ד״ה גן נעול גו׳ – ש״פ תזו״מ תשמ״ז
ע׳ נ – עיקר ענין הנישואין יהי׳ לע״ל, כי אז יהי׳ גילוי פנימיות התורה, נפלאות מתורתך.
ד״ה כל ישראל כו׳ – ש״פ אחרי תשל״ג
ע׳ נו ואילך – כל ישראל יזכו לתחיית המתים. הגילוי דעולם התחי׳ נעלה בהרבה מג״ע, וזה יהי׳ דוקא ע״י התלבשות בגוף. הגוף יהי׳ בתכלית הזיכוך יותר מאדה״ר. הגילוי לכולם בשוה מצד קיום המצוות שבכל ישראל בשוה. ב׳ ענינים בהמעלה דתורתו של משיח, שלימות התורה מצ״ע והעילוי שיהי׳ בתורה ע״י העילוי דהמצוות.
ד״ה להבין ענין תחיית המתים – ש״פ אחרי תשמ״ו
ע׳ סא ואילך – כל ישראל יזכו לתחיית המתים הגילוי דעולם התחי׳ נעלה בהרבה מג״ע וגם מימות המשיח. הגילוי לכולם בשוה מצד קיום המצוות שבכל ישראל בשוה. ב׳ ענינים בהגילוי דתחה״מ, השכר על קיום המצוות (שיהי׳ גם בימוה״מ) ובעיקר התגלות מעלתן של ישראל מצ״ע, הגילוי דבחי׳ עדן. בג״ע גילוי אור הממלא, בימוה״מ גילוי אור הסובב. בג״ע העלי׳ מדרגא לדרגא ע״י עבודה וביטול דרגא הקודמת, ובימוה״מ אי״צ לזה. בתחיית המתים יהי׳ גילוי העצמות.
ד״ה משה קיבל תורה מסיני – ש״פ קדושים תשד״מ
ע׳ עג ואילך – משה (גואל ראשון הוא גואל אחרון) קיבל תורה מסיני קשור לגילוי טעמי תורה ע״י משיח לע״ל. תורה חדשה דמשיח יהי׳ למעלה אפי׳ ממשה. במ״ת ניתנו הכללים ומשיח יגלה הפרטים, ויתירה מזו שיהי׳ תורה חדשה לגמרי ומשה מקבל ממשיח. הצורך בתורה חדשה לע״ל דמכיון שיהיו שמים וארץ חדשים וכן חידוש בישראל, לכן צ״ל חידוש גם בתורה, הממוצע בין הקב״ה לעולם וישראל. משיח עצמו נעלה מהענין דתורה חדשה, מצד העילוי דישראל שמושרשים בעצמות, ומשיח הוא בחי׳ היחידה ועד העצם דישראל. הגילוי דתורה חדשה יומשך בעוה״ז התחתון לנשמות בגופים. הכח לבירורים המביאים הגאולה ע״י ההמשכה מהעצם, רוחו של משיח שהי׳ כבר בבריאת העולם, ומשה (גואל ראשון הוא גואל אחרון) המשיכה בעולם.
ד״ה להבין ענין פסח שני – מוצש״ק פ׳ אמור תשל״ח
ע׳ קיב – השייכות דפסח שני לגאולה, דבפסח שני יהי׳ הגילוי ביסוד ז״א (משא״כ פסח ראשון שהי׳ במלכות), ועד״ז בגאולה שנמשלה לאור השמש יהי׳ הגילוי בבחי׳ ז״א.
ד״ה הנה מה טוב – ל״ג בעומר תשכ״ט
ע׳ קלג ואילך – לע״ל יהי׳ הענין דבכל מאדך, ועמדו זרים ורעו צאנכם, וע״י רשב״י נפתח הצינור לזה גם בזה״ז. עתה בעקבתא דמשיחא צ״ל העבודה דבכל מאדך ביתר שאת, שקיום המצוות ובפרט צדקה יהי׳ בלי ממדוה״ג. לכן בסוף זמן הגלות הוקלה הגלות, ופעולים בזמן הגלות את הנצחון על אוה״ע ומשליכים אותם מאה״ק, וכ״ז רק ע״י השתדלות קטנה, ואז באים לאתחלתא דגאולה וגאולה האמיתית והשלימה.
ד״ה להבין ענין הילולא דרשב״י – ל״ג בעומר תש״ל
ע׳ קמא – זיווג פנימי, גילוי פנימיות עתיק, בחי׳ נישואין, יהי׳ רק לע״ל.
ע׳ קמג – לימוד התורה דמשיח לע״ל, תורה שלמעלה ממדוה״ג.
ד״ה להבין ענין הילולא דרשב״י – אור לל״ג בעומר תשל״ז
ע׳ קעג – משה רבינו ורשב״י קשורים למשיח.
ע׳ קעו ואילך – לע״ל יהי׳ גילוי פנימיות עתיק. מעין זה גם בזה״ג. בקרי״ס הי׳ גילוי אצילות בבי״ע, ולע״ל יהי׳ גילוי עולמות הא״ס באצילות ועד בעוה״ז הגשמי. לע״ל יהי׳ גילוי פנימיות התורה, יחידה שבתורה, ויומשך בישראל שיהי׳ באופן דראי׳.
ע׳ קפג-ד – המשכת העצמות למטה לע״ל, ע״י הפצת המעיינות חוצה. זה נעשה ע״י דרא דעקבתא דמשיחא, בדוגמת דורו של רשב״י.
ד״ה להבין ענין הילולא דרשב״י – ש״פ אמור תש״מ
ע׳ רא-ב – ההילולא דתחה״מ, שלאחרי ימוה״מ. בימוה״מ ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, שעבוד מלכויות, שלימות קיום המצוות ושלימות האדם, ואעפ״כ תהי׳ לידה בתאוה גשמית (עם כי לשם שמים). אבל בתחה״מ יחיו הגופים מטל תורה וטל תפלה ולא מאב ואם גשמיים, למעלה אפי׳ מאדה״ר קודם החטא, וכן תהי׳ לידת נשמות חדשות שלא היו כלולות באדה״ר, גילוי פנימיות עתיק.
ד״ה איתא בזהר זימנא חדא – ל״ג בעומר תשמ״ו
ע׳ ריח – שלימות הפדי׳ בשלום לע״ל, ולא יהי׳ עסק כל העולם אלא לדעת את ה׳ בלבד, וגם עתה מעין זה אפילו בכל באי עולם.