¹ רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם כו׳ עם כל הפרטים שמונה שם, ועי״ז הנה מיד הן נגאלין³². וכן תהי׳ לנו, דע״י כיבוש הארץ ברוחניות בעבודה, באים לכיבוש הארץ בגשמיות, שיהי׳ קהל גדול ישובו הנה³³ בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו³⁴, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

__________

1) פרשתנו (פינחס) כו, נה.
2) יהושע יט, נ.
3) פרש״י פרשתנו כו, נו.
4) שם, נד.
5) משלי טז, לג.
6) תניא רפי״ז.
7) עקב יא, יב.
8) ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב״ר פי״ג, ו. תניא רפל״ו.
9) ספרי ופרש״י פרשתנו כח, ח.
10) ואתחנן ו, ה.
11) ראה גם ד״ה אך בגורל תשל״ב (לעיל ע׳ רצ ואילך). תשל״ה (ע׳ רצט ואילך). ד״ה וידבר גו׳ לאלה תחלק הארץ תשל״ח (לקמן ע׳ שיד ואילך).
12) אוה״ת ריש פרשתנו (ע׳ א׳נט ואילך).
13) מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ שט.
14) סה״מ תרכ״ו (קה״ת, תשמ״ט) ע׳ קעא ואילך.
15) סה״מ תרמ״ו ע׳ יד ואילך. תרצ״ו ס״ע 49 (קונטרסים ח״ב שסד, ב) ואילך. ועוד.
16) מכות כד, א.
17) חבקוק ב, ד.
18) תניא רפמ״א.
19) ברכות כח, ב.
20) ר״ה לא, סע״ב. סנהדרין מא, א.
21) ואתחנן ד, ב ואילך. הובא באוה״ת פרשתנו שם ע׳ א׳ס. סה״מ תרכ״ו שם ע׳ קעד.
22) נוסח אני מאמין (נדפס בכמה סידורים). וראה פיה״מ להרמב״ם סנהדרין הקדמה לפרק חלק היסוד הי״ב.
23) ראה סהמ״צ להצ״צ קי, ב ואילך.
24) כתובות יז, א. וש״נ.
25) שבת י, א.
26) ראה שו״ע אדה״ז או״ח ס״א ס״ו (מהדו״ב. ובמהדו״ק – ס״ה).
27) דברים א, ז.
28) דברים שם. לך לך טו, יח. בהעלותך יב, ח.
29) יהושע ו, טו ואילך.
30) במדב״ר פט״ו, טו ובמהרז״ו ועץ יוסף שם. לקו״ת מסעי צא, א.
31) פ״ג ה״ד.
32) רמב״ם שם פ״ז ה״ה.
33) ירמי׳ לא, ז.
34) ע״פ בא י, ט.

[סה"מ במדבר ח"ב ע' שט ואילך]

כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשל״ז ע׳ 294 ואילך.