בס״ד. אור ליום ד׳, בדר״ח אלול ה׳תשמ״ז
הנחה בלתי מוגה
אני לדודי ודודי לי1, הנה בלקו״ת2 יש שני דרושים בהתחלה זו, הראשון3 מתחיל אני לדודי ודודי לי ר״ת אלול4 ומבאר תוכן ענינו של אלול שהוא כמשל המלך בשדה וכו׳, והשני5 מתחיל אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים1, שבו מבאר ג״כ (כמו בדרוש הראשון) ענין הארת י״ג מדות הרחמים שבחודש אלול6, ומבאר שזהו ענין הרועה בשושנים, שכשם שהשושנה יש לה תליסר עלין7 כך הם גם י״ג מדות הרחמים, וגם מוסיף ומבאר8 בארוכה הרמז השני שבמספר י״ג (של עלי השושנה), שהוא כנגד9 י״ג מדות שהתורה נדרשת בהם10, שזהו ענין שושנים אל תקרי שושנים אלא ששונים11 בהלכות, לימוד התורה, אמנם בדרוש זה משמיט פרטי המשל דמלך בשדה.
ויש לבאר המשך הדרושים, שהם כמו כלל ופרט12, שבדרוש הראשון מבואר הכלל, נקודת ענינו של אלול13, משל המלך בשדה, ובדרוש השני מבוארים פרטי העבודה, שזה כולל גם לימוד התורה. וכמו שהוא בכל עניני תורה, שבתחילה הרי הם באופן דנקודה ואח״כ מתפרטים לפרטים. ודוגמא לדבר מעשרת הדברות שבהם נכללת כל התורה כולה כמאמר רז״ל14 על פסוק15 מזה ומזה הם כתובים, שכל עניני התורה, אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש16, הכל נכלל בעשרת הדברות. ויתר על כן, שבעשרת הדברות גופא הרי הם כולם נכללים בדיבור הראשון17. ועוד זאת, שגם הדיבור הראשון עצמו נכלל הכל בתיבה הראשונה, אנכי18. וכמובן גם ממאמר רז״ל19 אנכי ר״ת אנא נפשי כתבית יהבית, דקאי על כל התורה כולה, שכולה נכללת באנכי. ויש להוסיף עוד, דידוע הטעם מה שהתחלת התורה היא באות ב׳ דוקא (בראשית) משום שהוא ר״ת ברכה20, ולפי זה יש לומר, דזהו כפי שהתורה היא באופן של המשכה, שלכן תחילתה בב׳21, משא״כ כפי שנכללת באות הראשון דעשרת הדברות, הרי זה אות א׳ דוקא22, כי בעשרת הדברות, אף שגם זה הו״ע של המשכה (יהבית), אבל הנמשך בהמשכה זו הוא נפשי, ויתירה מזו ״אנא״23.
ועד״ז יש לומר הביאור בסדר ב׳ המאמרים הנ״ל, דבמאמר הראשון מבואר הענין בבחי׳ נקודה אחת, משל המלך בשדה. ויש להוסיף, דמשום זה נאמר ע״ז משל גשמי24 דוקא ממלך ובני העיר היוצאים לקראתו וכו׳, משל מתכלית ההתחלקות, כנודע שבתכלית ההתחלקות דוקא נמשך פשיטות העצמות (כמבואר בתורת חיים לאדמו״ר האמצעי25 ובדרושי הצ״צ26 וכו׳27). ואח״כ נמשך ענין זה באופן של פרטים במאמר הראשון עצמו, אבל בעיקר במאמר השני, ע״י לימוד התורה באופן די״ג מדות שהתורה נדרשת בהם, שזהו גילוי בחי׳ תורה שבע״פ מכפי שהיא כלולה בתורה שבכתב (שגילוי זה הוא ע״י י״ג מדות כו׳), ועד שמזה באים למעשה בפועל, גדול לימוד שמביא לידי מעשה28.
והנה ע״פ המבואר לעיל שתוכן ב׳ דרושים אלו הוא כמו נקודה ופרטים, כלל ופרט, יש לומר, שסיום הדרוש השני הוא הכלל והסך הכל שאחרי הפרטים. ויש לומר שזהו מה שמסיים הדרוש השני בענין שמחת תורה, ששמחת תורה הוא יום אחד בדוקא29, בחי׳ נקודה, ויחד עם זה הרי הוא בא לאחרי פרטי העבודה שלפניו, שלכן שייך לשמיני עצרת והימים טובים שלפני זה, ועד שכולל כל עניני התורה שנלמדו בשנה הקודמת (סיום התורה)30. ונמצא, שבהיום אחד דשמחת תורה (כלל) נכללים כל פרטי העבודה דכל השנה31. וכמו שמצינו דוגמת ג׳ ענינים אלו גם בענין התפילה, דנכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת32 לרעך כמוך33, כמוך ממש, שזהו הכלל שלפני הפרט, ולאחרי זה באים פרטי התפילה, ואח״כ בא הסך הכל שזהו הכלל וסיום התפילה, אך34 צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך35, דקאי על הגאולה האמיתית והשלימה, באופן ד״את פניך״, פנה אלי וחנני36, ומתוך שמחה הפורצת כל הגדרים37. ומכיון שהשמחה דשמחת תורה היא בחינה נעלית ביותר כנ״ל, לכן היא נמשכת למטה מעשרה טפחים עד לריקוד ברגלים, וכפתגם כ״ק מו״ח אדמו״ר הידוע שמצות היום בשמחה38, והיינו לא רק שמחה בשיר ושמחה על היין אלא שמחה הנמשכת ברגלים, עד לעקב שברגלים, שעל ידו רוקד כל הגוף39.
והנה מכלל הנ״ל שבשמחת תורה נמשך אח״כ גם על כל ימי השנה, שלימוד התורה בכל השנה הוא מתוך שמחה גדולה ביותר, עד לשמחה באופן דמפזז ומכרכר40 בכל עוז41, כמ״ש הרמב״ם להלכה בסוף הלכות לולב42, שעבודת השמחה היא עבודה גדולה, ועד שמביא שכן היתה הנהגת דוד מלכא משיחא. והיינו שצ״ל ענין השמחה בכל המצוות, כולל ובמיוחד מצוות כלליות ועיקריות, ועאכו״כ בעבודת חודש אלול, חודש החשבון על השנה שעברה, שגם עבודה זו היא מתוך שמחה גדולה. כי כשעושה חשבון צדק הרי הוא מתקן וממלא כל החסרונות, ומוסיף שלימות בעבודתו, שיהי׳ לא רק בבחי׳ די מחסורו43 אלא באופן דלעשרו43, שזהו תכלית ענינו של חשבון צדק. ובכל עניני עבודה הרי כשמתאחדים כמה מישראל הרי זה מוסיף כח בהעבודה, וכנ״ל דנכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך.
וע״י הדיבור ולימוד ההוראה מכל זה, ובפרט ע״י המעשה בפועל, ומה גם ע״י עבודת חודש אלול באופן דבקשו פני את פניך הוי׳ אבקש44, העבודה דיחידה45, שמזה באים למ״ש46 הוי׳ אורי וישעי, אורי בראש השנה וישעי ביום הכיפורים47 כי יצפנני בסוכו48 זה סוכות49 עד לסיום חג הסוכות, שמחת תורה – ממהרים, שיתקיים כהרף עין מה שאומרים50 תקע בשופר גדול לחירותינו, חירות בפשטות ובתכלית השלימות. וכמו בברכת כהנים שהיא באופן דעד מהרה ירוץ דברו51, כי כהנים מברכים את ברכת הקב״ה (כנפסק להלכה בשולחן ערוך52 שלכן יכול כל כהן לברך), עד שנעשה ואני אברכם53 בפועל, ולא עיכבן אפילו כהרף עין54, בגאולה האמיתית והשלימה ע״י היחידה הכללית55 של כל הדור כולו.
ויהי רצון, שמהדיבור בכל ענינים אלו יהיו כל הענינים בפשטות, למטה מעשרה טפחים, בשעתא חדא וברגעא חדא, שיהי׳ הוי׳ אורי וישעי בכל הפרטים, ובמיוחד בענין הכי כללי והכי פרטי והכי פנימי, עד לפנימיות שבפנימיות, שבא למטה ומתגלה למטה מעשרה טפחים, גם בכל הענינים שבעולם, שכל העולם יהי׳ במעמד ומצב דונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדיו כי פי ה׳ דיבר56, וממנו נתהוה כל סדר ההשתלשלות וכל הענינים שבעולם, ומתהוה בכל רגע ורגע מאין ואפס המוחלט ממש (כמבואר בשער היחוד והאמונה לאדמו״ר הזקן57), ומהענינים כפי שהם בתורה נמשך הענין בפשטות, למטה מעשרה טפחים בפשטות, שרואים כל זה בעיני בשר, ובשעתא חדא וברגעא חדא ממש.
__________
1) שה״ש ו, ג.
2) פ׳ ראה.
3) לב, א ואילך.
4) אבודרהם סדר תפלת ר״ה ופירושה פ״א. פע״ח שער (כד) ר״ה פ״א. שער הפסוקים להאריז״ל עה״פ. ראשית חכמה שער התשובה פ״ד (קטו, א). ב״ח לטואו״ח הל׳ ר״ה סתקפ״א ד״ה והעבירו. ועוד – נסמן בסה״מ דרושי חתונה ע׳ ריח הערה 67.
5) לקו״ת שם לג, א ואילך.
6) ראה מ״ח מס׳ אלול פ״א מ״ג. פע״ח שער (כד) ר״ה בתחלתו.
7) הקדמת הזהר בתחלתה.
8) לקו״ת שם, ד.
9) ראה פע״ח שער (ה) עולם העשי׳ פ״ו.
10) ברייתא דר׳ ישמעאל (תו״כ בתחלתה).
11) זח״ב כ, ב. עדר, ב. שבת ל, ב. וש״נ.
12) ראה גם לקו״ש חכ״ט ע׳ 164 הערה 21.
13) ראה ד״ה זה דש״פ ראה (לעיל ע׳ רלט ואילך).
14) ירושלמי שקלים פ״ו ה״א. וראה תורה שלמה כרך טז (מילואים) ע׳ רג ואילך. וש״נ.
15) תשא לב, טו.
16) ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ״ב ה״ד. וראה לקו״ש חי״ט ע׳ 252 הערות 20-21. וש״נ.
17) ראה זח״ב פה, ב. פנים יפות יתרו כ, ב. וראה לקו״א להה״מ (הוצאת קה״ת) סוף סימן קנח (לה, רע״ג). או״ת להה״מ נ, ב (בהוצאת קה״ת, תש״מ ואילך – סוף סימן קנ). אוה״ת פינחס ע׳ א׳קכ.
18) ראה פנים יפות שם.
19) שבת קה, א (כגירסת הע״י).
20) ירושלמי חגיגה פ״ב ה״א. זח״א רה, ב. נת׳ בלקו״ת פרשתנו (ראה) יט, ב. ועוד. וראה לקו״ש חט״ו ע׳ 1. וש״נ.
21) ראה לקו״ת שם. וראה ל״ת להאריז״ל פ׳ בראשית ד״ה למה.
22) ראה גם ד״ה וידבר גו׳ כה תברכו שנה זו (סה״מ במדבר ח״א ע׳ קמא).
23) ראה לקו״ת שלח מח, סע״ד.
24) ראה גם קונטרס משיחות ש״פ ראה שנה זו. ד״ה זה תשד״מ (לעיל ס״ע רל).
25) נח ע, ב ואילך.
26) סהמ״צ להצ״צ מט, א (במהדו״ת).
27) ראה סה״מ תרס״ב ע׳ של ואילך. עת״ר ע׳ קצד. תש״י ע׳ 132 ואילך. ועוד.
28) ב״ק יז, א. קידושין מ, ב. לקו״ת שם לג, א. שם, ד ואילך.
29) ראה סד״ה ביום השמע״צ תרפ״ט (סה״מ תרפ״ט ע׳ 69-70). סד״ה להבין ענין שמח״ת תש״ו (סה״מ תש״ו ע׳ 46-47). ד״ה הנ״ל תשל״ח ספ״א (סה״מ סוכות-שמח״ת ע׳ שצד) ואילך. לקו״ש ח״ט ע׳ 226 ואילך. ח״כ ע׳ 268.
30) טור ורמ״א או״ח סתרס״ט.
31) ראה גם מאמרי אדה״ז תקס״ז ע׳ שעט. תקס״ט ע׳ רלח. אוה״ת סוכות ע׳ א׳תשנד. ברכה ע׳ א׳תתסד. סה״מ תרנ״ד ע׳ לו. תרנ״ו ע׳ רעח. תש״ב ע׳ 49.
32) קדושים יט, יח.
33) שער הכוונות בתחלתו. פע״ח שער (ה) עולם העשי׳ פ״א. סידור האריז״ל ודאדה״ז במקומו. מג״א או״ח ר״ס מו. שו״ע אדה״ז שם סי״א. וראה לקו״ש חכ״ה ע׳ 374. וש״נ.
34) תהלים קמ, יד.
35) סדר תפלות כל השנה בספר היד. סידור אדה״ז במקומו בשם המהרש״ל (שו״ת מהרש״ל סס״ד). וראה לקו״ש שם ע׳ 375. וש״נ.
36) תהלים פו, טז. – ולהעיר שע״פ המנהג לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו (אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״א ע׳ לא. ח״י ע׳ נג. וראה גם מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ שמא) – התחילו בי״א ניסן שנה זו (תשמ״ז) אמירת מזמור זה. המו״ל.
37) ראה סה״מ תרנ״ז ס״ע רכג ואילך. ובכ״מ.
38) ראה סה״ש תש״ג ע׳ 8. תש״ה ע׳ 58.
39) ראה גם לקו״ש ח״כ ע׳ 268.
40) שמואל-ב ו, טז.
41) שם, יד.
42) הלכה טו.
43) ראה כתובות סז, ב.
44) תהלים כז, ח.
45) ראה לקו״ת נצבים מד, ב-ג. שבת שובה סו, ג ואילך. וראה סד״ה לך אמר לבי ה׳ש״ת (סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 167. תש״י ע׳ 285). אוה״ת לתהלים (יהל אור) עה״פ (ע׳ קד ואילך). אוה״ת נ״ך (כרך ג) עה״פ (ע׳ א׳רצט ואילך).
46) תהלים שם, א.
47) מדרש תהלים עה״פ. ויק״ר פכ״א, ד. מטה אפרים סתקפ״א באלף למטה סק״ו.
48) תהלים שם, ה.
49) מדרש – הובא במטה אפרים שם. שער הכולל פי״א רסכ״ח. קצשו״ע סקכ״ח ס״ב. וראה יפה תואר ומהרז״ו לויק״ר שם.
50) בתפלת העמידה (לחול), ותפלת מוסף דר״ה.
51) תהלים קמז, טו. לקו״ת ס״פ קרח (נה, ג ואילך). וראה רד״ה כה תברכו שבהערה 22 (סה״מ במדבר שם ע׳ קלח).
52) שו״ע אדה״ז או״ח סקכ״ח סנ״ב, מרמב״ם הל׳ נשיאת כפים פט״ו ה״ו-ז. טואו״ח סו״ס קכח. וראה גם ד״ה וידבר גו׳ כה תברכו שבהערה הקודמת.
53) נשא ו, כז.
54) ע״פ מכילתא ופרש״י בא יב, מא.
55) ראה רמ״ז לזח״ג רס, ב. אוה״ת נצבים ע׳ א׳רעו. סה״מ תרצ״ט ע׳ 207. תש״ב ע׳ 51. ועוד.
56) ישעי׳ מ, ה.
57) פרק א.
[סה"מ אב-אלול ע' רמג ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ז ע׳ רא ואילך. התוועדויות תשמ״ז ח״ד ע׳ 290 ואילך.