מ) ויקחו לי תרומה – יום ג׳ פ׳ תרומה, אדר״ח אדר ה׳תשל״ה

בס״ד. יום ג׳ פ׳ תרומה, אדר״ח אדר ה׳תשל״ה

הנחה בלתי מוגה

ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תיקחו את תרומתי, וזאת התרומה אשר תקחו מאתם גו׳1, ומונה את הי״ג2 דברים. וידוע הדיוק בזה3 מה שאומר ג״פ תרומה, דלכאורה הוה לי׳ לומר ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו זהב וכסף וגו׳. ואיתא על זה בירושלמי4, והובא בפירש״י עה״ת, שהכתוב מדבר בג׳ תרומות. דאף שבפירוש מדבר רק בנוגע תרומה אחת, הוא מרמז לעוד ב׳ תרומות, ולכן אומר ג״פ תרומה. וכמו שמפרש בירושלמי, ויקחו לי תרומה וגו׳ זו תרומת אדנים, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי זו תרומת שקלים [שמהם קנו קרבנות ציבור5], וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זו תרומת המשכן. וזהו מה דאיתא2 שמונה כאן י״ג דברים, אף שלכאורה יש כאן ט״ו דברים, כי הדברים השייכים למלאכת המשכן וכלי המשכן הם רק י״ג, משא״כ שמן למאור וכו׳ הם ע״ד הקרבנות שבמשכן, ולכן אינם מן החשבון6. וצריך להבין, מכיון שהכתוב מדבר בג׳ תרומות, מדוע בפרטיות מדבר רק בנוגע לתרומת המשכן (זהב כסף וגו׳). וגם צריך להבין שינויי הלשונות שבג׳ תרומות אלו, שבתרומת האדנים נאמר הלשון לי תרומה, היינו שמזכיר את הקב״ה (לי) וגם ענין התרומה בפני עצמו, בתרומת השקלים נאמר תרומתי, היינו שהענין דתרומה כאן הוא לא ענין בפני עצמו כי אם תרומתי, תרומת הקב״ה, ובתרומת המשכן נאמר וזאת התרומה, תרומה סתם (ולא נזכר בה הקב״ה). גם צריך להבין מה שאיתא במדרש7 זהב כנגד מלכות בבל כו׳ כסף כנגד מלכות מדי כו׳ נחשת כנגד מלכות יון כו׳ ועורות אלים מאדמים כנגד מלכות אדום כו׳, שזהו דבר פלא, מהו השייכות של ענין הגליות להענין דועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם8.

ויובן זה ע״פ המבואר בדרושי רבותינו נשיאינו9 (בענין בג׳ תרומות הכתוב מדבר), שג׳ תרומות הם ג׳ הענינים דתורה תפילה ומצוות, שהם ג׳ העמודים תורה עבודה וגמילות חסדים10, שעבודה (עבודת הקרבנות) הו״ע התפילה, וגמילות חסדים היא כללות כל המצוות, כידוע11 שכל המצוות הם בימין, מדת החסד. ועפ״ז יובן השייכות של ענין הגלויות לתרומת המשכן. דהנה ההפרש שבין ג׳ הענינים (תורה, עבודה וגמילות חסדים) הוא, שתורה היא המשכה מלמעלה למטה, וכמ״ש12 הלוא כה דברי כאש, שהתורה גם כמו שהיא למטה היא דברי, דברי הקב״ה, שלכן מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה13. עבודה היא העלאה מלמטה למעלה, שהרי הקרבנות הוא לאחרי שמקדישין אותם (שאז דוקא נעשים לקרבנות), היינו שאין זה העולם כמו שהוא מצד עצמו כי אם כמו שנתעלה למעלה. דכמו״כ הוא גם בתפילה, שתכלית השלימות דתפילה הוא שהיא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה14. וגמילות חסדים, קיום המצוות, הוא דוקא בדברים הגשמיים15 כמו שהם נמצאים למטה, תפלין בקלף גשמי וציצית בצמר גשמי, ועד״ז בכל המצוות. וזהו מה שאיתא באגה״ק16 בנוגע למצוות דוקא שהם במדידה והגבלה, משא״כ בתורה כתיב17 ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ועד״ז גם בעבודה, שהשלימות דתפילה היא כשהיא באופן דוראשו מגיע השמימה, ענין בכל מאדך18 שבקריאת שמע או כעבדא קמי מרי׳ שבשמונה עשרה19, שהוא היפך המציאות דעולם, אדרבה, הו״ע הביטול, ביטול היש או ביטול במציאות. ועפ״ז יובן השייכות של ענין הגלויות לתרומת המשכן. כי בזמן הגלות הו״ע החומריות, ועכ״פ ענין הגשמיות, ובזה היא עבודת האדם לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים20 בתחתון שאין תחתון למטה ממנו21, ולכן זה שייך לתרומת המשכן שהו״ע המצוות כנ״ל, כי גם הענין דקיום המצוות [גם בזמן הבית] הוא בגשמיות דוקא. ואף שישנם מצוות דחובת הלבבות, הרי מבואר בכמה מקומות ובפרט בדרושי רבינו נשיאינו כ״ק מו״ח אדמו״ר22, שאהבת ה׳ ויראת ה׳ צריכות להיות באופן כזה שיהי׳ ניכר בהבשר דלב הגשמי הכיווץ או ההתפשטות, ועד״ז הוא בנוגע להבנה והשגה שזה ניכר במוח הגשמי כמו שהוא כלי השכל, ועד שזה ניכר בהגידול או בהקמטים שנעשים בהמוח, כמבואר בכמה מקומות23.

ועפ״ז יובן גם שינויי הלשונות (שבג׳ התרומות). שבתחילה נאמר ויקחו לי תרומה, וידוע הדיוק בזה24, דלכאורה הוה לי׳ לומר ויתנו לי תרומה ומדוע נאמר ויקחו לי תרומה. ואף שאמרו חז״ל25 שע״י ויקחו לי תרומה אותי אתם לוקחים, הרי לכאורה ענין זה הוא לא רק בהמצוה דתרומה כי אם בכל הענינים דתורה ומצוות, ומדוע נאמר בתרומה דוקא ויקחו לי גו׳. אך הביאור בזה, דמכיון שויקחו לי תרומה קאי על העבודה כמו שהיא בקו התורה26 שהיא המשכה מלמעלה למטה, דודי לי27, לכן נאמר כאן ויקחו לי (ולא ויתנו), כי העבודה דקו התורה היא לא ויתנו היינו העלאה מלמטה למעלה, כי אם הענין דויקחו לי, המשכה מלמעלה למטה, מה שאותי אתם לוקחים, דאורייתא וקוב״ה כולא חד28. ואומר בזה הלשון ויקחו לי, לי29 היינו עצמות אוא״ס, ולכן אמרו רז״ל30 כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם, לפי שזהו בחי׳ אני הוי׳ לא שניתי31. והגם שזה נמשך עד למטה מטה, דהגם שהוא עצמות, בחי׳ עתיק, מ״מ הרי זה נמשך עד למטה מטה, עד גם בגלות מצרים, שלכן הענין דיהיו לך לבדך ואין לזרים אתך32 נאמר גם גבי מצות קידוש החודש33 שניתנה בגלות מצרים, מ״מ, מכיון שהוא המשכת העצמות, לכן אינו זז לעולם גם כמו שהוא נמשך למטה. דזה גופא מה שצריך לומר שאינו זז לעולם הוא מצד זה שנמשך למטה, ומכיון שמצד הדרגא והמקום שנמשך בו הי׳ צריך להיות זז, הנה על זה אומרים שאינו זז לעולם, לפי שהוא המשכת העצמות.

ואומר בזה הלשון ויקחו לי תרומה, וידוע34 שבתיבת תרומה יש ב׳ פירושים, תרומה מלשון הרמה35 ותרומה מלשון הפרשה36. שהם ב׳ ענינים הפכיים. דתרומה מלשון הרמה הוא שהתרומה ברוממות כו׳, משא״כ תרומה מלשון הפרשה, הרי גם לאחרי שמפרישים נמצא הדבר באותו המקום וכל ענין ההפרשה הוא להפריש בין שני דברים שדומים זה לזה. וזהו ענין ויקחו לי תרומה, כי בתורה ישנם ב׳ הענינים. דנוסף להידוע שתיבת תרומה מרמזת על תורה, כי תרומה הוא אותיות תורה מ׳37, והוא מה שהתורה ניתנה למ׳ יום, הנה השייכות דתרומה לתורה היא גם מצד זה שבתורה ישנם ב׳ הפירושים שבתיבת תרומה, הרמה והפרשה. דענין תרומה מלשון הרמה שבתורה הוא, שכאשר הלימוד הוא כדבעי הנה סוף סוף הוא מגיע להענין דלימוד התורה לשמה, לשם התורה, וע״ד מה שאיתא בספר הבהיר38 (הובא בזהר39 ומבואר בכמה מקומות בחסידות40) שדוד הי׳ מחבר תורה בהקב״ה. וענין תרומה מלשון הפרשה שבתורה הוא בתחילת הלימוד, שתחילת הלימוד צ״ל אדעתא דנפשי׳41, ומזה בא אח״כ גם שהתורה נקראת על שמו42, הנה הלימוד שאדעתא דנפשי׳ פועל בהמקום והדרגא שלו כמו שהוא נמצא קודם הלימוד, אלא שבמקום זה גופא נעשה בו עילוי. ובדוגמת ענין ההפרשה, שהדבר המופרש הוא נמצא באותו המקום שהי׳ קודם, שהרי גם כשאומר חטה זו שבצפון או בדרום תהי׳ תרומה, נעשית לתרומה43, אע״פ שנמצאת באותו המקום שהיתה קודם, אלא שאעפ״כ החטה היא מוקדשת והיא בהפרשה והבדלה מכל שארי החטים של הכרי הנמצאות בסמיכות לה. וזהו ויקחו לי תרומה, דהגם שהיא תרומה סתם ולא תרומתי, כי מכיון שענין התורה הוא המשכה למטה דוקא, ובפרט ענין התורה כמו שהוא בתחילת הלימוד, הרי הענין דתרומתי (תרומת הקב״ה) אינו בגילוי, מ״מ נאמר על זה ויקחו לי, אותי אתם לוקחים, ובאופן דלי שאינו זז לעולם, כי התורה היא נצחית גם כמו שנמשכה למטה מטה, וכמו שמביא כ״ק אדמו״ר הזקן44 ענין זה (שהתורה היא נצחית) גם בנוגע לבינונים, ואפילו בנוגע לאלו שהם למטה ממדריגת הבינונים (שאצלם צריך להבהיר (וואָס ביי זיי דאַרף מען באַוואָרענען) הענין דכי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו45), שהתורה היא נצחית בכל מקום ובכל זמן ובכל דרגא ודרגא שבבנ״י.

ואח״כ נאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, שזה קאי כנ״ל על קו העבודה, קרבנות ותפילה. שהרי תרומת השקלים קנו מהם קרבנות ציבור, ואף שזה הי׳ גם לבדק הבית כדאיתא בירושלמי4, הנה עיקר הענין דתרומת השקלים הוא עבור קרבנות ציבור, כמ״ש בפרש״י על התורה5. וזהו גם מ״ש אשר ידבנו לבו, שהלשון ידבנו לבו קאי על הענין דעבודה שבלב, שאיזוהי עבודה שבלב זו תפילה46. וזהו גם מ״ש מאת כל איש, ומביא כ״ק אדמו״ר הצ״צ באוה״ת47 את תורת הרב המגיד48, שפירוש כל איש הוא שכולו איש. שהכוונה בזה היא47 שבאדם יש שתי נפשות, נפש אלקית ונפש הבהמית, דנפש הבהמית נקראת בשם בהמה לפי שהיא רוח הבהמה היורדת היא למטה49, ופירוש כל איש שכולו איש הוא שגם נפש הבהמית נכללת בבחי׳ אדם. וענין זה (הבחינה דכולו איש) נעשה ע״י עבודת התפילה, דזהו מאת כל איש אשר ידבנו לבו, שע״י ידבנו לבו שהו״ע עבודת התפילה (כנ״ל), עי״ז נעשה כל איש, שכולו איש. ומסיים בזה תקחו את תרומתי, שבתיבת תרומה יש ב׳ פירושים, הרמה והפרשה (כנ״ל), כי גם בעבודת התפילה ישנם שני ענינים אלו (ע״ד שני הענינים שנת״ל בלימוד התורה), כמבואר בכמה דרושים50.

ואח״כ נאמר וזאת התרומה אשר תקחו מאתם ומונה כאן י״ג דברים51 (כנ״ל בתחילת המאמר), דאף שיש מקום למנות ט״ו דברים52, וגם יש מקום (כדעה אחת במדרש53) למנות י״א דברים, כי ג׳ המינים תכלת ארגמן ותולעת שני נחשבים לאחד, מ״מ מונה כאן דוקא י״ג דברים. והנה במ״א54 מבואר שהי״ג דברים הם כנגד י״ג תקוני דיקנא, שכללותם הם למעלה מהשתלשלות. ובהמשך עת״ר55 מבואר שהי״ג דברים הם כנגד העשר ספירות וג׳ ראשי ראשים שהם למעלה מהשתלשלות, שעד״ז גם בעולמות הו״ע תלת עלמין, בי״ע, אצילות ועולמות א״ס שלמעלה מאצילות. הנה המספר י״ג דברים, שמורה על בחינה שלמעלה מהשתלשלות, היא דוקא בתרומה הג׳ שקאי (כנ״ל) על העבודה שבהקו דקיום המצוות בגשמיות דוקא, בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו. דהנה לימוד התורה יש גם בגן עדן56, וכן עבודת התפילה יש גם בהנשמות כמו שהם למעלה קודם ירידתן למטה, וכמ״ש57 חי הוי׳ אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, ואין עמידה אלא תפילה58, דפסוק זה קאי על הנשמה קודם ירידתה למטה59, וכן יש עבודת התפילה בהנשמה לאחרי צאתה מהגוף, וגם במלאכים שהרי עיקר עבודת המלאכים הוא באמירת שירה שהו״ע התפילה, משא״כ קיום המצוות הוא דוקא בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו. דזהו ג״כ השייכות דתרומה הג׳ (הקו דקיום המצוות) להי״ג דברים זהב כסף ונחשת וכו׳ שמורים על ענין הגלויות, וכדאיתא במדרש (הובא לעיל בתחילת המאמר) זהב כנגד מלכות בבל וכו׳60, שבענין הגלות יש כמה מדריגות. דכללות הענין דירידת הנשמה לבירא עמיקתא61 (עולם הזה) הו״ע הגלות, ולאחרי זה, בעולם הזה גופא, כמו שירד ע״י חטא עץ הדעת, ולאחרי זה משחרב בית המקדש. וגם לפני זה, כמו שהענינים (דחטא עץ הדעת וכו׳) הם בשרשם, ענין מיעוט הירח, ועוד לפני זה ענין שבירת הכלים דתהו62. הנה כל ירידות אלו הם ירידה צורך עלי׳. וע״ד המבואר בההמשך דיום ההילולא63 אשר דוקא בהתחתון תחתון ביותר בא הגבוה גבוה ביותר, ואדרבה, זה גופא שהוא תחתון תחתון ביותר זה מורה ששרשו הוא גבוה גבוה ביותר. ועד״ז הוא גם בעבודה, שדוקא ע״י העבודה דקיום המצוות שהם בעולם הזה התחתון דוקא, מגיעים למעלה יותר מהבחינה שמגיעים ע״י העבודה דקו התורה והקו דתפילה. שלכן המספר י״ג, שמורה על למעלה מהשתלשלות (כנ״ל), הוא דוקא בתרומה הג׳, הקו דקיום המצוות. דאע״פ אשר לכאורה, ענין הכי נעלה הוא הענין דויקחו לי תרומה שהוא הקו דתורה, ועד״ז יש גם מעלה בעבודת התפילה שענינה הוא העלאה למעלה מעלה, עד שמתעלה גם למעלה מהדבר הוי׳ שבתורה שנקראת על שמו (של האדם), הנה כל עילויים אלו אינם בערך להעילוי שבמעשה המצוות, הענין דמעשה גדול (שלעתיד יהי׳ ההלכה דמעשה גדול64), מצד המעלה שישנה בהתחתון דוקא. ובדוגמת המעלה דשבט יהודה על שבט יוסף, ובדוגמת מעלת המקדש על הענינים שהיו לפני זה, שהגם שועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כולל גם את המשכן, דמשכן איקרי מקדש ומקדש איקרי משכן65, מ״מ השלימות דמקדש, הענין דבאתם אל המנוחה ואל הנחלה66, הוא לא כאשר קורות בתינו ארזים67 כי אם בהמקדש שהי׳ מדומם דוקא, דכמו״כ הוא המעלה דמשיח בן דוד ושבט יהודה בכלל על משיח בן יוסף ושבט יוסף בכלל, כמבואר בהדרושים68.

וזהו באחד באדר משמיעין על השקלים69, דאף שהשקלים הוא תרומה הב׳ שממנה קנו קרבנות ציבור, מ״מ נכלל בזה גם תרומה הא׳ והג׳, כי בכדי שיהי׳ אפשר להקריב קרבנות ציבור צריך להאדנים (תרומה הא׳) שהם יסוד כל הענינים, וגם צריך לבנין המשכן, ועד״ז לבנין המקדש דאיקרי משכן, שאז דוקא אפשר להיות הקרבת הקרבנות בשלימות, משא״כ הקרבנות שבבמה גדולה ובמה קטנה אינם בשלימות. דתכלית השלימות הוא בבנין המשכן (ובפרט בבנין המקדש), בוזאת התרומה אשר תקחו מאתם, בי״ג דברים גשמיים דוקא, וכמו שמסיים בכתוב (בנוגע לתרומה הג׳ דוקא) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אלא שבזה נכלל ברמז גם תרומת האדנים ותרומת השקלים שהם באים בכדי שיהי׳ אח״כ ושכנתי בתוכם ע״י ועשו לי מקדש, שע״י הפעולה שפועלים (וואָס מען טוט אויף) בהתחתון שאין תחתון למטה ממנו, עי״ז דוקא עושים דירה לו ית׳, ושכנתי בתוכם. והתחלת ענין זה (דקרבנות ציבור, אשר השלימות דקרבנות הוא בבנין המקדש דוקא, כנ״ל) הוא באחד באדר, שבו משמיעין על השקלים. ואף שהטעם לזה הוא (כמבואר בנגלה70) דהוא בשביל חודש ניסן [שבו נגאלו ובו עתידין להגאל71], דלהיות שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות ציבור מן התרומה החדשה כמ״ש72 זאת עולת חודש בחדשו, לכן שלשים יום קודם ר״ח ניסן משמיעין ומכריזין על השקלים, מ״מ, ההכרזה שבאחד באדר זהו כבר ההתחלה בדיבור, ומזה בא אח״כ לידי מעשה בפועל, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש ע״י משיח צדקנו, שיבנה בית המקדש במקומו73, ושם נקריב לפניך כמצות רצונך74, בעגלא דידן.

__________

1) פרשתנו (תרומה) כה, ב-ג.
2) פרש״י ודעת זקנים מבעלי התוס׳ ריש פרשתנו. תנחומא פרשתנו, ה. שהש״ר פ״ד, יג. זח״ב קמח, א.
3) אוה״ת פרשתנו ע׳ א׳שנט. רד״ה וידבר גו׳ ויקחו לי תרומה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב ע׳ תתעה). וראה גם אוה״ת שבועות ע׳ קלט ואילך.
4) שקלים פ״ה ה״א.
5) פרש״י שם. תשא ל, טו. שקלים פ״ד מ״א. רמב,ם הל׳ שקלים פ״ד ה״א.
6) אוה״ת פרשתנו ע׳ א׳שפג. שם ע׳ א׳שצ. ע׳ א׳תי. ע׳ א׳תיד. אוה״ת שבועות שם ע׳ קנג. וראה עד״ז ברע״ב וש״ך עה״ת כאן. לקו״ש חכ״א ע׳ 153. וש״נ.
7) תנחומא פרשתנו ז. וראה שמו״ר פל״ה, ה.
8) פרשתנו כה, ח.
9) ראה אוה״ת פרשתנו ד״ה זה (ע׳ א׳שנט ואילך). שם ע׳ א׳תיג.
10) ראה אבות פ״א מ״ב.
11) ראה סהמ״צ להצ״צ עו, א. ובכ״מ.
12) ירמי׳ כג, כט.
13) ברכות כב, א.
14) ויצא כח, יב. זהר ח״א רסו, ב. ח״ג שו, ב. תקו״ז תיקון מה (פג, א).
15) ראה אוה״ת שם ע׳ א׳תיג.
16) סימן י.
17) איוב יא, ט.
18) ואתחנן ו, ה.
19) שבת י, א. זח״ג רכג, א.
20) ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב״ר פי״ג, ו. תניא שבהערה הבאה.
21) ראה תניא פל״ו (מה, ב).
22) ראה סה״מ קונטרסים ח״א רסז, ב. ח״ב רצ, ב ואילך. תרצ״ז ע׳ 215. ע׳ 282 (תש״י ע׳ 224). ה׳ש״ת ס״ע 112 ואילך. תש״ד ע׳ 214.
23) ראה סה״מ קונטרסים ח״א צז, א. תרצ״ז ע׳ 254. תש״ד ע׳ 243.
24) אוה״ת שם ע׳ א׳שנא. שם ע׳ א׳שנט ואילך.
25) ויק״ר פ״ל, יג. תנחומא אמור יז. וראה שמו״ר פל״ג, א. שם, ו. תניא שם. לקו״ת שלח מח, סע״ד ואילך.
26) תניא פמ״ז. אוה״ת שבהערה 24.
27) שה״ש ב, טז.
28) ראה זהר ח״א כד, א. ח״ב ס, סע״א. תקו״ז תיקון ו בתחילתו – הובא בתניא פ״ד ורפכ״ג. לקו״ת נצבים מו, א. ועוד.
29) ל׳ האוה״ת שם ע׳ א׳שפא.
30) ויק״ר פ״ב, ב.
31) מלאכי ג, ו.
32) משלי ה, יז.
33) שמו״ר פט״ו, כג.
34) תו״א ויקהל פח, ד. אוה״ת שם ס״ע א׳שנה-ו. סד״ה וידבר גו׳ ויקחו לי תרומה שבהערה 3 (המשך תער״ב שם ריש ע׳ תתפד). וראה גם המשך תער״ב ח״א ע׳ שעו. סה״מ במדבר ח״א ע׳ רכב. ובכ״מ.
35) זהר פרשתנו (ח״ב) קמז, א.
36) פרש״י ריש פרשתנו (ד״ה תרומה). וראה גם ת״א ותיב״ע עה״פ.
37) זח״ג קעט, א. תקו״ז תיקון יז (לא, ריש ע״ב). אוה״ת שם ע׳ א׳שמה ואילך. שם ע׳ א׳שפד. סה״מ תש״ט ע׳ 151.
38) סימן נח (קצו).
39) ח״ג רכב, ב (ברע״מ).
40) ראה לקו״ת שמיני יח, ב. יט, ד. שלח מז, רע״ג. נא, סע״א. מטות פז, ריש ע״ד. אוה״ת נ״ך (כרך ב) ע׳ תתקיד. ועוד – נסמן בסה״מ ימי הספירה ע׳ קנה הערה 51.
41) ראה פסחים סח, ב.
42) ע״ז יט, א.
43) ראה תרומות פ״ג מ״ה. תוספתא תרומות פ״ד מ״ט. רמב״ם הל׳ תרומות פ״ג ה״ח.
44) תניא רפי״ז.
45) נצבים ל, יד (ראה דף השער דהתניא. תניא שבהערה הקודמת. שם רפכ״ה).
46) תענית ב, סע״א.
47) אוה״ת שם ע׳ א׳שסג.
48) או״ת להה״מ לה, ג-ד (בהוצאת קה״ת, תש״מ ואילך – סימן קא).
49) קהלת ג, כא.
50) ראה סה״מ תש״ט ע׳ 150. וש״נ.
51) ראה מקומות שבהערה 2. וראה בהמצויין בהערה 6.
52) בחיי פרשתנו כה, ז. כלי יקר שם, ג. לקו״ש שבהערה 6. וש״נ.
53) ברייתא דמ״ט מדות. הובא ביל״ש פקודי רמז תכד.
54) אוה״ת שם ע׳ א׳שפג.
55) סד״ה וזאת התרומה (סה״מ עת״ר ע׳ קנח).
56) ראה סה״מ תרפ״ט ע׳ 153 ואילך. וש״נ.
57) מלכים-א יז, א. וראה לקו״ש חכ״ה ע׳ 147 הערה 53. וש״נ.
58) ברכות ו, ב.
59) ראה סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 13. תש״ח ע׳ 211. ובכ״מ.
60) ראה אוה״ת שם ע׳ א׳תט ואילך.
61) ע״פ ל׳ חז״ל – חגיגה ה, ב.
62) ראה ד״ה על כן יאמרו המושלים תרצ״א פ״ב (סה״מ קונטרסים ח״א קצב, א ואילך).
63) המשך באתי לגני ה׳שי״ת פרק יב (סה״מ תש״י ע׳ 132) ואילך.
64) אוה״ת ר״פ ויגש. ובכ״מ – נסמן בסה״מ חנוכה ע׳ רנא-ב הערה 23. וראה ד״ה ויגש אליו יהודה תשכ״ט בסופו (סה״מ בראשית ח״ב ע׳ קצג). תשל״ד בסופו (שם ס״ע רה-ו). תשל״ו (שם ע׳ רט). ד״ה ועבדי דוד תשמ״ז (שם ע׳ רכ-רכא).
65) עירובין ב, א.
66) פ׳ ראה יב, ט.
67) שה״ש א, יז. וראה פרש״י פרשתנו כו, טו.
68) תו״א, תו״ח ואוה״ת ר״פ ויגש. ד״ה ועבדי דוד תשל״ב (סה״מ בראשית שם ע׳ קצד-ה). ד״ה ויגש אליו יהודה תשל״ד (שם ע׳ רד-ה). תשמ״ו (שם ע׳ ריב ואילך). ועוד.
69) שקלים פ״א מ״א.
70) מגילה כט, ב. ירושלמי שקלים שם.
71) ר״ה יא, א. שמו״ר פט״ו, יא.
72) פינחס כח, יד.
73) רמב״ם הל׳ מלכים ספי״א.
74) ע״פ נוסח תפלת מוסף. וראה תו״ח ר״פ ויחי (צה [רלו], א. צו [רלז], ג-ד). אוה״ת ויחי (כרך ו) תתשכח, ב ואילך. המשך וככה תרל״ז (קה״ת, תשע״ג) פי״ז (ע׳ טו) ואילך. ועוד.

[סה"מ שמות ח"ב ע' רג ואילך]

נדפס בסה״מ תשל״ה ע׳ 320 ואילך.
חלק ממאמר זה הוגה ע״י כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א, ונדפס בלקו״ש חט״ז ע׳ 292 ואילך.

סגירת תפריט