בס״ד. ש״פ תרומה, ו׳ אדר ה׳תשמ״ג
הנחה בלתי מוגה
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם1, ואמרו רז״ל2 כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא כו׳ בבית המקדש מה הוא אומר ועשו לי מקדש. וצריך להבין3, הרי המקדש, היינו המשכן דאקרי מקדש4, היו בו שינויים, וכן המקדש שעשה שלמה והבית השני שניהם נחרבו, היינו דלא זו בלבד שהיו בהם שינויים, אלא שבטלו לגמרי לכאורה, ואיך נאמר דאינו זז לעולם. ומבאר זה כ״ק אדמו״ר הצ״צ באוה״ת5, שמקדש העליון מחובר ממש למקדש התחתון6, וכענין ירושלים הבנוי׳ כעיר שחוברה לה יחדיו7, ואמרו רז״ל8 שירושלים של מעלה מחובר עם ירושלים של מטה, וזהו אינו זז לעולם, שמאיר גם עכשיו ברוחניות מקדש העליון. אמנם לכאורה ענין זה שייך למקדש העליון ברוחניות, אבל מה זה שייך למקדש הגשמי עליו נאמר ועשו לי מקדש שאינו זז לעולם. ויש לומר, שלכן מביא כ״ק אדמו״ר הצ״צ9 עוד ביאור ע״פ מש״נ10 ואהי׳ להם למקדש מעט ואמרו רז״ל11 אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, היינו שבכל מקום, גם בזמן הגלות, הנה הבתי כנסיות ובתי מדרשות הם מקדש מעט שמשם אינו זז לעולם. ויש להוסיף בזה, דזהו גם תוכן הענין דאינו זז מירושלים של מעלה, דמכיון שאינו זז מירושלים של מעלה לכן גם אינו זז מירושלים של מטה, דגם כאשר הי׳ החורבן באופן דכילה12 חמתו על העצים ועל האבנים, נשאר גם הבית המקדש שלמטה, הבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם מקדש מעט.
אמנם צריך להבין, מהו החידוש שבענין המקדש שבו ישנה השראת השכינה, והרי כתיב13 את השמים ואת הארץ אני מלא, היינו שאלקותו ית׳ נמצא בכל מקום. ולא רק בחינה זו באלקות שאפשר לומר עלי׳ התואר מלא, בחי׳ ממלא כל עלמין, אלא גם בחי׳ אני, בחי׳ סובב כל עלמין, ולמעלה מזה, הבחינה שלמעלה מממלא כל עלמין וגם מסובב כל עלמין, גם בחינה זו נמצאת בכל מקום14, וא״כ מהו החידוש שבבית המקדש. ואפילו את״ל שהמשכת אלקות צריכה להיות ע״י עבודת האדם, עדיין אינו מובן מה זה שייך לועשו לי מקדש דוקא. אך הענין הוא, כמבואר בארוכה בתניא15, דהחידוש דבית המקדש הוא שתהי׳ השראת השכינה בגלוי במקום מסוים, וכמו הנפש המתלבשת בגוף, הרי הנפש היא עצם פשוט הנמצא בכל אברי הגוף בשוה, דאותה הנפש היא המתלבשת בכל רמ״ח איברים ושס״ה גידים, ואעפ״כ ברא הקב״ה את האדם באופן כזה, שמקום השראת הנפש בגלוי הוא במוח שבראש דוקא, ומשם נמשך החיות בכל מקום בגוף. וכן הוא גם במקדש, שבו השראת השכינה היא בגלוי ומשם נמשך החיות בכל העולם. [אלא שבזה יש ב׳ דעות (כמבואר במ״א16), אם אופן גילוי השכינה במקדש הוא בדרך מעבר ומקיף, או בדרך התלבשות ופנימי].
והנה אמרו רז״ל17 על הפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כאו״א מישראל. ומזה מובן, דענין זה שבמקדש ישנו בכאו״א מישראל, וכן גם הפרטים שבמקדש. והענין הוא, כמבואר בכמה מקומות18 (ובספר המצוות לאדמו״ר הצ״צ19), דהנה המשכן נעשה מיריעות וקרשים (או יריעות וכלי המשכן), שזהו ענין מקיפים ופנימיים. וכן הוא גם בעבודת כאו״א מישראל, הנחלקת דרך כלל לעבודה בענינים פנימיים והעבודה בענינים מקיפים. וכמ״ש20 עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה, דיש בחי׳ שמים כיריעה, שהוא בחי׳ מקיף מבחוץ, ויש בחי׳ עוטה אור, שענין האור הוא להאיר מבפנים, פנימיות. ובעבודת האדם העבודה בבחי׳ מקיף ולבוש היא העבודה בקיום המצוות, דהמצוות הם לבושים כמבואר בתניא בתחילתו21 שהם בבחי׳ לבוש ומקיף. ובפרטיות יותר, יש במצוות ב׳ בחינות, [דנוסף לב׳ הבחינות הכלליות שבמצוות, המצוות שניתנו למטה והמצוות כפי שהן למעלה, כמארז״ל22 עה״פ23 מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, דמה שהוא מצוה לאחרים לעשות הוא עושה, שזהו בחי׳ המצוות שלמעלה, מצוות המאציל ב״ה, הנה נוסף לזה ישנם ב׳ בחינות בהמצוות שלמטה גופא], בחי׳ מקיף הקרוב ובחי׳ מקיף הרחוק, כמבואר הענין בלקו״ת בסופו24, שיש מצוות שהם ע״פ טעם ודעת ויש מצוות שהם למעלה מטעם ודעת. והעבודה בבחי׳ פנימיות הוא ענין לימוד התורה, כמבואר בתניא שם שהתורה נקראת מזון כמ״ש25 ותורתך בתוך מעי. אבל26 אעפ״כ כתיב עוטה אור כשלמה, היינו שגם האור דתורה יש בו בחי׳ שלמה, בחי׳ מקיף. והוא משום שיש ב׳ בחינות בתורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה.
וע״י עשיית המקדש ברוחניות, העבודה בב׳ ענינים אלו, קיום המצוות ולימוד התורה, זוכים שיהי׳ וכן תעשו לדורות27, בבית עולמים דלעתיד לבוא שעליו נאמר28 מקדש אדנ-י כוננו ידיך, כי גם המשכן לא עמד לעולם וכן הבית שעשה שלמה, ודוקא המקדש דלעתיד שהוא מקדש אדנ-י כוננו ידיך יהי׳ בית נצחי, כמבואר בזהר29. אבל הנתינת כח לזה היא מהמקדש שעשה משה, כמ״ש וכן תעשו לדורות כפרש״י.
ויהי רצון שבקרוב ממש יהי׳ בנין בית המקדש השלישי, כי לומדים ענין זה בתורה והתורה היא נצחית30, ובפרט כשלומדים ענין זה בפרשת השבוע, וכידוע31 פתגם אדמו״ר הזקן שצריך לחיות עם פרשת השבוע, הרי אז יש נתינת כח מיוחדת שע״י ההתעסקות בלימוד התורה וקיום המצוות נזכה במהרה בימינו לבנין בית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, דהמקדש הוא עומד מוכן למעלה32, וברגע כמימרא ירד למטה, במהרה בימינו ממש.
__________
1) פרשתנו (תרומה) כה, ח.
2) ויק״ר פ״ב, ב. מד״ש פי״ט.
3) ראה גם סה״מ תש״ח ע׳ 132. ובכ״מ.
4) עירובין ב, א. ועוד.
5) פרשתנו ס״ע א׳תכד ואילך. שם ע׳ א׳תלה. ס״ע א׳תמב ואילך.
6) ראה גם אוה״ת ויצא קעט, א ואילך. בשלח ע׳ תקסה ואילך. וש״נ.
7) תהלים קכב, ג.
8) ראה תענית ה, א. ועוד.
9) שם ע׳ א׳תמב. אוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תפו.
10) יחזקאל יא, טז.
11) מגילה כט, א. וראה בארוכה ״קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל״ (סה״ש תשנ״ב ח״ב ע׳ 465 ואילך).
12) איכ״ר פ״ד, יד. פרש״י תהלים עט, א. תוד״ה איסתייעא – קידושין לא, ב. ועוד.
13) ירמי׳ כג, כד.
14) ראה תניא רפמ״א. תו״א בשלח סג, ד. לקו״ת שלח מח, א. ובכ״מ.
15) פנ״א ואילך.
16) אוה״ת ויצא קעח, א. ביאוה״ז להצ״צ ח״א ע׳ קג ואילך. סה״מ תר״ל ע׳ סג ואילך. לקו״ש חי״ט ע׳ 141 ואילך.
17) ראה ראשית חכמה שער האהבה פ״ו קרוב לתחלתו (ד״ה ושני פסוקים). אלשיך תרומה שם. של״ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. וראה לקו״ש חכ״ו ע׳ 173 הערה 45.
18) ראה תו״א שם. מאמרי אדה״ז תקס״ה ח״א ע׳ שלט. אוה״ת פרשתנו שם ע׳ א׳תלא ואילך. שם ע׳ א׳תלז ואילך. לתהלים (יהל אור) ע׳ שצה. ובכ״מ.
19) מצות בנין מקדש (פה, א).
20) תהלים קד, ב.
21) פ״ד. וראה גם אגה״ק ס״ג. ובכ״מ.
22) שמו״ר פ״ל, ט. וראה גם ירושלמי ר״ה פ״א ה״ג.
23) תהלים קמז, ב.
24) שה״ש מז, ד ואילך.
25) תהלים מ, ט.
26) ראה גם סידור (עם דא״ח) ג, ד. אוה״ת שם ס״ע א׳תלח ואילך (ובשוה״ג שם). סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 67 ואילך.
27) פרשתנו כה, ט. פרש״י עה״פ (מסנהדרין סז, ב. ועוד).
28) בשלח טו, יז.
29) ראה ח״ג רכא, א. אוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תקכח.
30) ראה תניא רפי״ז.
31) ״היום יום״ ב׳ חשון. סה״ש תש״ב ע׳ 29 ואילך.
32) ראה זח״ג שם. פרש״י סוכה מא, סע״א. ר״ה ל, סע״א. ועוד. וראה לקו״ש חי״א ע׳ 185. חי״ח ע׳ 418. וש״נ.
[סה"מ שמות ח"ב ע' רטז ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ג ע׳ צה ואילך. התוועדויות תשמ״ג ח״ב ע׳ 996-7.