נה) כנשר יעיר קנו (מוגה) – ש״פ האזינו, י״ג תשרי ה׳תשכ״ב

בס״ד, ש״פ האזינו, י״ג תשרי, תשכ״ב.

כנשר יעיר קנו גו׳ ישאהו על אברתו ה׳ בדד ינחנו, וקאי על מ״ש לעיל מיני׳ יצרנהו כאישון עינו, שעי״ז שיצרנהו כאישון עינו עי״ז כנשר יעיר קנו, ולכן ישאהו על אברתו הוי׳ בדד ינחנו. ופירוש יצרנהו כאישון עינו, הנה ידוע1 שישנם ספירות ומלאכים שנק׳ בשם עינים, וכמבואר בתו״א2 בענין עיני הוי׳ משוטטים ומשוטטות שהם ב׳ סוגים במלאכים, אמנם ישראל שהם לפנים ממלאכי השרת הם בחי׳ אישון עינו. שהעין עם היותו כלי לכח הראי׳, מ״מ הנה עיקר הראי׳ הוא מהאישון שבעין, וזהו מעלת ישראל על המלאכים, שהמלאכים נק׳ בשם עינים בכללות, וישראל הם בחי׳ אישון עינו. ולהבין זה, וגם להבין שייכות הענינים שעי״ז שיצרנהו כאישון עינו עי״ז כנשר יעיר קנו, ועי״ז ישאהו על אברתו הוי׳ בדד ינחנו, יובן זה בהקדים מאמר בעל ההילולא ע״פ את הוי׳ האמרת היום גו׳ והוי׳ האמירך היום גו׳, ובשניהם אומר ולשמור מצותיו . . . (כנ״ל בפנים הקונטרס* – עד גמירא).

וזהו מ״ש כנשר יעיר קנו שהוא התעוררות3 רחמים רבים דבחי׳ נשר, שבא אחרי הקדמת העבודה דחודש אלול שהוא עבודה מלמטלמ״ע, כהר״ת דאלול אני לדודי ודודי לי, אלא שיש על זה נתינת כח מלמעלה4 אבל העבודה עצמה היא בדרך מלמטלמ״ע, דבכללות הו״ע עבודת התשובה שהיא עבודה שמלמטלמ״ע. שזהו יצרנהו כאישון עינו, אישון עינו הוא השחור שבעין ומ״מ הנה עצם כח הראי׳ הוא דוקא ע״י האישון, דכמו״כ יובן בעבודת האדם, שדוקא ע״י עבודת התשובה בדרך מלמטלמ״ע שהו״ע שחרות והעלם, הנה מצד השער (בשין שמאלית) נעשה המשכה רחבה לעורר רחמים רבים מבחי׳ אב הרחמן ואב הרחמים, להמשיך ולתקן את כל הפגמים שפגם במ״ע ובמל״ת. וזהו המשך הפסוקים יצרנהו כאישון עינו כנשר יעיר קנו ישאהו על אברתו הוי׳ בדד ינחנו, שע״י העבודה דאישון עינו הוא עבודת התשובה כנ״ל, עי״ז כנשר יעיר קנו הו״ע המשכת הרחמים למלאות את כל הפגמים, בין במ״ע שהו״ע ישאהו על אברתו שקאי על רמ״ח פיקודין רמ״ח אברין דמלכא, ובין במל״ת שהו״ע הוי׳ בדד ינחנו (גם הנה הוי׳ עצמו כולל מ״ע ומל״ת, ו״ה הוא מ״ע וי״ה הוא מל״ת5), שכל ענינים אלו מתקנים ע״י המשכת הרחמים הבאים ע״י עבודת התשובה שהו״ע אישון עינו. ובאמת, הנה לפי משנ״ת לעיל בענין השער רחב שנעשה ע״י השערות דוקא, הרי ע״י העבודה דאישון עינו הנה לא זו בלבד שמתמלאים כל הפגמים, אלא שע״י עבודת התשובה נמשך אור עליון יותר מהאור שנמשך ע״י העבודה דתומ״צ, שלכן גם צדיקים צריכים לעבודת התשובה. וזהו כללות ענין העבודה דחודש אלול בדרך מלמטלמ״ע, שעי״ז נעשה המשכת י״ג מדות הרחמים ביו״כ בסליחה ומחילה על כל הפגמים, ולא רק שמתמלאים הפגמים אלא שנמשך אור עליון יותר, שזהו מה שבסיום תפלת נעילה אומרים שמע ישראל כו׳ ומסיימים לשנה הבאה בירושלים, בגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שהוא המשכת בבחי׳ השער רחב גם בצדיקים.

__________

1) ראה ד״ה יסובבנהו – לאדה״ז (ברוקלין תשכ״ב)**.
2) פ׳ וירא ד״ה ארדה נא.
3) ראה בכל הנ״ל לקו״ת האזינו ד״ה כנשר.
4) ראה לקו״ת ס״פ ראה.
5) בארוכה ראה לקו״ת ר״פ פקודי.

__________

*) מאמר ״את הוי׳ האמרת – תשל״ב״ (קה״ת, תשכ״ב). המו״ל.
**) ואח״ז נדפס ג״כ בסה״מ תקס״ו ע׳ שס וע׳ שצב. המו״ל.

[סה"מ דברים ח"ב ע' רנז ואילך]

״כ״ק אדמו״ר שליט״א אמר המאמר [ד״ה את ה׳ האמרת תרל״ב] בעת ההתוועדות בש״פ האזינו, י״ג תשרי (יום ההילולא של כ״ק אדמו״ר מהר״ש) השתא – עם איזה שינויים ובהוספת התחלה וסיום״ (מהקדמת המו״ל להמאמר).
חסר ההנחה, ונדפס בזה ההתחלה וסיום הנ״ל שהוגהו ע״י כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א ונדפסו בסוף מאמר הנ״ל, ואח״כ בסה״מ מלוקט ח״א ע׳ תצ-תצא.

סגירת תפריט