ד״ה בראשית ברא – ש״פ בראשית תשי״ג
ע׳ ז, יג ואילך – רוחו של משיח בתחילת הבריאה מבטל יניקת החיצונים.
ד״ה בראשית ברא – ש״פ בראשית תש״כ
ע׳ מו-ז – המשכת המוחין לע״ל, ומעין זה גם עתה.
ד״ה בראשית ברא – ש״פ בראשית תשכ״ה
ע׳ נא, נד – לע״ל יהי׳ נישואין, המשכה פנימית, ומעין זה עתה בשמע״צ.
ד״ה בראשית ברא – ש״פ בראשית תשמ״א
ע׳ ק-קא – לעתיד פרזות תשב ירושלים, העבודה בעלי׳ בקדושה גופא.
ד״ה בראשית ברא – ש״פ בראשית תשמ״ב
ע׳ קג ואילך – לעתיד פרזות תשב ירושלים ובכ״ז יהי׳ חומת אש, גילוי פנימיות עתיק. בעבודתנו עתה, ע״י תומ״צ למעלה ממדוה״ג.
ד״ה אלה תולדות נח – אור לד׳ מרחשון תשל״ז
ע׳ קכג – הקשת סימן ושייך לגאולה, שאז יהי׳ העולם בשלימותו.
ד״ה וירח הוי׳ את ריח הניחוח – מוצאי ש״פ נח תש״מ
ע׳ קמח – השלום דהבהמות בתיבת נח בדוגמת וגר זאב עם כבש דלע״ל, מצד הדעת.
ד״ה אלה תולדות נח – ש״פ נח תשמ״ב
ע׳ קנה ואילך – גילוי התענוג לע״ל ממעשינו ועבודתינו באופן דעבודת פרך.
ד״ה זאת אות הברית – ש״פ נח תשמ״ג
ע׳ קסא-ב – גילוי משיח הכללי ע״י גילוי ניצוץ משיח שבכל צדיק, ענין התשובה.
ד״ה אלה תולדות נח – ש״פ בראשית תנש״א
ע׳ קסח ואילך – אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים, ביאור ב׳ השבתות שבכל שבת.
ד״ה ויאמר ה׳ אל אברם גו׳ – ש״פ לך לך תשמ״ה
ע׳ קצג-ד – לך לך מרמז להגאולה, אותיות כפולות, יחוד זו״נ, סוכ״ע וממכ״ע.
ד״ה לך לך – ש״פ לך לך תשמ״ח
ע׳ רא ואילך – והתהלכתי בתוככם לע״ל ע״י העבודה דלך לך עתה.
ד״ה ויטע אשל – ש״פ וירא תשמ״ח
ע׳ רמד ואילך – פרסום אלקות ע״י אברהם אבינו סימן לבנים, שמביאים הגאולה שאז יהי׳ גילוי אלקות למעלה ממדוה״ג בכל העולם.
ד״ה ויהיו חיי שרה – ש״פ חיי שרה תשי״ב
ס״ע רמז – כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי לע״ל נקבה תסובב גבר.
ד״ה ויהיו חיי שרה – אור לכ׳ מרחשון תשמ״א
ע׳ שסב – אז ימלא שחוק פינו, תכלית שלימות השמחה לע״ל.
ע׳ שסו – ביום השלישי יקימנו ונחי׳ לפניו, גילוי בחינה שלמעלה מסוכ״ע בביהמ״ק השלישי.
ד״ה ויהיו חיי שרה – ש״פ חיי שרה תנש״א
ע׳ תיא – נשלמו כל מעשינו ועבודתינו בכל הפרטים, כבר צחצחו הכפתורים ועומדים מוכנים לקבל פני משיח, גם לצעקה עד מתי צ״ל שיעור. העילוי דקכ״ז לע״ל.