בס״ד. ש״פ פינחס, כ״א תמוז ה׳תשכ״ו
הנחה בלתי מוגה
ברוך הגומל לחייבים טובות1, ומקשה כ״ק מו״ח אדמו״ר במאמר ד״ה ברוך הגומל הארוך (השני) שאמר בש״פ פינחס [תרפ״ז]2, מדוע מזכירים בברכת הגומל לחייבים טובות, שנקראים חייבים. ואח״כ במאמר ד״ה שאו ידיכם קודש וגו׳ (שאמר אחרי ד״ה ברוך הגומל)3 מקשה איך שייך לומר וברכו את הוי׳, הלא תמיד הברכות הן משם הוי׳ כמ״ש בברכת כהנים בכל חלק שם הוי׳, יברכך הוי׳ וגו׳4, דשם הוי׳ זהו מקור הברכות וההמשכות, וא״כ איך שייך לומר וברכו את הוי׳.
ומבאר שם, שעי״ז שיהי׳ שאו ידיכם עד קודש, שקדש מלה בגרמי׳5, שבספירות זהו ענין ספירת החכמה6, עי״ז נעשה אח״כ וברכו את הוי׳, שנמשך שם הוי׳ למטה, דזה קאי על הוי׳ דלתתא, אבל בכדי שיומשך הוי׳ דלתתא למטה זה נעשה עי״ז שנמשך תוספות אורות מהוי׳ דלעילא בהוי׳ דלתתא, ועי״ז נעשה אח״כ שהוי׳ דלתתא נמשך למטה. ויש לומר בדרך אפשר (דזה לא כתוב שם במאמר), שזה נעשה ע״י שממשיכים בעבודה את האמת הוי׳ לעולם7, שעי״ז נעשה שנמשך מהוי׳ דלתתא למטה.
והנה יש ב׳ מיני הנהגות, הנהגה טבעית והנהגה ניסית. הנהגה טבעית זהו מצד שם אלקים, והנהגה ניסית זהו מצד שם הוי׳8, ואפילו מצד שם הוי׳ דלתתא, שע״ז ג״כ כתוב שהי׳ הוה ויהי׳ כאחד9, דהנהגה ניסית שזהו ענין של שיתף עמו מדת הרחמים10 ישנה בעולם מצד שלולא זה אין העולם מתקיים. וזהו ענין של אותות ומופתים שנעשה ע״י צדיקים שבדור11. ובעבודת ה׳ ב׳ ענינים אלו זהו העבודה שע״פ טעם ודעת בכל לבבך ובכל נפשך12, והנהגה ניסית בעבודה זהו ענין של בכל מאדך12. וכן הוא ג״כ בענין של תורה ומצוות, דתורה היא למעלה מזמן13, ולכן כל הלומד תורת עולה כאילו הקריב עולה14 אע״פ שאינו כהן והוא בחו״ל, ומ״מ ע״י לימוד תורת עולה כאילו הקריב עולה, משא״כ מצוות הן בזמן ומקום.
והנה מצד טבע הבריאה, שזהו ענין שם אלקים בגימטריא הטבע15, ישנו העלם והסתר על אלקות, ועי״ז שאדם מברר את הניצוצות שנפלו, שמבררם וממשיכם ומעלה אותם, עי״ז מבטל את ההעלם והסתר של שם אלקים ונמשך שם הוי׳ דלתתא שיהי׳ בגילוי למטה. וזה נעשה גם עי״ז שניתוספו אורות משם הוי׳ דלעילא בשם הוי׳ דלתתא. וכמדובר בהמאמר (די״ב תמוז)16 שתכלית הכוונה היא עבודת הבירורים, ועי״ז שמבררים נעשה הענין של ניתוספו עליהם גרים (שזהו ענין של מי מנה בלי מספר)17. וזהו המשך הפסוק, שעי״ז שיהי׳ שאו ידיכם קודש, שיעשו שלא יהי׳ מצוה הבאה בעבירה18 אלא שמקודם לזה יהי׳ נטילת ידים, ועי״ז שתהי׳ המצוה בשלימות, ממשיך אז שיהי׳ בירור המדות, שלא יהי׳ סנאי שומעני׳19, ועי״ז יהי׳ וברכו את הוי׳, ועי״ז יהי׳ אח״כ יברכך הוי׳ מציון עושה שמים וארץ20.
וזהו ג״כ הקישור עם הקאַפּיטל בתהילים של בעל השמחה והגאולה, דכתיב שם אוהב הוי׳ שערי ציון מכל משכנות יעקב21, שאוהב שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות22, דבית המדרש זהו כמו שכותב כ״ק אדמו״ר הזקן ששם יכול להיות שקלא וטריא לבד בלי הלכה, ואפילו עד להלכה אבל באופן של אלו ואלו דברי אלקים חיים23, שאזי אין זה נוגע לפועל. דזה ג״כ נקרא בית המדרש, אפילו מקום שאין בו אלא שקלא וטריא בלי הלכה לפועל, ועל מה נאמר אוהב הוי׳, דוקא בשערים המצויינים בהלכה שיש שם הלכה לפועל. ואיך יכול להיות הלכה לפועל, זהו כמבואר בהמשך תרס״ו24 שזהו כשלימודו הוא ביראת שמים, ובמסירה לתורה, שיכוין לאמת שעי״ז בא הלכה לפועל. ועי״ז שעושה עבודתו בפועל (שזהו ענין עבודת הבירורים בפועל כנ״ל), עי״ז נעשה עושה שמים וארץ. וזהו מה שאומרים25 שכל העולם לא נברא אלא בשביל יום הששי. ואף שמעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו26, מ״מ הי׳ זה רק ברוחניות ואין זה תכלית הכוונה, והתכלית היא יום הששי דוקא, שאז נתחדש שתורה תפעל בגשמיות העולם.
ומביא במאמר ד״ה ברוך הגומל שיש ארבעה שצריכים לברך הגומל27, שזהו ענין של וכל החיי״ם28, דחיי״ם זהו ר״ת חולה, יסורים, (יורדי ה)ים, מדבר29, דעל ד׳ ענינים אלו צריכים לומר הגומל. ומבאר שם30 ד׳ ענינים אלו בעבודת ה׳, דחולה זהו ענין של טמטום המוח והלב, יסורים זהו ענין של היצר הרע שתמיד מטריד ומייסר את האדם, וכמ״ש31 רשע (יצר הרע) מכתיר את הצדיק (יצר טוב), ויורדי הים זהו ענין של המים רבים של בלבולי עולם הזה, שעליהם נאמר32 מים רבים לא יכולו לכבות את האהבה33, אבל בינתיים הוא נמצא שם במים רבים, ומדבר זהו ענין שמוסר את עצמו לגשמיות העולם וחומריותו, וכמ״ש כ״ק אדמו״ר הצ״צ34, מיוסד על מ״ש בתו״א בדרושים דמגילת אסתר35, שמדבר הו״ע חומריות העולם. וזהו הד׳ ענינים שיש אצל האדם בעבודתו, וע״ז אומר שם במאמר שבחסדי א-ל עליון מתעורר רוח ממרום שזהו ענין של הקב״ה עוזרו36, כמ״ש37 כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו, שופטי לשון רבים יצר טוב ויצר הרע, שזהו דרגת הבינונים שיש להם גם יצר הרע שהוא גם שופט, וע״ז אומרים שהקב״ה עוזרו ועומד לימין אביון38. ועי״ז נעשה צדיק מצרה נחלץ39, כמו שאומר בהמאמר שזה קאי על כאו״א דעמך כולם צדיקים40.
וזה נעשה ע״י העבודה באופן של יחידה שבנפש, שכשעובד ע״י יחידה שבנפש אזי אין בזה שום שינויים, שביחידה לא שייך שיהי׳ איזה דבר שישפיע, וכן ענין השינוי ח״ו, דזה ג״כ שייך אצל כאו״א, שזהו מה שהנביא אומר41 ואתם בית יעקב לא כליתם, דאפילו יעקב, שזהו דרגא של עקב, הנשמות הנמוכות ביותר, ולכן נקראו בשם עקב, גם בהם הי׳ צריך להיות שיהי׳ נפעל שלא יהי׳ הענין של לא כליתם. וזהו העבודה שצריך להמשיך מיחידה שבנפש, שזה יהי׳ בגילוי בכל כחות הנפש. וזה נלקח מבי נשבעתי42, שאומר בי בלי שום תואר, שזה קאי על עצמות לבד43.
והענין יומתק ע״פ מ״ש בהערות וביאורים44 על משביעים אותו, דענין השבועה זהו ענין השובע, שנותנים לו כחות שיוכל לעמוד כנגד כל הענינים, וזה בא במקום של שבועה, דשבועה נשבעים כשעל פי טעם ודעת אי אפשר לעבוד, דכשהעבודה יכולה להיות ע״פ טעם ודעת אזי לא זקוקים לשבועה, אלא דוקא כשע״פ טעם ודעת לא שייך שיוכלו לעבוד, אזי נשבעים שעי״ז ישנו הכח לעבוד למעלה מטעם ודעת, שהכח לזה הוא מבי נשבעתי, למעלה משם הוי׳ ואלקים, ולכן יכול להיות שימשיך ויחבר שם הוי׳ ואלקים. וכך גם כאן הענין שנותנים לו כחות באופן של שבועה, היינו הדרגא של יחידה שבנפש, שעי״ז נעשה צדיק מצרה נחלץ. אבל בתחילה צ״ל העבודה דשאו ידיכם קודש, שזהו ענין הגבהת הידים למעלה מהראש, שהו״ע המעשה בפועל, כי רוב המעשים בידים הם, ולמעלה הו״ע עליית ז״א לעתיד למעלה45, שיהי׳ בביאת המשיח בקרוב ממש.
__________
1) נוסח ברכת הגומל (ראה ברכות נד, ב. רמב״ם הל׳ ברכות פ״י ה״ח. טושו״ע או״ח סרי״ט ס״א. סדר ברכות הנהנין לאדה״ז פי״ג ס״ב. סידור אדה״ז במקומו).
2) סה״מ תרפ״ז ע׳ ריא (קונטרסים ח״א קפד, ב).
3) סה״מ תרפ״ז ע׳ ריז (קונטרסים שם קפח, א).
4) בהעלותך ו, כד.
5) זח״ג צד, ב.
6) ראה לקו״ת מסעי צג, א. שער האמונה (לאדהאמ״צ) פמ״ח (עח, א). ובכ״מ. וראה זח״ב מג, ריש ע״ב. ועוד.
7) תהלים קיז, ב.
8) ראה סידור (עם דא״ח) מד, סע״ב. פירוש המלות (לאדהאמ״צ) פקל״ט (צא, ג ואילך). המשך תרס״ו ע׳ קסג. סה״מ תרע״ח ע׳ פט. ובכ״מ.
9) ראה פרדס שער (א) עשר ולא תשע פ״ט. ע״ח (שער א) דרוש עיגולים ויושר בתחילתו. טושו״ע ר״ס ה. שעהיוה״א פ״ז (פב, א). וראה זח״ג רנז, סע״ב (ברע״מ).
10) ב״ר פי״ב, טו. פסיקתא רבתי פ׳ בחודש השביעי. פרש״י ר״פ בראשית. ובכ״מ.
11) שעהיוה״א רפ״ה.
12) ואתחנן ו, ה.
13) לקו״ת במדבר יג, א-ב. קונטרס עץ החיים פ״ב. ובכ״מ.
14) ראה מנחות בסופה. שו״ע אדה״ז או״ח מהדו״ת סוף ס״א. מהדו״ק שם סי״א. הל׳ ת״ת פ״ב סי״א. וראה לקו״ש חי״ח ע׳ 413 הערה 25 ובשוה״ג שם. וש״נ.
15) פרדס שער (יב) הנתיבות פ״ב. שעהיוה״א רפ״ו. ועוד – נסמן לקמן ע׳ רלד.
16) ד״ה מי מנה (סה״מ במדבר ח״ב ס״ע רז-ח). וראה בכ״ז ריש וסוף ד״ה הנ״ל העת״ר (המשך תער״ב שם ע׳ א׳נג. ע׳ א׳ס). תשכ״ה (סה״מ במדבר שם ע׳ קפז. ע׳ קצו).
17) שהש״ר פ״ו, יא.
18) ל׳ חז״ל – ברכות מז, ב. סוכה ל, א. ב״ק צד, א.
19) מגילה כה, סע״ב. מו״ק יז, א.
20) תהלים קלד, ג.
21) תהלים פז, ב. – להעיר שבי״ב תמוז שנה זו (תשכ״ו) החלה שנת הפ״ז להולדת כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ, וידוע המנהג לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו (אגרות-קודש שלו ח״א ע׳ לא. ח״י ע׳ נג. וראה גם מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ שמא). וענין זה שייך גם לאחר ההסתלקות – ראה רשימת כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ בהוספות לסה״מ פר״ת ע׳ שנז. ד״ה ברוך הגומל (הא׳) תשמ״ה (לקמן ע׳ שיא). וש״נ. המו״ל.
22) ברכות ח, א.
23) עירובין יג, ב.
24) ע׳ שצ ואילך. ע׳ תו ואילך. וראה גם ד״ה אלפיים שנה תשי״א (סה״מ שבועות ס״ע ה-ו).
25) ראה שבת פח, א ובפרש״י (ד״ה מלמד שהתנה).
26) יומא כח, ב.
27) ברכות, רמב״ם, טושו״ע וסדר ברה״נ שבהערה 1.
28) ברכת מודים בתפלת העמידה.
29) הגמי״י לרמב״ם שם (וכן הובא בד״ה זה שבהערה 2). ובטושו״ע שם: חבוש, יסורים כו׳.
30) בסיום המאמר (סה״מ תרפ״ז שם ע׳ רטז (קונטרסים שם קפז, ב)).
31) חבקוק א, ד.
32) שה״ש ח, ז.
33) ראה תו״א ר״פ נח. תו״ח נח נח, ד ואילך. המשך מים רבים תרל״ו בתחלתו. שם פע״ה (ע׳ עח). ד״ה מים רבים תשכ״ה (סה״מ בראשית ח״א ע׳ קכ-קכא). תשל״ח (שם ע׳ קלז ואילך).
34) ראה לקו״ת במדבר ד, ג. נשא כ, ג. ובכ״מ.
35) צד, א.
36) ראה קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע״ב.
37) תהלים קט, לא.
38) ראה תניא רפי״ג.
39) משלי יא, ח.
40) ישעי׳ ס, כא. וראה סנהדרין ר״פ חלק.
41) מלאכי ג, ו.
42) ישעי׳ מה, כג.
43) ראה הנסמן בהערה הבאה.
44) קיצורים והערות לתניא ע׳ נב ואילך.
45) ראה לקו״ת שה״ש נא, סע״ב ואילך.
[סה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' קכב ואילך]
כעין שיחה. י״ל (באידית) בשיחות קודש תשכ״ו ע׳ 558 ואילך (קופּיר), ונדפס כאן לראשונה בתרגום ללה״ק ובתוספת מ״מ וכו׳.