סה) שופטים ושוטרים – ש״פ שופטים, ד׳ אלול ה׳תשט״ז

בס״ד. ש״פ שופטים, ד׳ אלול ה׳תשט״ז

הנחה בלתי מוגה

שופטים1 ושוטרים תתן לך בכל שעריך גו׳2, הנה כתיב3 נודע בשערים בעלה, והקשה בזהר4 דמאחר שזה קאי על אשת חיל שהיא כנסת ישראל, וא״כ בעלה היינו קוב״ה כמ״ש5 כי בועליך עושיך ה׳ צבאות שמו [ואמרו רז״ל6 אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר כי בועליך עושיך גו׳, ובמ״א אמרו7 שלעתיד לבוא יהיו בחי׳ נישואין כמ״ש כי בועליך עושיך, דמכל זה מובן שבועליך, בחי׳ בעל, הוא הקב״ה], וא״כ איך הוא נודע בשערים, הלא הא״ס ב״ה הוא נעלם בתכלית ההעלם ואין מי שישיגוהו כו׳. ותירצו על זה בזהר שני תירוצים. תירוץ א׳ דפירוש נודע בשערים הוא, דאיהו אתיידע ואתדבק לפום מה דמשער בליבי׳ כל חד כמה דיכיל לאתדבקא ברוחא דחכמתא [ופירוש זה הובא בתניא8], והתירוץ הב׳ הוא דשערים הם עשר ספירות שעל ידם אפשר להשיג בו ית׳. וב׳ פירושים אלו הם בהתאם לב׳ פירושים בתיבת שערים. דלפירוש הא׳ שערים הוא לשון השערה, היינו שאין זו ידיעה אמיתית אלא השערה בלבד, ובכללות היינו ידיעת המציאות ולא השגת המהות. ולפירוש הב׳ שערים הוא מלשון שיעור ומדה, שהם העשר ספירות שהן בשיעור ומדה, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר9, דכיון שהגילוי על ידם הוא במדידה והגבלה, לכן אפשר להשיג אלקות על ידם ע״י המשלים מעשר כחות הנפש וכיו״ב, וכמ״ש10 מבשרי אחזה אלוקה, דידיעה זו היא השגה ממש ולא השערה בלבד, דזהו מה שאחזה הוא תרגום של ראי׳, היינו ראי׳ ולא השערה בלבד. ושני הפירושים אמיתיים המה, דבאלקות שבספירות אפשר להיות השגה, משא״כ באלקות שלמעלה מהספירות הידיעה היא בדרך השערה בלבד.

והנה להבין בתוספת ביאור פירוש נודע בשערים, יש להקדים מ״ש במ״א11 עה״פ12 עיני כל אליך ישברו, דכל היינו נו״ן שערי בינה, נו״ן בגימטריא כל. דענין נו״ן שערי בינה הוא שהם השערים שעל ידם היא המשכת המוחין למדות וכן העלאת המדות אל המוחין, דזהו ענין עיני כל אליך ישברו, ענין ההעלאה, היינו העלאת המדות אל המוחין, שזהו ע״י הנו״ן שערי בינה (כל בגימטריא נו״ן). אמנם ישנו עוד ענין בנו״ן שערי בינה, מה שהם מקבלים מהל״ב נתיבות חכמה. דענין ל״ב נתיבות חכמה הוא חיבור חכמה ובינה, נקודה בהיכלא13. ולפי זה נמצא שיש ב׳ ענינים בבינה, הא׳ מה שע״י השערים שלה נעשה המשכת המוחין למדות, ועוד זאת שמהל״ב נתיבות חכמה נמשך בה ענין החכמה שלמעלה ממנה. דההפרש בין ב׳ מדריגות אלו הוא ע״ד ההפרש בין רצון העליון לרצון התחתון14, וכמו שנת״ל15 דרצון התחתון הוא רצון שנולד ע״י השכל ורצון העליון הוא רצון עצמי שלמעלה מהשכל, וכן הוא גם ההפרש בין ב׳ הענינים הנ״ל, דע״י ל״ב נתיבות חכמה נמשך בבינה בחי׳ רצון שלמעלה מהשכל, משא״כ הרצון שנמשך ע״י נו״ן שערי בינה במדות הוא הרצון הנולד ע״י השכל. וזהו גם תוכן ב׳ הפירושים הנ״ל בענין נודע בשערים בעלה, לשון השערה הוא לשון שיעור ומדה, דההמשכה ע״י השערים דבינה למטה היא באופן דשיעור ומדה, אמנם ההשגה למעלה מזה בבחי׳ ל״ב נתיבות חכמה ובחי׳ רצון עצמי הנמשך על ידם, הרי השגה זו היא בגדר השערה בלבד.

וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, בכל שעריך הם נו״ן שערי בינה (כל גימטריא נו״ן, והב׳ הוא מאותיות השימוש), וצריכים להמשיך בהם מלמעלה מהם, מבחי׳ שופטים וכו׳, היינו מבחי׳ החכמה הנ״ל. וזהו גם מ״ש בהפטרה16 ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ, שעריך הם נו״ן שערי בינה, שענינם הוא להיות נמשכים באבני אקדח שהוא לשון התלהבות, היינו המשכת המוחין במדות, ועוד זאת, וכל גבולך לאבני חפץ, שבשערים אלו שהם בבחי׳ שיעור ומדה וגבול, נמשך בחי׳ אבני חפץ, בחי׳ חכמה, בחי׳ הרצון העצמי הנ״ל.

וביאור הענין בעבודת האדם, הנה ידוע17 דמ״ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך קאי על השערים שבגוף האדם. וכדאיתא בספר יצירה18 שהגוף יש בו ז׳ שערים כנגד ז׳ האותיות בג״ד כפר״ת, והם ב׳ העיניים, ב׳ האזניים, ב׳ נחירי האף והפה, ונקראו בשם שערים משום שבהם ועל ידם מתקשר האדם עם מה שמחוץ הימנו, הן שמקבל על ידם מבחוץ והן שמוציא על ידם אל החוץ. וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שכל שערים אלו שבאדם צריך להעמיד עליהם שופטים שהם פסקי דיני התורה, היינו העבודה בבחי׳ הבנה והשגה, ושוטרים לרדות במקל (כפירוש רש״י19), היינו העבודה דקבלת עול, ובלשון רז״ל20 לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע כו׳. דב׳ ענינים אלו הם ע״ד ב׳ הענינים הנ״ל בשערים. ושניהם (הן העבודה דקבלת עול והן העבודה דהשגה) מסייעים זה לזה, דע״י שהקבלת עול היא בשלימות הרי זה עוזר לההבנה והשגה, וע״ד מארז״ל21 שדוד הי׳ עוסק בתורה ויואב בן צרוי׳ הי׳ על הצבא, היינו שזה שיואב הי׳ על הצבא, מלחמה ביצר הרע, עזר לדוד בעסק התורה שלו, וכן להיפך, שע״י ההבנה והשגה הרי הקבלת עול נמשכת בפנימיות.

וזהו ושפטו את העם משפט צדק גו׳22 צדק צדק תרדוף למען תחי׳ וירשת את הארץ גו׳23, דע״י שמעמיד שופטים ושוטרים על שערי האדם, הרי הוא מבטיח שיהי׳ שייך לשערי צדק ולא לשערי צלמות24, ועי״ז ממשיך השערים דלמעלה, נו״ן שערי בינה ול״ב נתיבות חכמה, רצון התחתון ורצון העליון, ועי״ז למען תחי׳ וירשת את הארץ, ארץ לשון רצון25, ואז בטוחים שבבוא ראש השנה יהי׳ ישפוט תבל בצדק26, שאומרים זה בשמחה ובבטחון גמור, שיהי׳ ישפוט תבל בצדק27.  

__________

1) לכללות מאמר זה – ראה אוה״ת פרשתנו (שופטים) ע׳ תתכג ואילך. ד״ה זה תרכ״ט (סה״מ תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ס״ע שיח (וש״נ)). וראה גם לקו״ת מטות פה, ב ואילך.
2) ריש פרשתנו (טז, יח).
3) משלי לא, כג.
4) ח״א קג, א.
5) ישעי׳ נד, ה.
6) סנהדרין כב, ב.
7) שמו״ר ספט״ו.
8) בהקדמה וברפמ״ד.
9) ספר יצירה פ״א מ״ד.
10) איוב יט, כו.
11) סידור (עם דא״ח) עה״פ (נד, ג).
12) תהלים קמה, טו.
13) ראה זח״א ו, רע״א. תקו״ז ת״ה (יט, א). תכ״ח (עב, ב). ועוד. אגה״ק ס״ה (קז, א). לקו״ת ר״פ ראה (יח, א-ב). ועוד.
14) ראה אוה״ת שם ע׳ תתכו.
15) ד״ה והי׳ עקב תשמעון (לעיל ע׳ קכז ואילך) וד״ה ושמתי כדכד שמשותיך (ע׳ רנו ואילך).
16) דפ׳ ראה – ישעי׳ נד, יב.
17) ש״ך עה״פ – הובא באוה״ת שם (ע׳ תתכב. תתלב). וראה גם שיחת ש״פ שופטים תנש״א (סה״ש תנש״א ח״ב ע׳ 793).
18) פ״ד מי״ב.
19) עה״פ פרשתנו טז, יח.
20) ברכות ה, א. וראה זהר ח״א רב, א. ח״ג קיג, ב.
21) ראה סנהדרין מט, א.
22) פרשתנו טז, יח.
23) שם, כ.
24) ל׳ הכתוב – איוב לח, יז.
25) ראה ב״ר פ״ה, ח.
26) תהלים ט, ט. צו, יג. צח, ט.
27) חסר הסיום. המו״ל.

[סה"מ דברים ח"א ע' שיז ואילך]

מאמר שלישי מהמשך. נדפס בסה״מ תשט״ז ע׳ 558 ואילך.

סגירת תפריט