בס״ד. ש״פ תבוא, ח״י אלול ה׳תש״ל
הנחה בלתי מוגה
את הוי׳ האמרת היום וגו׳ והוי׳ האמירך היום וגו׳1, ומביא הצמח צדק באור התורה2 מ״ש הבחיי3 שבפסוק את הוי׳ האמרת גו׳ ישנם ט״ו תיבות, שהם כנגד הט״ו דברים4 שהיו בהמשכן. דהנה ישנם כמה דברים שהם במספר ט״ו, שהו״ע אותיות י״ה שבשם הוי׳ שהוא בחי׳ המוחין, וזהו מה שבפסוק זה ישנם ט״ו תיבות כנגד הט״ו דברים שבמשכן, דהרי ענין המשכן הוא ושכנתי בתוכם5, שנמשך בחי׳ שם הוי׳ שהו״ע המוחין, דזהו ענין י״ה של שם הוי׳. וכמבואר בתניא6 דו״ה הוא והנגלות7, ו״ה נגלות, דו׳ הו״ע קול ודיבור שהוא בחי׳ התורה, וה׳ הוא מעשה המצוות, שהם נגלות לנו ולבנינו, דתורה אחת לכולנו8. וי״ה של שם הוי׳ הו״ע הנסתרות להוי׳ אלקינו, שהו״ע עבודת המוחין, דכל חד וחד לפום שיעורא דילי׳. וזהו ענין הט״ו דברים שבמשכן, והיינו שבחינה זו לא ישאר במוחין, אלא שיומשך מבחי׳ המוחין למדות, דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא9, ועד למעשה בפועל, וכל זה יהי׳ מצד המוחין. והנה זהו ג״כ מה שמקשר את זה למ״ש במדרש10 שואתחנן11 בגימטריא תקט״ו, שהם כנגד התקט״ו תפילות שהתפלל משה, שגם בזה יש ענין מספר ט״ו שהו״ע המוחין, דת״ק הו״ע כללות סדר ההשתלשלות, וכמארז״ל בחגיגה12 מן הארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה, ועובי כל רקיע מהלך ת״ק שנה, ובין רקיע לרקיע מהלך ת״ק שנה, שביחד הוא ט״ו פעמים ת״ק בז׳ רקיעים וכו׳ עיי״ש בבחיי, שהכוונה הוא שיומשך מט״ו שהו״ע המוחין, בכל סדר ההשתלשלות13.
והנה זהו גם השייכות של פסוק זה לתפילין, דהנה אמרו רז״ל14 תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו וכו׳, וממשיך אח״כ ומי משתבח קוב״ה בשבחייהו דישראל, אין דכתיב את ה׳ האמרת היום. דהרי תפילין הו״ע המוחין, דכוונת התפילין הוא לשעבד הלב והמוח15, וכידוע16 דכוונה זו היא חלק מהמצוה, דענין התפילין הוא שיהי׳ מוח שליט על הלב17, וענין המוחין דתפילין הוא לא רק בתפילין של ראש אלא גם בתפילין של יד, וכמבואר בפרי עץ חיים18 דתפילין של יד הו״ע מוחין דנוקבא. וזהו מה שבפסוק זה ישנם ט״ו תיבות, דמספר ט״ו הו״ע המוחין, דענינו של המוחין הוא שבא בהתחלקות פרטים, דבמדות אינו שייך התחלקות פרטים, וכמו״כ מצד הרצון אינו שייך פרטים, דאו שהרצון הוא בשלימותו או שאינו הרצון כלל, משא״כ במוחין יש התחלקות חב״ד, שמצד המוחין בא בהתחלקות פרטים.
והנה במצות תפילין, וכמו״כ הוא בכל המצוות (אלא שבתו״א19 מביא את זה בנוגע לתפילין), ישנם ב׳ אופנים20. אופן הא׳ הוא כמ״ש21 מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, דחוקיו ומשפטיו (שלו) הוא מצוה לישראל, דמה שהוא עושה מצוה לישראל לעשות22. ואופן הב׳ הוא מ״ש23 ועשיתם אותם, אל תקרי אותם אלא אתם, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני24. שעי״ז שישראל מקיימים המצוות, פועלים שיהי׳ הקב״ה מניח תפילין, וכן בשאר המצוות. וב׳ אופנים אלו הם ב׳ עבודות דניסן ואלול. דבניסן (והחדשים שבדוגמתו) הוא העבודה דאני לדודי ודודי לי25, דע״י קיום המצוות למטה, פועלים ודודי לי, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, שהו״ע קיום המצוות שלמעלה. ובחי׳ דודי לי שבא לאחרי העבודה דאני לדודי הוא למעלה יותר מהדודי לי שלפני העבודה. והנה בפסוק זה דהוי׳ האמרת כתב הצ״צ26 בשם הרשב״א27 דהאמרת והאמירך הוא על דרך דודי לי ואני לו, ושהמהרש״א28 כתב שהוא על דרך אני לדודי ודודי לי29, וכן מסתבר לומר שהרי סדר הפסוק הוא את ה׳ האמרת היום ע״ד אני לדודי, ואח״כ וה׳ האמירך ע״ד ודודי לי, וזהו הקישור שבפסוק זה עם העבודה דחודש אלול, דאני לדודי ודודי לי. וכמו״כ הוא בענין התפילין, שעי״ז שמניחים התפילין בעולם הזה הגשמי והחומרי הנה פועלים עי״ז למעלה שיהי׳ הקב״ה מניח תפילין וכו׳. וזהו מה שפירש הבעש״ט30 עה״פ31 הוי׳ צלך, דכמו שבצל האדם, הרי כל הענינים שהאדם עושה פועל שיהי׳ נעשה גם בהצל שלו, הנה עד״ז הוא בנוגע לה׳ צלך, שכל דבר שהאדם עושה פועל שיהי׳ נעשה גם בה׳, למעלה. וכן פירש הבעש״ט32 על הפסוק33 ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, שהקב״ה, שמצד עצמו הוא קדוש ומובדל, הנה ע״י תהלות ישראל פועלים שיהי׳ יושב למטה, והיינו שיומשך בסדר השתלשלות. שעי״ז שהקב״ה מברך ומצליח, הנה אז ישראל מברכים ומשבחים להקב״ה, שזהו ענין תהלות ישראל, ועי״ז פועלים שיהי׳ יושב, והיינו שיומשך בכל סדר השתלשלות, ועד לעולם הזה. והבחינה הנמשכת בגילוי למטה עי״ז הוא למעלה יותר מהבחינה שנמשכת באתערותא דלעילא מצד עצמה.
והנה כמו שהוא בתפילין, עד״ז הוא בכל התורה, דהוקשה כל התורה כולה לתפילין34. אבל מ״מ בתפילין נמשך בגילוי למטה כפשוטו, וכמ״ש35 וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך, שענין זה הוא רק במצות תפילין36, ששם הוי׳ ישנו בגלוי על האדם, עד שגם עמי הארץ רואים את זה. דעכו״ם אין להם שייכות לשם הוי׳, וכמו שאמר פרעה לא ידעתי את הוי׳37, כי אם לשם אלקים, וכמ״ש38 אלקים יענה את שלום פרעה, ובשם אלקים גופא הוא ע״י המ״ח צירופים אחרונים וכו׳39, אבל ע״י תפילין פועלים כי שם הוי׳ נקרא עליך בגלוי, ועד שבא בפועל בויראו ממך, ועד לוטרף זרוע אף קדקד40, כפסק הרא״ש בהלכות קטנות שלו41. והנה כמו״כ הוא בעבודה בענין התפילין, לשעבד המוח והלב וכל עניניו, דזהו ענין הרצועות דתפילין של ראש, דההפרש בין הרצועות דהתפילין של יד להרצועות דהתפילין של ראש, דהרצועות דתפילין של יד הם רק על היד, משא״כ הרצועות דתפילין של ראש צריך שיהיו תלויים עד למטה מהטבור, כמבואר בפוסקים42 ובארוכה בקבלה43, והיינו לפי שבחי׳ המוחין דתפילין צריך שיחדיר לתוך כל עניניו. וזהו מה שמגיעים גם למטה מהטבור, בכדי לשלול הטעות שמפלגך ולעילך וכו׳ ומפלגך ולתתא וכו׳44, שנמשך בגלוי גם בהפלגא דלתתא, וכמו שנת״ל דשם הוי׳ נמשך בפועל ובגלוי על האדם. והנה מאחר שבחי׳ ה׳ האמירך היא לאחר את הוי׳ האמרת, מובן שההמשכה היא נעלית יותר, וכמו שנת״ל שהדודי לי שלאחרי העבודה דאני לדודי היא נעלית יותר. וזהו גם מה שפירשו המפרשים45 ה׳ האמירך מלשון גבוה, וכמו שפירש״י (בברכות46 ובחגיגה47) מלשון ראש אמיר48, שההמשכה היא ממקום גבוה ביותר. וזהו ג״כ מה שפירש״י בפירושו על התורה מלשון תפארת, שענינו הוא התכללות כמה גוונים49, לפי שנמשך ממקום גבוה.
ויש לקשר זה עם ענין תורת החסידות, שביום ח״י אלול הוא יום הולדת הבעש״ט ואדמו״ר הזקן50, דמה שנתחדש על ידם הוא שכל הענינים יומשכו למטה בגילוי, שזה מה שמביא אדמו״ר הזקן בתחילת שער היחוד והאמונה פירוש הבעש״ט על הפסוק51 לעולם הוי׳ דברך ניצב בשמים, דאע״פ שהפירוש מובא במדרש תהילים52, מ״מ כתב פירש הבעש״ט, לפי שהוא גילה אותו שיהי׳ נמשך בגילוי53, ועד שיהי׳ לתהלה ולשם ולתפארת54, שהם ג׳ מוחין חב״ד כמ״ש בלקו״ת55. וזהו גם ענין רצועות דתפילין, שענינם הוא שמבחי׳ שם הוי׳, שבתפילין הוא בעיקר הש׳ והד׳, ממשיכים עד למטה מהטבור, ונמשך בגלוי למטה לתקן עולם במלכות שד-י, שיהי׳ נמשך בחי׳ שמע ישראל הוי׳ אלקינו הוי׳ אחד56, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שזהו ענין ביום ההוא יהי׳ הוי׳ אחד ושמו אחד57.
וזהו ענין את ה׳ האמרת היום וה׳ האמירך, שהו״ע העבודה דאני לדודי ודודי לי דחודש אלול, שהוא ההכנה לראש השנה, שאז מבקשים ישראל58 מלוך על העולם כו׳, והקב״ה מקבל ההכתרה בשמחה ובטוב לבב, שיהי׳ הוי׳ אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה58, שעי״ז שהאדם פועל בעצמו בחי׳ הוי׳ אלקי ישראל מלך, ובכל הפרטים ובכל הענינים שלו שהו״ע ומלכותו בכל משלה, עי״ז נעשה כן בכל העולם בגלוי, שנמשך הוי׳ אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, עד שנתגלה מלך ישראל וגואלו59 ע״י משיח צדקנו, שילחם מלחמת ה׳ וינצח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל60 בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
__________
1) פרשתנו (תבוא) כו, יז-יח.
2) פרשתנו ע׳ תתרנו. וראה גם שם ע׳ תתרסו.
3) עה״פ תרומה כה, ז.
4) ראה לקו״ש חכ״א ע׳ 153 הערות 70-71.
5) תרומה שם, ח.
6) ראה תניא פמ״ד (סב, ב). וראה תקו״ז תיקון י (כה, ב). לקו״ת פקודי ג, ב ואילך. פ׳ ראה כט, א.
7) נצבים כט, כז.
8) ע״פ בא יב, מט. ועוד.
9) ראה זהר ח״ב נה, ב. ח״ג רסז, א.
10) דב״ר פי״א, י. דעת זקנים מבעה״ת עה״פ.
11) ר״פ ואתחנן (ג, כג).
12) יג, א.
13) בכ״ז ראה אוה״ת ואתחנן ס״ע קיג ואילך. (כרך ו) ע׳ ב׳קצג ואילך. לקו״ש ח״ט ע׳ 70.
14) ברכות ו, סע״א. יל״ש ואתחנן רמז תתכה.
15) שו״ע (ודאדה״ז) או״ח סכ״ה ס״ה (סי״א). תניא פמ״א (נו, ב).
16) ב״ח או״ח ס״ח (ד״ה ונקראים ציצית). ר״ס תרכה. וראה שם סכ״ה (ד״ה ויכוין בהנחתן).
17) ראה זח״ג רכד, סע״א (ברע״מ). הובא בתניא פי״ב (יז, רע״א). ובכ״מ.
18) שער (ד) התפילין פ״ו.
19) מקץ לה, ג.
20) ראה המשך תרס״ו ס״ע תיח-ט. סד״ה זה תרע״ח (סה״מ תרע״ח ע׳ תכ). ד״ה איתא במדרש תלים תרנ״ג בתחלתו (סה״מ תרנ״ג ע׳ רעט. תש״ח ע׳ 271).
21) תהלים קמז, יט.
22) שמו״ר פ״ל, ט. וראה גם ירושלמי ר״ה פ״א ה״ג.
23) קדושים כ, ח. בהר כה, יח. בחוקותי כו, ג.
24) ראה זח״ג קיג, א. ויק״ר פל״ה, ז. לקו״ת שלח מה, ב. תצא מ, רע״ג. שה״ש ב, א. ובכ״מ.
25) שה״ש ו, ג.
26) אוה״ת שם ע׳ תתרנז.
27) הובא בע״י ברכות שם.
28) בחדא״ג לברכות שם.
29) שה״ש ב, טז.
30) קדושת לוי פ׳ נשא (עד, א). נעתק בכש״ט (הוצאת קה״ת) הוספות סימן ס (פה, א). וראה גם שם פ׳ בשלח טו, א (ד״ה או יבואר אז ישיר הא׳ וד״ה ידוע – ח״א מב, סע״ג. מג, ג). ח״ב קדושה שני׳ קרוב לסופה (ט, סע״ג). סה״מ תרכ״ז ע׳ שב (בשם הבעש״ט, ומדרש שמואל – ראה מד״ש לאבות פ״ג מי״ז).
31) תהלים קכא, ה.
32) הובא בד״ה ואתה קדוש בסה״מ אידיש ע׳ 138 ואילך. כש״ט שם סימן מז (פא, ב). וראה גם לקו״ת ר״פ קדושים (כט, סע״ב ואילך). לקו״ש ח״ז ע׳ 135 ואילך ובהערות שם.
33) תהלים כב, ד.
34) קידושין לה, א. וראה לקו״ש ח״ו ע׳ 277 הערה ד״ה שהוקשה.
35) פרשתנו כח, י.
36) ראה ברכות ו, א.
37) שמות ה, ב. וראה תו״א מקץ מא, סע״ד. אוה״ת וארא ס״ע רג ואילך. ובכ״מ.
38) מקץ מא, טז.
39) ראה שער הכוונות ענין הפסח דרוש א׳. ספר הליקוטים (להאריז״ל) ר״פ בא. תו״א יתרו (הוספות) קט, ד. ובכ״מ.
40) ברכה לג, כ.
41) הל׳ תפילין סט״ו.
42) ראה טושו״ע (ודאדה״ז) או״ח סכ״ז סי״א (ס״כ).
43) ראה פע״ח שער (ד) התפילין פ״י. שער הכוונות ענין התפילין דרוש ה. שו״ע האריז״ל הל׳ תפילין סט״ו (וראה הגהת צמח שם). וראה סה״מ קונטרסים ח״א רכג, א. תרצ״ט ע׳ 159. תש״ג ע׳ 43.
44) סנהדרין לט, א. וראה לקו״ת שה״ש לח, ג (הובא באוה״ת פרשתנו ע׳ תתרנח).
45) ראה בחיי שבהערה 3.
46) שם.
47) ג, סע״א.
48) ל׳ הכתוב – ישעי׳ יז, ו.
49) ראה סה״מ תרנ״ה ע׳ קנה ואילך. תרפ״ט ע׳ 235. תש״ד ע׳ 181 ואילך. ובכ״מ.
50) ראה לקו״ד ח״א לא, א ואילך. סה״ש תש״ג ע׳ 141 ואילך. שם ע׳ 146. ע׳ 188. וראה לקו״ש חכ״ד ע׳ 178 ואילך, ובהנסמן שם.
51) תהלים קיט, פט.
52) עה״פ. ראה לקו״ת ר״פ אחרי (כה, סע״ג). קדושים כט, ד.
53) ראה לקו״ש ח״ח ע׳ 354 הערה 21.
54) פרשתנו כו, יט.
55) פרשתנו מב, ב. שם, ג.
56) ואתחנן ו, ד.
57) זכרי׳ יד, ט.
58) נוסח תפילת העמידה דר״ה ויוהכ״פ.
59) ישעי׳ מד, י.
60) רמב״ם הל׳ מלכים ספי״א.
[סה"מ דברים ח"ב (הוספות) ע' שיא ואילך]