בס״ד. ש״פ נח, ו׳ מרחשון ה׳תשמ״ג
הנחה בלתי מוגה
זאת אות הברית גו׳ את קשתי נתתי בענן גו׳ והיתה הקשת בענן גו׳1. הנה ישנו מאמר על הפסוקים אלה, שנדפס זה עתה2, וכנראה הוא לרבינו הזקן. [דקטע מאמצע מאמר זה הובא בדרוש כ״ק אדמו״ר הצ״צ (באוה״ת3) בשם אדמו״ר ז״ל. ואפשר שמזה משמע שגם התחלת המאמר היא לאדמו״ר הזקן. ולהעיר, שגם אם נאמר שהמאמר הוא מהצ״צ, לא יקשה מה שאינו כותב בדרוש זה על קטע שבאמצע שהוא מאדמו״ר ז״ל (ע״ד הנ״ל באוה״ת), וכדמצינו כמה פעמים שאדמו״ר הצ״צ מעתיק במאמריו את לשון אדמו״ר הזקן או אדמו״ר האמצעי ואינו מציין שהוא העתקת הלשון, אף שלפעמים מציין שהוא בשם מצאתי כתוב וכיו״ב, אבל לפעמים אינו מציין זה, מטעם הידוע לו. אבל כנ״ל אפשר שהוא כולו מרבינו הזקן, ומה שאין אדמו״ר הצ״צ מעתיק גם הקטע הראשון, יש לומר בב׳ אופנים, או שמאמר זה נכתב ע״י רבינו הצ״צ לפני אמירת הקטע הזה ע״י אדמו״ר הזקן, או שכתב-יד (ביכל) זה שבו נמצאת התחלת המאמר הגיע לידי הצ״צ אחר שכתב את המאמר הנ״ל. ובכל אופן תבוא עליהם ברכה על שהוציאו לאור מאמר זה. כי עכ״פ בטח שהוא מרבותינו נשיאינו, וקרוב לודאי שהוא לרבינו הזקן עצמו]. ומביא במאמר זה את קושיית המפרשים4 (ובמאמר כ״ק אדמו״ר הצ״צ בתחילתו5 העתיק את כל המפרשים בשמם ותוכן דבריהם כו׳) מהו ענין הקשת שנתחדש אחר המבול (והוא אות ברית כו׳), הרי ידוע שהקשת הוא דבר טבעי כשהשמש זורח בצד א׳ מהרקיע ובצד שכנגדו יש עננים הנה עי״ז נראים גווני הקשת בהעננים.
ויובן זה בהקדים ביאור ענין הענן (שעליו נאמר את קשתי נתתי) ברוחניות. דהנה6 בענין הענן ברוחניות יש ב׳ בחינות, ענין הענן למעליותא המורה על בחינה נעלית ביותר, דכאשר מאיר גילוי נעלה ביותר שאי אפשר לקבלו הנה בשביל זה צריכים לענן שעל ידו דוקא יכולים לקבל הגילוי. וע״ד מ״ש7 כי שמש ומגן ה׳ אלקים, דכשם שאי אפשר להסתכל בשמש אלא ע״י מגן, כך אי אפשר לקבל את הגילוי דשמש הוי׳ כי אם ע״י המגן ונרתק דשם אלקים8 (ולכן לעתיד לבוא כאשר הקב״ה יוציא חמה מנרתקה הנה אז כו׳9, כי צריך להנרתק דשם אלקים). וזהו10 ענין הענן דמתן תורה דכתיב11 ויבוא משה בתוך הענן, דלהיות שהגילוי דמתן תורה הי׳ גילוי נעלה ביותר, לכן, כדי לקבל את הגילוי הזה, הוצרך להלבוש דענן. עד12 שבחי׳ ענן שרשו למעלה גם מהגילוי בבחי׳ ישת חשך סתרו13, וזהו ג״כ ענין ענן הקטורת דיום הכיפורים, הבא ע״י עבודת התשובה, שהוא הענן למעליותא בדרגא הכי נעלית שבו, בחי׳ ישת חשך סתרו. ויש בחי׳ ענן לגריעותא, המורה על ענין הירידה ביותר. כי מחמת ריבוי ההשתלשלות והמסכים והפרסאות ועד לענין השבירה, הנה מהענן דקדושה נשתלשל (מק״כ הצירופים דשם אלקים14) בחי׳ ענן שהוא העלם והסתר לגמרי. ומטעם זה דימו עוונות ופשעים לעננים, כמ״ש15 מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך, כי ענן זה הוא מסך מבדיל כמ״ש16 עוונותיכם היו מבדילים, וכמבואר בארוכה בתניא (אגה״ת17) הענין בזה.
והנה כשם שיש ב׳ בחינות אלו בענן הרוחני (בחי׳ הענן שענינו הגילוי, ובחי׳ הענן שענינו בשביל להסתיר ולהעלים לגמרי), לכן הוא גם בענן הגשמי שיש בו ב׳ אופנים. דישנם עננים קלים שעל ידם אפשר להסתכל ולהנות מהשמש (עכ״פ לרגע), ויש עננים המחשיכים לגמרי, דע״ז אמרו רז״ל18 (כמובא בהמאמר19) קשה יומא דעיבא כיומא דדינא, שהם בבחי׳ דין ר״ל.
ובזה יובן ענין הקשת שנתחדש אחר המבול דוקא20. דלפני המבול הי׳ העולם בלתי מזוכך, ולכן היו העננים באופן שאין אור השמש יכול לחדור אותם כדי שיראו אותו על ידם, ולכן לא הי׳ אפשר שיהיו גווני קשת, משא״כ אחר המבול, שעל ידו נזדכך העולם21, נעשו העננים קלים יותר, באופן שאור השמש יכול להיות נראה על ידם בגווני הקשת.
והנה הענן הזה (שהוא בשביל הגילוי) מורה ג״כ על ענין התשובה22, ע״ד ענן הקטורת דיום הכיפורים הבא ע״י התשובה דיום הכיפורים. והענין הוא, דכשם שהענן בפשטות כתיב בי׳23 ואד יעלה מן הארץ והשקה גו׳, שהענן (אד) בא מן הארץ, כן הוא ג״כ ענין הענן ברוחניות המראה על העבודה מלמטה, עבודת התשובה. וכידוע24 שיש ג׳ אוירים בין השמש לארץ, דהאויר הקרוב לשמש הוא בתוקף החמימות, והאויר שבאמצע הוא בתוקף הקרירות, ובאויר התחתון לארץ מתפשט אור השמש ג״כ בתוקף יותר, מחמת שאינו יכול להתפשט יותר והוא חוזר מן הארץ, היינו בחי׳ אור חוזר25, שזהו ענין עבודת התשובה.
והנה26 ע״י עבודת התשובה שבבחי׳ אור חוזר, נעשית אח״כ הקשת שיש בה ג׳ גוונים27. והענין הוא דהנה עבודת התשובה צריכה להיות בכל ג׳ הקוין חסד דין רחמים [וכפי שמוסיף בהמאמר שם, בחי׳ רחמים רבים], וע״י התשובה למטה בג׳ בחינות אלו ממשיכים מלמעלה את הקשת עם ג׳ הגוונים שבה, חסד דין רחמים רבים, שעי״ז מבטלים את ג׳ הקוין דלעו״ז, ובאופן דמחיתי כעב גו׳, מחי׳ גמורה, ובאופן של זיכוך כו׳.
וזהו מ״ש זאת אות הברית גו׳ את קשתי נתתי בענן, דע״י עבודת התשובה נעשה בחי׳ הענן למעליותא, שהעננים מביאים את כל הברכות, ונתתי גשמיכם בעתם גו׳28, ובאופן של ברית, דעוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום גו׳ (ו׳ תקופות השנה) לא ישבותו29. ויתירה מזו, את קשתי נתתי בענן. דיש לומר בדרך אפשר, שבענין הקשת שע״י הענן ישנו ענין נעלה מכל הברכות הנמשכות ע״י הענן, וכמבואר בכמה מקומות במ״ש את קשתי נתתי גו׳, קשתי דבר המוקש לי30, שזהו למעלה מכל הגילויים אלא הוא מוקש לי, לעצמותו ומהותו ית׳. וכמ״ש31 כמראה הקשת אשר יהי׳ בענן וגו׳ הוא מראה דמות כבוד ה׳. וכל זה הוא באופן של ברית, אשר ענין הברית הוא32 שמאחד את העוברים בין הבתרים להיות עוברים בתוך גוף אחד ממש, להיות לאחדים כאחד ממש.
ובזה יובן מ״ש בזהר33 (הובא גם בדרושי כ״ק אדמו״ר מהר״ש34) לא תצפי לרגלי משיח עד דיתחזי האי קשת בעלמא מתקשטא בגווני נהירין, כי ענין הקשת מורה על עבודת התשובה כנ״ל, ובכל ג׳ הקוים הנרמזים בגוונים כנ״ל, ולכן אז תצפה לרגלי משיח, כי ענינו של משיח הוא ענין התשובה, משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא35, דע״י שמגלים את הניצוץ משיח שבכל צדיק, ענין התשובה, עי״ז מתגלה משיח הכללי.
ויהי רצון שע״י מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות בכלל36, ובפרט ע״י לימוד ענינים אלו בתורה, יהי׳ בבחי׳ זכרון למעלה מכללות הברית דנח, ובפרט ענין הקשת שבזה, דהזכרון דנח מובא גם בפסוקי זכרונות דראש השנה, כי הוא בחי׳ זכרון נצחי, שהוא קשור עם עצם נשמות ישראל (כמבואר במאמרי כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע37), דענין זה שהוא בכסא ובכיסוי בראש השנה38 ונמשך אח״כ בענן הקטורת דיום הכיפורים, שנקרא39 בשם אחת בשנה, ועד שממאה קולות40 של התקיעות דראש השנה נמשך בהסכך דסוכה, סכך גימטריא מאה41, אשר הסוכה נקראת כן על שם סככה42, ועי״ז זוכים בקרוב ממש לישב בסוכת עורו של לויתן43, סוכת שלום44, בביאת משיח צדקנו.
והנה נת״ל שכאשר גווני הקשת הם בהירים צריך לצפות לרגליו של משיח, ובפרט בעקבתא דמשיחא כאשר מטו רגלין ברגלין45 [דענין הרגלין קשור גם עם ענין ג׳ רגלים, שאז היא עליית ישראל לרגל לבית המקדש. ולעתיד לבוא יהי׳ ענין זה בכל שבת וראש חודש, וכדאיתא בילקוט46 (כמבואר ילקוט זה במאמר כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע47) שאז יבואו בכל שבת ובכל חודש, וזה יהי׳ ע״י העננים דקדושה כו׳, וכמ״ש48 מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, ועד שיהי׳ וארו עם ענני שמיא49], הנה אז צריכין לצפות לרגלי משיח, אשר בקרוב ממש יהי׳ ואתם תלוקטו לאחד אחד בית ישראל50, דכאו״א מישראל בפני עצמו יבוא עם ענני שמיא לעלות לבית המקדש, וכשם שבא ליראות כך בא לראות51 בגילוי, בגאולה האמיתית והשלימה. וטועמי׳ חיים זכו52, שעוד בערב שבת צריך לטעום מכל תבשיל שיהי׳ לעתיד53, ולכן גם לפני זה צריך להיות והיו מלכים אומניך גו׳54, עד שנזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה, וארו עם ענני שמיא, ע״י משיח צדקנו.
__________
1) פרשתנו (נח) ט, יב-טז.
2) מאמרי אדה״ז על פרשיות התורה והמועדים ח״א ע׳ נז ואילך.
3) פרשתנו (כרך ג) תרנב, א. וראה גם אוה״ת נ״ך (כרך ב) ע׳ א׳עא.
4) הובאה גם במאמרי אדה״ז תקס״ד ע׳ קכז (נעתק גם באוה״ת פרשתנו שם תרמח, ב). סוד״ה את קשתי תרנ״ד (סה״מ תרנ״ד ס״ע מז). פלח הרמון פרשתנו לא, ד.
5) תרמח, א ואילך.
6) ראה מאמרי אדה״ז שבהערה 2 (ע׳ נט-ס). אוה״ת שם (תרנב, א). וראה גם אוה״ת סוכות ע׳ א׳תשכז ואילך. נ״ך שם. פלח הרמון שם לג, א.
7) תהלים פד, יב. הובא (בנוגע לעניננו) במאמרי אדה״ז שם. אוה״ת שם (תרנא, א). מאמרי אדה״ז תקס״ד ע׳ קלא. תקס״ח ח״א ע׳ תסה.
8) ראה גם אוה״ת לתהלים (יהל אור) עה״פ (ס״ע ש ואילך). וש״נ. שעהיוה״א רפ״ד ואילך.
9) נדרים ח, ב. ראה שעהיוה״א שם.
10) מקומות שנסמנו בהערה 6. וראה גם אגה״ק סכ״ט (קמט, א). תו״א חיי שרה טז, א (הובא באוה״ת שם תרנב, א).
11) משפטים כד, יח.
12) ראה אוה״ת פרשתנו שם. לקו״ת ויקרא א, א ואילך. האזינו עג, א. אוה״ת האזינו ע׳ א׳תרעא. אוה״ת סוכות שם (הנ״ל בהערה 6).
13) תהלים יח, יב.
14) ראה פע״ח שער (כא) חג המצות פ״ו. סידור האריז״ל – תקון חצות (עה״פ אלקים באו גוים וגו׳). תו״א יתרו (הוספות) קט, ד.
15) ישעי׳ מד, כב.
16) שם נט, ב.
17) פ״ז (צז, ב).
18) ראה תענית ח, ב. ב״מ פה, א. אוה״ת נ״ך שם ע׳ א׳ע.
19) מקומות שנסמנו בהערה 6.
20) מקומות שנסמנו בהערה 6. וראה גם אוה״ת ומפרשים שנסמנו לעיל בהערה 5. ד״ה את קשתי תרנ״ד (הנסמן לעיל בהערה 4).
21) ראה גם תו״א פרשתנו ח, ג ואילך. ובכ״מ.
22) מאמרי אדה״ז שבהערה 1 ע׳ נח ואילך.
23) בראשית ב, ו. ראה מאמרי אדה״ז שם. אוה״ת פרשתנו (הנ״ל) תרנא, ב. לקו״ת האזינו עג, א.
24) ראה אוה״ת פרשתנו שם (תרנא, א). מאמרי אדה״ז תקס״ד ע׳ קלא.
25) ראה בארוכה אוה״ת ומאמרי אדה״ז שם.
26) ראה מאמרי אדה״ז שבהערה 1 (ס״ע נג ואילך).
27) ראה זח״א צח, ב. ובכ״מ. אוה״ת בראשית כא, ב ואילך. ובכ״מ.
28) בחוקותי כו, ג.
29) פרשתנו ח, כב.
30) ב״ר פל״ה, ג.
31) יחזקאל א, כח.
32) לקו״ת נצבים מד, ב.
33) ח״א עב, ב. תקו״ז תי״ח (לו, ריש ע״ב). וראה גם שערי אורה שער החנוכה מד, ריש ע״ב. אוה״ת בראשית שבהערה 27. סוד״ה את קשתי תרנ״ד (נסמן בהערה 4).
34) המשך והחרים תרל״א (קה״ת, תשע״ה) ע׳ מח (רד״ה ולהבין ביאור הדברים).
35) לקו״ת ר״ה נח, ד. שמע״צ צב, ב. שה״ש מה, א. נ, סע״ב. מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״ב ע׳ תקלד. ועוד. וראה זח״ג קנג, ב.
36) ראה תניא רפל״ז.
37) ד״ה דרשו ה׳ בהמצאו עדר״ת (המשך תער״ב ח״א ע׳ תז ואילך).
38) ראה סידור (עם דא״ח) רלה, ב. ובכ״מ.
39) תצוה ל, י. אחרי טז, לד.
40) ראה מג״א ושו״ע אדה״ז או״ח ר״ס תקצו.
41) מ״ח ופע״ח שער הסוכות. המשך וככה תרל״ז (קה״ת, תשע״ג) ספצ״ג (ריש ע׳ קיא). וראה תורת לוי״צ ע׳ שג.
42) ראה רש״י סוכה ב, א ד״ה ושחמתה. יב, א ד״ה כשרין.
43) ב״ב עה, א.
44) ראה אוה״ת פרשתנו (כרך ג) תרלח, ב. ובכ״מ.
45) זח״ב רנח, א. וראה מק״מ שם.
46) שמעוני – ישעי׳ רמז תקיד.
47) ד״ה שלש פעמים בשנה תרע״ח (סה״מ תרע״ח ע׳ קעג).
48) ישעי׳ ס, ח.
49) דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
50) ישעי׳ סז, יב.
51) חגיגה ב, א. רש״י ותוס׳ שם.
52) נוסח תפלת מוסף דשבת.
53) ראה לקו״ש חט״ו ע׳ 282. וש״נ.
54) ישעי׳ מט, כג.
[סה"מ בראשית ח"א ע' קנח ואילך]
כעין שיחה. נדפס בסה״מ תשמ״ג ע׳ לד ואילך. התוועדויות תשמ״ג ח״א ע׳ 415 ואילך.