בס״ד. ש״פ נשא, י״ב סיון ה׳תשמ״ח

הנחה בלתי מוגה

נשא את ראש בני גרשון גם הם גו׳¹, ומדייק בזה בלקו״ת ריש פרשתנו² (החסידישע פרשה), דיש להבין למה נאמר בבני גרשון גם הם וכו׳. גם צריך להבין מדוע בבני מררי לא נאמר ענין נשא את ראש. ומבאר, דתחילה יש להבין כללות ענין המשכן ונסיעתם במדבר, דנסיעה זו היתה בדרך אל ארץ נושבת, שגם עתה ישנה עבודה זו, שהרי ענין המשכן ישנו בכאו״א מישראל תמיד כמ״ש³ ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד מישראל⁴, וכל זה הוא הכנה להגילוי שיהי׳ לע״ל שאז יהי׳ ביטול והכנעת כל הענינים הבלתי רצויים כמ״ש⁵ ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ואך טוב וחסד⁶ יהי׳ לכל, ועבודת האדם תהי׳ בעליות בקדושה גופא⁷. דלכן ההכנה לזה ע״י המסעות במדבר היא ג״כ באופן כזה שמכניעים את הענינים דלעו״ז. דהנה המדבר הוא שורש יניקת החיצונים, וכמ״ש⁸ במדבר גו׳ נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, דנחש שרף ועקרב הם ג׳ קליפות הטמאות לגמרי⁹, וצמאון אשר אין מים¹⁰ היא הקליפה הרביעית. ובעת ההליכה במדבר הי׳ אז ביטול הענינים הבלתי רצויים¹¹ כמ״ש בתושבע״פ¹² (פירוש התורה שבכתב, שהתורה בפירושה ניתנה¹³) שהעננים שבמדבר היו מכלים את כל המזיקים וכו׳, דלפני בנין המשכן הי׳ זה ע״י העננים בלבד, ובמסעות שלאחרי המשכן הי׳ זה ע״י הארון שבמשכן (כמ״ש¹⁴ ויהי בנסוע הארון גו׳ ויפוצו אויביך גו׳). שזהו ההכנה לענין ביטול הקליפות דלעתיד לבוא. ועוד זאת, דכשם שלע״ל יקויים מ״ש¹⁵ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, כמבואר בתניא¹⁶ שאז יהי׳ גילוי אלקות ממש, עד לגילוי עצמותו ומהותו ית׳, ובלשון הידוע¹⁷ כח הפועל בנפעל, שהתואר נפעל כולל כל סדר ההשתלשלות, כולל גם עולם הזה התחתון, עולם העשי׳, כמבואר במ״א¹⁸ בביאור לשון התפילה¹⁹ וידע כל פעול כי אתה פעלתו דקאי על עולם העשי׳, שגם בזה יהי׳ ניכר כח הפועל שבזה בגלוי. וההכנה לענין זה היא בבנין המשכן שהי׳ במדבר, ועד״ז המשכן שבנפש כל ישראל פנימה.

והנה המשכן היו בו בכללות שלשה ענינים²⁰, שהם כלי המשכן ויריעות המשכן וקרשי המשכן. ובעבודת האדם, כלי המשכן הכוללים את הארון רומזים לענין התורה²¹, וענין היריעות רומז לעבודת התפילה²², דיריעות הם מקיפים²³, וכן גם עבודת התפילה היא בבחי׳ מקיף, דעבודת התפילה היא ע״י המדות שהמדות הם בחי׳ מקיפים (כמבואר בהמאמר²⁴), בערך התורה שענינה הוא בפנימיות²⁵, וכמ״ש²⁶ ותורתך בתוך מעי, ועד שלימוד התורה צ״ל באופן שהדבר הנלמד מתאחד עם האדם הלומד²⁷. וענין קרשי המשכן רומז לענין הביטול²⁸, וכמ״ש²⁹ ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים. דעמידה רומזת על ענין הביטול³⁰, שעומד על מעמדו. ובזה יובן מה שהמשכן הי׳ מעצי שטים עומדים דוקא, דלכאורה הרי תכלית עבודת האדם צ״ל באופן של הליכה, וכמ״ש³¹ ונתתי לך מהלכים בין העומדים, וכמבואר במ״א³² שזהו החידוש שנפעל בנשמה ע״י ירידתה למטה, דלפני ירידתה למטה כתיב בה³³ חי ה׳ אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, עמדתי דייקא, ודוקא ע״י הירידה למטה והעבודה למטה נפעל בה החידוש שבענין ההליכה, דהיינו עלי׳ ממדריגתה, בכ״ז הי׳ המשכן מעצי שטים עומדים, שצ״ל דוקא עמידה. דבשלמא מה שהמלאכים הם בבחי׳ עמידה³⁴ דכתיב בהו³⁵ ג״כ שרפים עומדים ממעל לו (וכדאיתא במדרש³⁶ שהקרשים העומדים הם דוגמת המלאכים העומדים), מובן, כי המלאכים הם רוחניים, וברוחניות העבודה היא בבחי׳ עמידה. אבל המשכן הי׳ משכן גשמי, ובגשמיות נפעל גם ענין ההליכה, ומפני מה היו הקרשים דוקא מעצי שטים עומדים. אך הענין הוא, כי יסוד והתחלת העבודה צ״ל באופן של ביטול בתכלית. ואדרבה, לכן כתיב כאן עצי שטים עומדים, שאפילו עצים שבטבעם הם באופן של צמיחה (היפך העמידה), צריכים לפעול בהם ענין של עמידה וביטול. וענין הביטול הי׳ בהדגשה עוד יותר בבית המקדש, שהרי בית המקדש הי׳ מאבנים ועפר³⁷, ובפשטות עמידת אבנים ועפר היא בתוקף יותר מעמידת הקרשים, וכמבואר במ״א³⁸ ע״פ³⁹ קורות בתינו ארזים, במעלת דרגת הביטול שבבית המקדש על המשכן. אמנם לאחרי התחלת העבודה שהיא בביטול מוחלט, הרי לאח״ז צ״ל ענין של הליכה ועלי׳, ענין של קרשים, בחי׳ צומח, ולמעלה יותר, ענין היריעות שהם מן החי⁴⁰ וכו׳.

ובזה יובן מה שבבני מררי לא נאמר ענין נשא את ראש, ובבני גרשון נאמר נשיאת ראש אבל נאמר גם הם שהם טפלים לבני קהת, ובבני קהת נאמר⁴¹ ענין נשיאת ראש מצד עצמם. והענין הוא, כי עבודת בני מררי היא עבודת הביטול, מררי לשון מרירות שמביא לביטול⁴², שלכן הם נשאו את קרשי המשכן שהם בבחי׳ עומדים. ולכן לא נאמר בהם נשא את ראש, כי אדרבה, עבודתם היא בבחי׳ ביטול, שהוא ההיפך דנשיאת ראש⁴³. ולאידך בבני קהת שהם נושאי הארון, ענין התורה, נאמר בהם נשא את ראש⁴¹, כי זהו עיקר ענין נשיאת הראש שהיא בתורה, ובבני גרשון כתיב נשא את ראש אבל באופן דגם הם, שהם טפלים לבני קהת, כי עבודת התפילה מצ״ע ג״כ אין ענינה נשיאת ראש, ורק היות שעבודת התפילה היא טפלה לתורה, והיינו שהיא הכנה ללימוד התורה, תפלתי סמוכה למטתי⁴⁴, לכן גם בעבודה זו ישנו הענין דנשיאת ראש. ויש לומר שזהו גם כן סדר העבודה בכל יום ויום, דתחילת כל יום הוא בענין הביטול בתכלית, בחי׳ מררי ועמידה, ואח״כ הוא ענין התפילה, עבודת בני גרשון, ואח״כ בא לימוד התורה⁴⁵, עבודת בני קהת.

וע״י העבודה בכל ענינים אלו בהיותנו במדבר העמים⁴⁶, ובפרט בזמן הגלות, ובפרט בגלות הזה האחרון, ובפרט לאחרי הכרזת נשיא דורנו לאלתר לגאולה⁴⁷ ועמדו הכן כולכם⁴⁸ וכו׳, באים אל הגילוי דלעתיד, והיו עיניך רואות את מוריך. וענין זה הוא במיוחד בזמן זה, בשבת שלאחרי מתן תורה, שהרי במתן תורה הי׳ ג״כ גילוי אלקות מלמעלה מעין הגילוי דלעתיד⁴⁹, ומכיון שהימים האלה נזכרים ונעשים⁵⁰, הרי גם בשנה זו כבר נמשכו גילויים אלו בשעת מ״ת בשנה זו. ומזה נתינת כח שכן יהי׳ גם לע״ל. ובפרט ע״י ההוספה בעבודה הנ״ל במדבר העמים בג׳ הקוין הנ״ל דביטול ותפילה ותורה, ובפרט ע״י לימוד פנימיות התורה דלית תמן לא קושיא ולא מחלוקת כו׳⁵¹, כמבואר באגה״ק⁵², ושם מובא גם מאמר הזהר⁵³ דבהאי ספרא דילך יפקון ישראל מן גלותא ברחמי, שתהי׳ הגאולה מתוך שלום אמיתי באופן שלא נשאר שום רושם מהמלחמה, כמבואר בדרוש פדה בשלום לאדמו״ר האמצעי⁵⁴ שאמיתית ענין השלום יהי׳ לע״ל דוקא כאשר את רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ונלך כולנו לארצנו הקדושה ובאופן דירחיב ה׳ אלקיך את גבולך⁵⁵, ולירושלים עיר הקודש, וכמ״ש⁵⁶ ורחבה גו׳, וכל זה תיכף ומיד ממש ולא עיכבן אפילו כהרף עין⁵⁷, בגאולה האמיתית והשלימה.

__________

1) פרשתנו (נשא) ד, כב.
2) כ, א.
3) תרומה כה, ח.
4) של״ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. ובכ״מ.
5) זכרי׳ יג, ב.
6) ראה תהלים כג, ו.
7) ראה אגה״ק סכ״ו (קמה, א).
8) עקב ח, טו.
9) ראה מאו״א נ, יב. ל״ת להאריז״ל פ׳ עקב ד״ה נחש שרף.
10) ראה לקו״ת במדבר ב, ג.
11) ראה זח״ב קפד, רע״א.
12) פרש״י בהעלותך י, לד.
13) הקדמת הרמב״ם לספר היד. ועד״ז בהקדמתו לפיה״מ ד״ה דע. וראה ברכות ה, א. מדרש הגדול עה״פ משפטים כד, יב. תורה שלמה משפטים שם, וש״נ.
14) בהעלותך י, לה.
15) ישעי׳ ל, כ.
16) פל״ו (מו, א).
17) ראה לקו״ת שלח מז, א. וש״נ. שער האמונה (לאדהאמ״צ) ספכ״ז (מח, ב). ובכ״מ.
18) סידור האריז״ל בנוסח תפלת ר״ה. לקו״ת שם. וראה אוה״ת לתהלים (יהל אור) ע׳ מה ואילך. נ״ך ע׳ תתקא.
19) נוסח תפלת ר״ה.
20) בהבא לקמן – ראה לקו״ת פרשתנו שם כ, ג ואילך. כא, ב ואילך. כג, ד ואילך.
21) ראה גם במדב״ר ריש פרשתנו (פ״ו, א-ב).
22) שם כ, ג-ד.
23) ראה גם סהמ״צ להצ״צ פה, א ואילך. ובכ״מ.
24) לקו״ת שם כא, א. כג, א.
25) שם כב, ג.
26) תהלים מ, ט.
27) ראה תניא פ״ה.
28) לקו״ת שם כ, ג. כב, ג.
29) תרומה כו, טו.
30) ראה סוטה לט, א. הובא בלקו״ת שם כ, ג. כג, ב.
31) זכרי׳ ג, ז.
32) תו״א ס״פ וישב. לקו״ת שלח לח, ד. ובכ״מ.
33) מלכים-א יז, א.
34) לקו״ת שם כ, ג.
35) ישעי׳ ו, ב.
36) שהש״ר עה״פ צאינה וראינה (פ״ג, ב).
37) רמב״ם הל׳ ביהב״ח פ״א ה״ח. וראה תו״א ר״פ ויגש. ובכ״מ.
38) תו״א שם (מג, א ואילך). ועוד. וראה לקו״ש ח״ו ע׳ 15 ואילך.
39) שה״ש א, יז.
40) תרומה כו, א. ז.
41) במדבר ד, ב.
42) לקו״ת שם ב, ג.
43) ראה גם השיחות דהתוועדות זו (סה״ש תשמ״ח ח״ב ע׳ 466 ואילך).
44) ברכות ה, ב. לקו״ת ברכה צו, ב. סידור (עם דא״ח) נו, א. סה״מ תרפ״ח ע׳ קא. ועוד.
45) ראה סוף מסכת ברכות.
46) ל׳ הכתוב – יחזקאל כ, לה. לקו״ת מסעי פח, ג. ובכ״מ.
47) קול קורא ב״הקריאה והקדושה״ תש״א-ג (אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״ה ע׳ שסא ואילך. שעז ואילך. תח ואילך. ח״ו ע׳ תל ואילך).
48) ראה סה״מ קונטרסים ח״ב שצז, ב. אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״ד ריש ע׳ רעט. וראה ״היום יום״ טו טבת. ובכ״מ.
49) תניא פל״ו (מו, א).
50) ל׳ הכתוב – אסתר ט, כח. וראה רמ״ז בס׳ תיקון שובבי״ם, הובא ונת׳ בלב דוד להחיד״א פכ״ט.
51) רע״מ פרשתנו קכד, ב.
52) רסכ״ו.
53) ח״ג קכד, ב.
54) שערי תשובה נה, ד.
55) פ׳ ראה יב, כ ובספרי שם. פ׳ שופטים יט, ח ובפרש״י שם.
56) יחזקאל מא, ז.
57) מכילתא ופרש״י בא יב, מא.

[סה"מ במדבר ח"א ע' קמה ואילך]

כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ח ע׳ קסג ואילך. התוועדויות תשמ״ח ח״ג ע׳ 454 ואילך.