בס״ד. ש״פ נשא, ט׳ סיון ה׳תשמ״ג
הנחה בלתי מוגה
וידבר ה׳ אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך גו׳ יאר גו׳ ישא גו׳ ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם1, הנה קחשיב כאן ה׳ ענינים, ג׳ הברכות יברכך יאר ישא, ואח״כ מוסיף עוד ב׳ ברכות ושמו גו׳ ואני אברכם, דבב׳ הענינים האחרונים מובן שהברכה הוא ענין נעלה ביותר, ושמו את שמי, שמי המיוחד2, ואני אברכם, בחי׳ אין3 (אני אותיות אין4), וכן מובן גם מתחילת הכתוב דכתיב כה תברכו, תברכו אותיות בכתרו5, שהברכה היא נעלית ביותר, מבחי׳ הכתר. ואף שמבואר בכ״מ6 שיש מעלה בתפילה על ברכה, שהברכה ממשיכה רק ממקור ושורש הדבר משא״כ תפילה עושה רצון חדש, הרי ידוע שברכת כהנים אינה דומה לשאר הברכות. וכמבואר בכמה דרושים ובפרט בדרושי אדמו״ר מהר״ש7, מיוסד על ספר המצוות להצמח צדק8, שברכת כהנים היא נעלית יותר משאר הברכות, ויש בה גם מעלת התפילה, עד שהיא יכולה לפעול ענין חדש.
וזהו כה תברכו אותיות בכתרו, שהמשכת הברכה דברכת כהנים היא מספירת הכתר, ומשם נמשך אח״כ בג׳ הברכות יברכך יאר ישא וגם ב׳ הברכות הנוספות ושמו גו׳ ואני אברכם. והנה ידוע הדיוק בזה בלקו״ת9, מהו ביאור סדר הברכות, דלכאורה הם שלא על הסדר. ומבואר בזה, שהסדר הוא מלמטה למעלה, דבתחילה הברכה היא יברכך גו׳ וישמרך, שהיא ברכה שבטבע וע״פ סדר ההשתלשלות, שזה כולל את ב׳ הפרטים, יברכך בממון וישמרך מן המזיקין10, ולמעלה מזה הוא ענין יאר הוי׳ פניו אליך ויחונך, שהיא המשכת הברכה מלמעלה, ועד שהברכה היא באופן של חן, ויחונך לשון חן, שהיא המשכה שלמעלה ממדידה והגבלה, ולמעלה אפילו מן האתעדל״ת11, ולמעלה מזה הוא מה שממשיך ישא הוי׳ פניו אליך, שנשיאת הפנים היא באופן נעלה יותר גם מבחי׳ ויחונך.
וביאור הענין הוא, דהנה ארז״ל בברכות12 אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע כתוב בתורתך13 אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה׳ פניו אליך, אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה14 ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלקיך והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. ולכאורה צריך להבין15 הענין בזה, שמשום שמדקדקים על עצמם כו׳ לכן יש בהם נשיאת פנים. אך הענין יובן בהקדם השאלה16 מדוע נאמר בתורה בכלל תנאי זה ואכלת ושבעת וברכת, שהברכה היא רק כשיש שביעה, והרי מצינו17 שבברכה ראשונה אין שיעור למאכל, וא״כ מדוע נקבע בתורה שיעור לברכה אחרונה, וכמבואר בשו״ע18 שיש חילוקי שיעורים בברכה אחרונה, שזה תלוי אם האדם שבע או לא. אך הענין הוא16, דהנה ידועה תורת האריז״ל19 עה״פ20 כי לא על הלחם לבדו יחי׳ האדם כי על כל מוצא פי הוי׳ יחי׳ האדם, דהיינו מוצא פי הוי׳ שבלחם, ולכאורה הרי ישנו מוצא פי הוי׳ באדם ג״כ. ומבואר בזה, שהמוצא פי הוי׳ שבלחם שרשו נעלה יותר, ולפיכך נפל למטה יותר, כי כל הגבוה יותר נופל למטה יותר, ומשום זה האדם צריך למוצא פי הוי׳ שבלחם, כדי שיקבל חיות מניצוצין שבו. ועד״ז הוא בלבוש ובית שהם נכללים בתואר לחם, כללות צרכי האדם21. דהלבושים מוסיפים בכבוד האדם, כמאמר22 ר׳ יוחנן קרי למאני׳ מכבדותי, והדירה ג״כ נוגעת לעצם האדם כמאמר23 כל אדם שאין לו בית אינו אדם מלשון אדמה לעליון24. אמנם כיצד ידע האדם אם כבר העלה מספיק ניצוצין כדי לקבל חיות מהם, הנה הסימן לזה הוא ושבעת, שאם גופו הגשמי כבר שבע מהמאכל, הרי זה סימן שכבר קיבל מספיק חיות כו׳. וזהו ענין ברכת המזון הבאה דוקא על השביעה, משום שברכה ענינה המשכה נעלית ביותר, הנמשכת דוקא ע״י העלאת הניצוצות הנ״ל.
וזהו שהם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה, שבנ״י בעבודתם עולים לדרגא נעלית יותר משביעה, ומעלים את הניצוצין למעלה, כפי הפירושים שבזה, דכזית היינו שם אדנ-י וכביצה היינו שם הוי׳25, יראה עילאה ויראה תתאה, חכמה עילאה וחכמה תתאה וכו׳. שבכללות היא העבודה שלפנים משורת הדין. ומשום זה בא ענין נשיאת הפנים, שהיא המשכה נעלית יותר גם מבחי׳ יאר הוי׳ פניו אליך, היינו אתעדל״ע שלמעלה לגמרי מאתעדל״ת, כי כאשר העבודה היא באופן נעלה כזה, הרי אז ההמשכה היא שלא בערך, בבחי׳ נשיאת פנים כו׳.
אמנם המשכה זו צריך שיהי׳ לה כלי למטה. וזהו מה שממשיך וישם לך שלום, כי כדי שיהי׳ אפשר לחבר את הגילוי שלמעלה מגדר אתעדל״ת שיומשך למטה, לזה צריך לענין השלום, שהיא התורה, שהלומד תורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה26, ועד שכן הוא גם בעולם, כפסק הרמב״ם27 שהתורה ניתנה לעשות שלום בעולם, וכמ״ש28 הוי׳ עוז לעמו יתן הוי׳ יברך את עמו בשלום דקאי על התורה29, שהמשכה זו קשורה ג״כ עם שם הוי׳. וזהו מה שמסיים ושמו את שמי גו׳, שם המיוחד30 ושם המפורש31 (ושם העצם32) שהי׳ נקרא בגלוי בביהמ״ק33, ואח״כ מסיים ואני אברכם, אני הוא אותיות אין כנ״ל, שההמשכה היא מבחי׳ הכתר, מבחי׳ אין. וזהו הקשר בין ענין זה לתחילת הברכה, יברכך, כי דוקא במקום הכי תחתון, בבחי׳ יברכך שבטבע, נמשך ואני אברכם, בחי׳ אין, שזהו ענין ברכה בראש וברכה בסוף34.
ויש לקשר ה׳ דרגות אלו שבברכת כהנים גם עם ה׳ הדרגות שבתורה שנתבארו לעיל35, כמבואר בהמשך תרס״ה36 שבפסוק זה37 מבוארים ה׳ ענינים, א׳ ואהי׳ אצלו אמון, ב׳ ואהי׳ שעשועים גו׳, ג׳ משחקת לפניו בכל עת, ד׳ משחקת בתבל ארצו, ה׳ ושעשועי את בני אדם, דגם בפסוק זה ההמשכה היא מענין החכמה שבכתר, ואהי׳ אצלו אמון, ע״ד המבואר כאן שההמשכה היא בחי׳ כה תברכו אותיות בכתרו, ואני אברכם בחי׳ אין, וזה נמשך למטה מטה עד ושעשועי את בני אדם, שגם כפי שהתורה היא למטה, את בני אדם, הרי היא בחי׳ שעשועי, שעשועי המלך בעצמותו, ועד״ז מבואר כאן שענין הברכה דכתר נמשך ביברכך למטה (וגם ברכה זו שייכת לתורה, וכנ״ל שענין השלום הוא ענין התורה), ובכל ה׳ הדרגות הנ״ל, מיברכך עד ואני אברכם. וכיון שקוב״ה אסתכל באורייתא וברא עלמא38, הרי כשם שיש ה׳ דרגות בתורה, כן הוא גם בעולם, שיש ד׳ עולמות אבי״ע ולמעלה מהם היא הבחינה החמישית. ועד״ז מבואר בענין ארבע הידות תהיינה לכם והחמישית לפרעה39. ועד״ז הו״ע ד׳ אותיות שם הוי׳ וקוצו של יו״ד. וכן בכמה ענינים40.
ויהי רצון שע״י מעשינו ועבודתינו, ובפרט באופן דלפנים משורת הדין, יקויים מ״ש כאן ושמו את שמי גו׳, שיהי׳ גילוי שם הוי׳, כשם שאני נכתב כך אני נקרא41, לא רק זה זכרי אלא זה שמי לעולם42, שבמקום שיהי׳ לעלם כתיב מלשון העלם43, יהי׳ שם הוי׳ בגילוי, וכבר הי׳ לעולמים מעין זה בשעת מ״ת, כמבואר בתניא44, דיש לומר שמ״ש לעולמים לשון רבים יש בו ב׳ פירושים, א׳ שנמשך הגילוי בכל עולמות אבי״ע, ב׳ שהגילוי הוא באופן נצחי, לעד ולעולמי עולמים, ובגלוי יהי׳ באלף השביעי כמבואר בהגהה בתניא שם (ובארוכה בכמה דרושים45) דעיקר קבלת השכר הוא באלף השביעי, אמנם טועמי׳ חיים זכו46 וטועמים מכל תבשיל ותבשיל גם באלף הששי47 בערב שבת48, במהרה בימינו ממש, בביאת משיח צדקנו.
__________
1) פרשתנו (נשא) ו, כב ואילך.
2) סוטה לח, א.
3) לקו״ת פרשתנו כז, א. כח, א. וראה גם סה״מ תרכ״ו (קה״ת, תשמ״ט) ע׳ קלא. תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ריש ע׳ ו.
4) לקו״ת שם. ע״ח שער (ו) עקודים פ״ג. שער (מב) דרושי אבי״ע ספ״א. מאו״א א, סד. ובכ״מ.
5) לקו״ת שם (מרמ״ז לזח״ג ערב, ב (מק״מ לזח״ג רב, א)). המשך תער״ב ח״ב ע׳ תשסז.
6) לקו״ת פ׳ ראה יט, א. אוה״ת פרשתנו ע׳ ערה. רעז. המשך תער״ב שם. סה״מ תרס״ט ע׳ צ ואילך. עטר״ת ע׳ קלא. תרפ״ז ע׳ צא ואילך. מקומות שבהערה הבאה. וראה גם מאמרי אדה״ז תקס״ח ח״ב ע׳ תשז ואילך. ועוד.
7) סה״מ תרכ״ו שם ע׳ קלב ואילך. תרכ״ט שם ע׳ א ואילך. וראה גם סה״מ תרנ״ד ע׳ שיא ואילך. עזר״ת ע׳ קעב ואילך. לקו״ש ח״י ע׳ 37 ואילך. מקומות שנסמנו לקמן ע׳ קכז הערה 2.
8) ראה שם קיב, א ובהנסמן בציונים והערות שבסוף הספר שם. וראה סה״מ עטר״ת שם. ועוד.
9) שם כו, א ואילך. וראה גם מאמרי אדה״ז תקס״ו ע׳ רכח ואילך.
10) ראה ספרי ופרש״י עה״פ.
11) ראה אוה״ת תשא ע׳ ב׳לח. ואתחנן ע׳ נג. לתהלים (יהל אור) ע׳ תלח. סה״מ תרע״ח ע׳ ריא ואילך. ועוד.
12) כ, ב.
13) עקב י, יז.
14) שם ח, י.
15) לקו״ת שם.
16) ראה לקו״ת שם. כש״ט (הוצאת קה״ת) סימן קצד (כה, א ואילך). ביאוה״ז (לאדהאמ״צ) עקב קיט, ג. אוה״ת עקב (כרך ה) ע׳ ב׳כח. ועוד.
17) ראה ברכות לה, א. רמב״ם הל׳ ברכות פ״א ה״ב. פ״ג הי״ב. שו״ע (ודאדה״ז) או״ח סקס״ח ס״ט (ס״ז). סדר ברכות הנהנין פ״ח ה״י.
18) ראה שו״ע שם ס״ו (ס״ח) ואילך. סדר ברכות הנהנין רפ״ב. רפ״ח.
19) ל״ת להאריז״ל עה״פ שבהערה הבאה. וראה גם תו״א נח ט, ד. בשלח סה, ד. לקו״ת צו יג, ב. אמור לח, ג. מטות פא, ב. עקב יד, א. ועוד.
20) עקב ח, ג.
21) ראה לקו״ת ברכה צח, ד ואילך. המשך מים רבים תרל״ו פ״א (ע׳ ג-ד).
22) שבת קיג, א.
23) ראה יבמות סג, א ובתוס׳ שם ד״ה שאין.
24) ע״פ ישעי׳ יד, יד. ראה עש״מ (להרמ״ע מפאנו) מאמר אכ״ח ח״ב סל״ג (קצג, ב). של״ה ג, א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב. ועוד.
25) ראה זח״ג רמד, ב ברע״מ (הובא בלקו״ת פרשתנו כז, ריש ע״ד). וראה פרדס (שכ״ג) ומאו״א וקה״י בערכם.
26) סנהדרין צט, ב.
27) סוף הל׳ חנוכה.
28) תהלים כט, יא.
29) ראה זבחים קטז, א ובפרש״י. וראה מכתב כללי דימי הגבלה שנה זו (לקו״ש חכ״ג ע׳ ג346).
30) סוטה לח, א. סנהדרין ס, א.
31) סוטה שם. סנהדרין שם. רמב״ם הל׳ יסוה״ת פ״ו ה״ב.
32) כס״מ הל׳ ע״ז פ״ב ה״ז. פרדס שער (יט) שם בן ד׳. מו״נ ח״א פס״א ואילך. עיקרים מאמר ב׳ פכ״ח.
33) סוטה לח, א ובפרש״י שם. וראה גם אוה״ת פרשתנו ע׳ רעח.
34) ראה מאמרי אדה״ז תקס״ו שם ע׳ רלד (מס״י). לקו״ת שם כז, א. כח, א. ועוד. וראה זח״ג רעא, א.
35) בד״ה ואהי׳ אצלו אמון דחה״ש (סה״מ שבועות ע׳ תמב ואילך).
36) סה״מ תרס״ה ע׳ עג ואילך.
37) משלי ח, ל-לא.
38) זח״ב קסא, א.
39) ויחי מז, כד.
40) ראה אוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תקה ואילך.
41) פסחים נ, א.
42) שמות ג, טו.
43) לקו״ת במדבר ה, ג. וש״נ.
44) פל״ו (מו, א).
45) ראה תו״א מג״א צו, א ואילך. סהמ״צ להצ״צ פג, א. ועוד.
46) פע״ח שער (יח) השבת רפ״ג. מג״א או״ח סר״נ סוסק״א. שו״ע אדה״ז שם ס״ח. ועוד.
47) ראה אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״ב ע׳ תקלא. סה״מ תש״י ע׳ 245. סה״ש תש״נ ח״א ע׳ 254. 256. וש״נ.
48) ראה לקו״ש חט״ו ע׳ 282. ח״כ ע׳ 173. וש״נ.
[סה"מ במדבר ח"א ע' קכג ואילך]
כעין שיחה. מאמר שני מהמשך. נדפס בסה״מ תשמ״ג ע׳ קנז ואילך. התוועדויות תשמ״ג ח״ג ע׳ 1582 ואילך.