כא) ויהי ביום השמיני – ש״פ שמיני, כ״ו ניסן, מבה״ח אייר ה׳תשכ״ו

בס״ד. תוכן קצר מש״פ שמיני, כ״ו ניסן, מבה״ח אייר ה׳תשכ״ו

הנחה בלתי מוגה

ויהי ביום השמיני גו׳. מעלת השמיני על ז׳ ימי ההיקף, ואפילו על הז׳ שבמקדש (כינור של ז׳ נימין), שמשם נמשכה ההשפעה על כל העולם, דמשם יוצאת אורה לכל העולם כולו. זהו בכללות, ואח״כ מתחלק לפרטי פרטים. וזוהי מעלת משה, שלכן נאמר אז אצל משה, הן בהשירה אז ישיר משה, וכן בלהיפך ומאז באתי אל פרעה גו׳. פסח ענינו השלימות בז׳ ימי ההיקף (ז׳ ימי הבנין), וביום השביעי עצרת – שנמשך בפנימיות. במאמר כ״ק אדמו״ר צ״צ ד״ה הא לחמא עניא (שנאמר באחש״פ – בתוך המאמר ד״ה והניף ידו על הנהר) מבואר בענין שקריאת שמע ויציאת מצרים הם דבר אחד.

[סה"מ ויקרא (הוספות) ע' שס]

כעין שיחה. לא הגיע לידינו לע״ע כי אם תוכן קצר, ונדפס לקמן בהוספות.

סגירת תפריט