סט) תורה צוה לנו משה – ש״ק כ׳ תשרי, ד׳ דחוה״מ סוכות ה׳תשכ״ו

בס״ד. תוכן קצר מש״ק כ׳ תשרי, ד׳ דחוה״מ סוכות ה׳תשכ״ו

הנחה בלתי מוגה

תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, וקשה מה שבח הוא, הרי מצד אחר גנאי הוא להם, כמאמר התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, שמזה משמע שמי שרוצה לקבלה בלי יגיעה, חסרון הוא. ובלקוטי תורה מפרש בזה שני אופנים, א) ענין העברה מרשות לרשות, ב) דתמיד התורה היא בגדר נובלות חכמה שלמעלה תורה, ואילו כאן נמשך פנימיות ועצמיות, שזה נמשך בשמיני עצרת. וזוהי המעלה, כמדובר במאמרים הקודמים שעל ענין משים עצמו כשיריים יש ב׳ טעמים (ראה במאמר דש״פ וילך), ששניהם אינם שייכים בשבת, רק הטעם הג׳ שיכנס בפנימיות, שזהו גם בשמיני עצרת. וזהו גם ענין ז׳ פרים שנשארים אחר בירור הי״ג, שזהו ענין הפנימיות. ויש בזה (בירושה?) פירוש נוסף, שקאי על זה שהמצוות נתלבשו בגשמיות, ואפילו מצוות חובות הלבבות, שאהבת ה׳ תהי׳ ניכרת בגוף הגשמי, כמו ביראה שצריך להיות ברכותיו נקשן ומים שותתין. וכידוע המעשה באדמו״ר הזקן, שבשעת אמירת תן פחדך אמר מרוב הפחד (רק?) פאַ פאַ (ולא יכול לסיים?)1.

__________

1) בהרשימה נכתב שכאשר אמר זאת כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א, הי׳ ניכר שינוי על פניו הק׳. ובסוף קישר את כל הפירושים.

[סה"מ דברים ח"ב (הוספות) ע' שכט ואילך]

כעין שיחה. לא הגיע לידינו כי אם תוכן קצר, ונדפס לקמן בהוספות.

סגירת תפריט