יג) וידבר גו׳ שאו את ראש – ש״פ במדבר, ב׳ סיון ה׳תשמ״ז

בס״ד. ש״פ במדבר, ב׳ סיון ה׳תשמ״ז

הנחה בלתי מוגה

וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני באוהל מועד גו׳ שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם גו׳ לגולגלותם מבן עשרים שנה גו׳ תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן1, וידועים הדרושים בזה (בלקו״ת2 (די חסידישע פרשה), ובדרושי אדמו״ר האמצעי3 והצ״צ4 וממלאי מקומם5), ששם מבואר ענין זה בעבודת האדם. דהנה פרשה זו קורין לעולם לפני עצרת (כדאיתא בתוספות6), היינו בימי ספירת העומר, לפני זמן מתן תורתנו, ומזה מובן, שבפרשה זו יש הוראה בעבודת האדם בזמן זה במיוחד. ובפרט ע״פ פתגם אדמו״ר הזקן7 הידוע שצריך לחיות עם הזמן, עם פרשת השבוע (כידוע גם הביאור בפתגם זה ע״י כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו8), דמזה מובן, שבפרט כשפרשה זו היא פרשת השבוע צ״ל העבודה והחיות בעניני הפרשה. ומבואר שם9, דענין שאו את ראש גו׳, פשוטו כמשמעו, דהיינו נשיאת והגבהת הראש. היינו, דאף שגם לפני העבודה הראש הוא בבחי׳ ראש הראוי לשמו, שלכן נקרא ע״י תורת אמת בשם ראש, מ״מ צ״ל עבודה מיוחדת להשיא ולהגבי׳ את הראש. ובזה גופא ישנם ג׳ פרטים, למשפחותם לבית אבותם ולגולגלותם10, וכדי שיהי׳ זה מתוך שמחה וטוב לבב, לכן נעשה זה ע״י משה ואהרן דוקא, ועוד זאת, שזה גופא צ״ל במקום (היינו במצב) מיוחד, במדבר סיני באוהל מועד11.

וביאור הענין הוא12, דהנה משה ואהרן מורים על ב׳ דרכים וענינים בעבודת הוי׳. דהנה שניהם הם משבעת הרועים13, דמשה נקרא רעיא מהימנא14, רועה נאמן, וגם אהרן הוא מהז׳ רועים15 (נוסף לזה ששייך גם לזה שמשה הי׳ רועה, שהרי אהרן אחיך יהי׳ נביאך16), אלא שיש הפרש באופן פעולתם בבני ישראל. דמשה עיקרו הוא ענין התורה, וכדאיתא במשנה דאבות17 (שלומדים בשבתות שבין פסח (זמן חירותנו) לעצרת18 (זמן מתן תורתנו)), משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו׳, שעיקרו הי׳ נתינת התורה, המשכה מלמעלה למטה, דזהו מה שמשה נקרא19 בשם שושבינא דמלכא20, שהוא הממשיך את המלך למטה. ואהרן כתיב בי׳21 בהעלותך את הנרות, שעיקר עבודתו היא להעלות הנרות שהם נשמות ישראל22, שכולם מקשה אחת זהב טהור23, עד ירכה עד פרחה מקשה היא, היינו להעלותם למעלה, באופן שתהא שלהבת עולה מאלי׳. ולכן נקרא20 שושבינא דמטרוניתא, שעיקר עבודתו היא העלאת נשמות ישראל למקורם24. וע״י עבודת שניהם נעשה אמיתית ענין יחוד החתן (המלך) והכלה (המלכה), הקב״ה וכנס״י, ומתוך שמחה עם שושבינים וכו׳. ולכן דוקא ע״י שניהם נעשה ענין נשא את ראש, שמעלים גם בחי׳ הראש למעלה.

אמנם25 בענין נשיאת הראש גופא שע״י משה ואהרן יש ג׳ מדריגות. א׳ למשפחותם, פירוש לבחי׳ ע׳ משפחות שיצאו מע׳ נפש יוצאי ירך יעקב, שהם הפרטים דישראל. ב׳ לבית אבותם, שהם י״ב השבטים. ג׳ לגולגלותם, בחי׳ הגולגולת שלמעלה מהראש ומקפת את הראש, עד שהיא מגינה על הראש, והיינו בבחי׳ האבות עצמם שלמעלה מהשבטים. והענין הוא, דהנה אין קורין אבות אלא לשלשה26, וביניהם גופא הנה יעקב הי׳ בחיר שבאבות27 (בחור שבאבות28), דענינו של יעקב הוא (כמבואר בתניא29) העבודה במדת הרחמים30, דשלימות העבודה במדת הרחמים היא, שלאחרי שמגיע לתכלית הרחמנות על עצמו, הרי אז בקשתו היא ברחמיך הרבים רחם עלינו31, שיומשך בו ענין הרחמים שלמעלה. ובזה גופא ישנם כמה אופנים מלמטה למעלה32, א׳ הרחמנות דיעקב כפי שהיא נמשכת בע׳ נפש יוצאי ירך יעקב, שמהם נמשכו המשפחות דבני ישראל. ולמעלה מזה היא מדת הרחמים די״ב השבטים, שהם בניו ויורשיו של יעקב. ולמעלה מזה היא מדת הרחמים של יעקב עצמו. וזהו תוכן העבודה דשאו את ראש גו׳, לעורר רחמים על עצמו, עד לדרגא הכי נעלית, רחמים דיעקב, עד שיהי׳ ברחמיך הרבים רחם עלינו33.

וע״פ כל זה יובן גם הקשר דענין זה עם עבודת ספירת העומר34, דגם תוכן עבודה זו הוא להעלות את הנשמה למדריגה נעלית יותר, שאו את ראש, שזהו ענין ספירת העומר שבכל יום34, מפסח עד חג השבועות, היינו להמשיך בשבעה שבועות בחי׳ הרחמנות הנ״ל35. וע״י ספירת מ״ט יום שכנגד מ״ט שערי בינה באים לגילוי שער הנו״ן בחג השבועות36, ע״ד ענין ברחמיך הרבים רחם עלינו, המשכה מבחינה שלמעלה מאתעדל״ת, ובזה גופא יש ב׳ בחינות37, בחינה שהיא לפי ערך עבודת הספירה דמ״ט יום, ובחינה שהיא למעלה מגדר ספירה לגמרי38, בחי׳ יחידה39 ליחדך40, שזה שייך41 לענין החמישית לפרעה42 דבי׳ אתפריעו כל נהורין43, המשכת עצומ״ה ית׳44.

ויהי רצון שכן תהי׳ לנו בקרוב ממש, גילוי עצומ״ה ית׳, ובפרט ע״י מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות, היינו דוקא ע״י העבודה בדרגא הכי תחתונה, במקום שצריכים מעשה לשון כפי׳45 (כמו מעשין על הצדקה46) ועבודה מלשון עיבוד עורות (כמבואר בתו״א פ׳ ואלה המשפטים47, וארז״ל48 מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני), במהרה בימינו ממש, מתוך ריקוד ושמחה וטוב לבב, ולא עיכבן אפילו כהרף עין49. ואז נזכה למנין העשירי דכתיב בי׳50 עוד תעבורנה צאן על ידי מונה (ובלשון התפילה51 כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו כו׳, אלא שאז יהי׳ זה מתוך חסד ורחמים), דענין הצאן מורה על רחמים פשוטים כמבואר בכ״מ52. דמנין זה בא בהמשך למנין בנ״י שבפרשתנו, ואז יהי׳ ג״כ משה ואהרן כמאמר53 משה ואהרן יהיו עמהם, ואז יהי׳ גם ענין נתינת התורה, תורה חדשה מאתי תצא54, נוסף על ענין חידושי תורה שבזמן הגלות, דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני55, וכל זה יהי׳ במהרה בימינו ממש, ולא עיכבן אפילו כהרף עין, ומתוך שמחה וטוב לבב.

__________

1) ריש פרשתנו (במדבר א, א-ג).
2) פרשתנו א, א ואילך. ב, א ואילך. וראה מאמרי אדה״ז תקס״ג ח״ב ע׳ תפא ואילך. ע׳ תצ ואילך.
3) מאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״א ס״ע יד ואילך.
4) אוה״ת פרשתנו ע׳ ט ואילך. (כרך ה) ע׳ א׳תקנא ואילך.
5) ראה סה״מ תרס״ב ע׳ שיד ואילך. המשך תרס״ו ע׳ רכח ואילך. רלה. המשך תער״ב ח״ב ע׳ תתקפה. תתקצד.
6) מגילה לא, ב (ד״ה קללות). רמב״ם הל׳ תפלה פי״ג ה״ב. טושו״ע או״ח סתכ״ח ס״ד.
7) ״היום יום״ ב׳ חשון. סה״ש תש״ב ע׳ 29 ואילך.
8) סה״ש שם.
9) לקו״ת שם א, א ואילך.
10) שם ב, א ואילך.
11) שם, ד ואילך.
12) בכ״ז – ראה לקו״ת שם ד, ואילך.
13) סוכה נב, ב.
14) תניא רפמ״ב. ובכ״מ.
15) כ״ה בלקו״ת שם ג, א. ועוד. וראה זהר חדש קד, א. לקו״ש ח״כ ע׳ 643. וש״נ.
16) וארא ז, א.
17) רפ״א.
18) סידור אדה״ז לפני פרקי אבות.
19) לקו״ת שם ב, ד ואילך. ד, ד. מאמרי אדהאמ״צ שם ס״ע יד ואילך (וראה שם ע׳ פג ואילך).
20) ראה זהר ח״א רסו, ב. ח״ב מט, ב. ח״ג ב, א (ברע״מ). נג, ב. ערה, ב. וראה ספר הערכים – חב״ד (כרך ב) ערך אהרן ס״ד. וש״נ.
21) בהעלותך ח, ב.
22) לקו״ת שם ג, א.
23) לקו״ת שם. וראה לקו״ת ר״פ בהעלותך.
24) ראה ספר הערכים שם ס״ד-ו. וש״נ.
25) בכ״ז ראה לקו״ת שם ב, א ואילך. ג, א ואילך. מאמרי אדה״ז שם ע׳ תפז ואילך. תצו ואילך. מאמרי אדהאמ״צ שם ע׳ יז ואילך. ע׳ כא ואילך.
26) ברכות טז, ב.
27) שער הפסוקים תולדות כז, כה.
28) ב״ר פע״ו, א. זח״א קיט, ב. קמז, ב.
29) ספל״ב. פמ״ה. קו״א ד״ה וצדקה כנחל איתן (קסא, ב).
30) ראה ב״ר פע״ח, ח. זהר ח״א פז, ב. ח״ג לח, א. ועוד.
31) ברכת יוצר. הובא במאמרי אדה״ז שם ע׳ תפו. וראה הנסמן בהערה 33.
32) בכ״ז – ראה לקו״ת שם ג, ב. מאמרי אדהאמ״צ שם ע׳ יט ואילך.
33) ראה לקו״ת פינחס עח, ג (וש״נ ללקו״ת פרשתנו שם). וראה מאמרי אדה״ז שבהערה 31.
34) ראה לקו״ת פרשתנו א, ב. אוה״ת פרשתנו (כרך ו) ע׳ א׳תרצד ואילך. א׳תרצט. א׳תשג. וראה מאמרי אדה״ז שם ע׳ תק. מאמרי אדהאמ״צ שם ע׳ כד.
35) ראה אוה״ת שם ע׳ א׳תשג.
36) ראה לקו״ת פרשתנו י, א. שם, ד. יא, ד. יב, א. ואילך.
37) לקו״ת שם יב, א-ב. וראה גם לקו״ש חל״ג ע׳ 9 ובהערות שם.
38) לקו״ת שה״ש כד, ג.
39) נוסח הושענות דיום ג׳. וראה לקו״ת בלק ע, א-ב. לקו״ש שם הערה 60.
40) ראה תו״א יתרו (הוספות) קט, סע״ד ואילך.
41) לקו״ת שה״ש שם, ריש ע״ד.
42) ל׳ הכתוב – ויגש מז, כד.
43) ראה זח״א רי, א.
44) ראה מאמרי אדה״ז תק״ע ע׳ צב. ובכ״מ.
45) לקו״ת בחוקותי מח, א. מאמרי אדהאמ״צ ויקרא ח״ב ע׳ תשסא. סה״מ תרל״ו ח״ב ע׳ רפט. תרע״ח ע׳ קכא. תרצ״ט ע׳ 191.
46) ב״י לטור יו״ד סרמ״ח. סה״מ שם.
47) עו, א.
48) פרש״י ר״פ משפטים.
49) ע״פ מכילתא ופרש״י בא יב, מא.
50) ירמי׳ לג, יג. במדב״ר פרשתנו פ״ב, יא. תנחומא תשא ס.
51) פיוט ונתנה תוקף.
52) ראה תו״ח ויצא לב [קעג], ב.
53) תוד״ה אחד – פסחים קיד, ב. וראה יומא ה, ב.
54) ישעי׳ נא, ד. ויק״ר פי״ג, ג.
55) ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ״ב ה״ד. שמו״ר רפמ״ז. וראה הנסמן בלקו״ש חי״ט ע׳ 252 הערות 20-21.

[סה"מ במדבר ח"א ע' סד ואילך]

כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ז ע׳ קמה ואילך. התוועדויות תשמ״ז ח״ג ע׳ 353 ואילך.

סגירת תפריט