בס״ד. ש״פ שופטים, ו׳ אלול ה׳תשמ״א
הנחה בלתי מוגה
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גו׳1, ומביא ע״ז באור התורה עה״פ2 את פירוש הש״ך3, דשעריך הם כל אברי הגוף, שהם העיניים ואזניים פה ידים ורגליים, וצריך לתת עליהם שופטים ושוטרים כו׳. ואח״כ מביא באוה״ת שם4 עוד פירוש, מספר יצירה5, שבע כפולות בג״ד כפר״ת כו׳ וצר בהן כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים בנפש. ופירש הראב״ד שם (וכן מפורש אח״כ בספר יצירה עצמו6) שהם שתי עיניים שתי אזניים ושני נקבי האף והפה, היינו דקאי על השערים שבראש האדם (ולא בכל הגוף). והענין הוא, דהנה בספר יצירה שם7 איתא שיש ג׳ אמות שהן אותיות אמ״ש ושבע כפולות שהן אותיות בג״ד כפר״ת. ומבואר בתניא בתחילתו8, דהאמות הן המוחין המולידים את המדות, וז׳ הכפולות הן המדות. ונקראות המדות כפולות (שבע כפולות), לפי שבכל מדה יש ב׳ התנועות דרצוא ושוב. וכמו במדת האהבה, שהאהבה היא התשוקה לעלות למעלה, בחי׳ רצוא, אך יש בה גם בחי׳ שוב, כדרשת רז״ל9 עה״פ10 ואהבת את ה׳ אלקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך, דכדי שיהא שם שמים מתאהב על ידו, צריך הוא לעסוק עם הבריות וכו׳, וכדאיתא בספרי עה״פ אהבתו על כל הבריות, שזהו בחי׳ שוב. ועד״ז הוא במדת היראה, דיראה ענינה שוב, וכמ״ש11 וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, אבל יש בה גם בחי׳ רצוא וקירוב, שהרי תכלית היראה הוא שלימות הביטול, שבטל לגמרי ונעשה חד עם האדון. ועד״ז הוא בשאר המדות, שיש בהם ב׳ התנועות דרצוא ושוב.
והנה ז׳ שערים הנ״ל שבנפש הם, בכללות, ד׳ הבחינות דראי׳ שמיעה ריח ודיבור12, שהם כנגד ד׳ אותיות דשם הוי׳ (כדאיתא בתיקוני זהר13). וכמבואר בארוכה בלקו״ת פ׳ ראה14 עה״פ15 פנים בפנים דיבר הוי׳ עמכם, דבשעת מתן תורה נמשך לכאו״א מישראל בחי׳ הוי׳ בבחי׳ הפנים שלהם, וכמ״ש16 אנכי הוי׳ אלקיך, דשם הוי׳ נעשה כחך וחיותך של כאו״א מישראל17, ולכן יש בחי׳ שם הוי׳ בכאו״א (כמבואר פרטי הביאור בזה בלקו״ת שם, וגם באגרת התשובה18). וזהו ג״כ מה שיש בכל אחד ד׳ הענינים דראי׳ שמיעה ריח ודיבור, שהם כנגד ד׳ האותיות דשם הוי׳. והענין הוא, דחוש הראי׳ ענינו הוא קירוב, כי בראיית הדבר הרי הוא תופס את כללות ועצם הדבר, לפי שהראי׳ היא מקרוב. משא״כ שמיעה היא מרחוק, ולפיכך הרי הוא תופס את הפרטים, ושומע פרט אחר פרט וכו׳. וזהו ענין י״ה שבנפש האדם, ראי׳ ושמיעה, שבכחות הנפש הו״ע חכמה ובינה. והאותיות ו״ה הם המדות כו׳. וכמבואר בכ״מ19 שההתבוננות וכו׳ (ברוממות הא-ל ובשפלות האדם וכו׳20) היא בחי׳ י״ה, שעז״נ21 הנסתרות לה׳ אלקינו גו׳, ואח״כ היא עבודת המדות, שעז״נ21 והנגלות לנו ולבנינו, ו״ה נגלות22. ובפרטיות יותר הנה המדות אהבה ויראה הן הנסתרות, והנגלות היא העבודה בתורה ומצוות23, קול ודיבור, בחי׳ ו״ה. וזהו ענין ב׳ החושים דריח ודיבור, דריח הוא בחי׳ מקיף, כמאמר24 ריחות היו, היינו שאינו העצם, אבל מ״מ הרי זה מגיע אל עצם הנפש, שהרי ע״י הריח דוקא מתעורר משינתו ואפילו מהתעלפות ר״ל25. ודיבור הוא השפעה פנימית ועצמית, כלשון המשנה26 ראוה מדברת, וכמ״ש27 נפשי יצאה בדברו, ועד״ז הוא באכילה שנמשך העצם, אבל מ״מ ההתעוררות היא ע״י הריח דוקא כנ״ל, ובעבודה הם ב׳ הענינים דתורה ומצוות. ויש בכל בחינה (דראי׳ שמיעה ריח ודיבור) רצוא ושוב, כמבואר באוה״ת שם, ולכן נקראות כפולות, שמקבלים מבחי׳ שבע כפולות, רצוא ושוב.
ושפטו את העם משפט צדק1, הנה לפירוש הש״ך דשעריך הם כל אברי הגוף, צריך לומר דמ״ש אח״כ ושפטו את העם קאי על העבודה מחוץ לעצמו, עם חלקו בעולם. אמנם לפי מ״ש בספר יצירה דשעריך קאי על השערים שבראש (היינו מדות שבמוחין), הנה לפי זה מ״ש ושפטו את העם קאי על שאר הגוף, וכמ״ש באוה״ת שם28 (בהמשך להפירוש שבספר יצירה) דושפטו את העם זהו שאר כל רמ״ח אברים. ועפ״ז יש לומר מה שבספר יצירה מפרש דשעריך קאי על השערים שבראש, לפי שספר יצירה קאי ביצירת אדם הראשון שנברא יחידי29, ומשום זה מפרש בו שכל ענין זה, גם ושפטו את העם משפט צדק, קאי על האדם עצמו.
וזהו שופטים ושוטרים תתן לך, שצ״ל העבודה בב׳ הקוים דשופטים ושוטרים, שופטים הוא קו הימין, ושוטרים הו״ע לעולם ירגיז אדם כו׳30, קו השמאל (כמבואר ענין עבודה זו בתניא31 ובכ״מ). ועד״ז מ״ש ושפטו את העם משפט צדק, דמשפט וצדק הוא קו השמאל, ובכללות הו״ע מצוות עשה ומצוות ל״ת. והיינו לפי שבכל עבודה צ״ל ב׳ הקוים דרצוא ושוב, ימין מקרבת ושמאל דוחה32, וכמאמר33 כלום מעשה בא לידך כו׳, דדוקא כאשר עובד גם בקו ההפכי הרי מזה מוכח שעבודתו היא בשלימות מצד האלקות. וע״ד מ״ש בספרי (בפרשה ראשונה דקריאת שמע34) שאין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במדת הקב״ה בלבד.
וע״י עבודה זו בכל ענינים אלה, ובאופן דצדק צדק תרדוף גו׳35, שעושה עבודתו בעין יפה, הרי נמשך כן גם מלמעלה, שהקב״ה השופט כל הארץ36 מוציא לאור את המשפט צדק שמיד הן נגאלין37, ע״י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.
__________
1) ריש פרשתנו (שופטים טז, יח).
2) פרשתנו ע׳ תתכב.
3) עה״פ.
4) כ״ה גם באוה״ת שם ע׳ תתלב.
5) פ״ד מ״ד.
6) שם מי״ב.
7) פ״א מ״ב פ״ב מ״א. פ״ג-ד.
8) פ״ג.
9) יומא פו, א.
10) ואתחנן ו, ה.
11) יתרו כ, טו.
12) אוה״ת שם ע׳ תתכב. תתלב.
13) תיקון ע (קכב, סע״א. קל, סע״א). זח״ג רכט, ב. ע״ח שער (ד) אח״פ פ״א. ראשית חכמה שער הקדושה רפ״ח. וראה אוה״ת ויחי (כרך ה) תתקצט, סע״ב (צויין באוה״ת שבהערה 10). וש״נ.
14) יח, א ואילך.
15) ואתחנן ה, ד.
16) יתרו שם, ב. ואתחנן שם, ו.
17) ראה לקו״ת שלח מ, ג. בלק עג, רע״ג. ובכ״מ. וראה טושו״ע (ודאדה״ז) או״ח ס״ה.
18) פ״ד.
19) לקו״ת פ׳ ראה כט, א ואילך.
20) רמ״א או״ח סצ״ח ס״א.
21) נצבים כט, כח.
22) תקו״ז תיקון י (כה, ב), הובא בלקו״ת שם. תניא פמ״ד (סב, ב).
23) תקו״ז שם.
24) שהש״ר פ״א, ג (בתחלתה).
25) ראה תו״א תולדות כ, ריש ע״ד. (הוספות) קיז, ב. סה״מ חנוכה ע׳ רלג. וש״נ.
26) כתובות יג, א.
27) שה״ש ה, ו.
28) ס״כ תתכב.
29) סנהדרין לז, סע״א (במשנה).
30) ברכות ה, רע״א. אוה״ת שם ע׳ תתכא.
31) פכ״ט (לז, א ואילך).
32) ראה סוטה מז, א. סנהדרין קז, ב.
33) ב״ק קיז, א. ע״ז יח, א.
34) עה״פ ואתחנן ו, ה.
35) פרשתנו טז, כ.
36) ל׳ הכתוב – וירא יח, כה.
37) ראה רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ה.
[סה"מ דברים ח"א ע' שכד ואילך]
י״ל בסה״מ תשמ״א (קופּיר) ע׳ 331 ואילך.