יב) כי תשא – ש״פ משפטים, פ״ש, מבה״ח וער״ח אדר ה׳תשכ״ו

בס״ד. ש״פ משפטים, פ׳ שקלים, מבה״ח וער״ח אדר ה׳תשכ״ו

הנחה בלתי מוגה

כי תשא את ראש בני ישראל וגו׳1, ומבאר במאמר אדמו״ר הצ״צ2 (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו) בכת״י (ביכל) שיצא לאחרונה מהגלות לגאולה, שכי תשא הוא ענין המספר. ומביא מ״ש במדרש3 שמספר שייך דוקא בדבר חשוב, כמו שיש ענין המספר בחיטים ולא בקש ותבן, ומבאר שבמספר יש ד׳ פירושים4, א׳ כפשוטו שהוא מלשון מנין5, הב׳ שהוא מלשון ספירות ובהירות כמו אבן ספיר6, הג׳ מלשון סיפור דברים7, והד׳ מלשון ספר8. וד׳ ענינים אלו יש גם בהספירות למעלה, ענין ספירות ובהירות הו״ע מ״ש9 השמים מספרים שהם מנהרין ומנצצין, וכמבואר בפירוש המלות10 ובזהר11, שהו״ע מה שהם מאירים, כי שם איהו וגרמוהי חד12, גם הכלים וכל שכן האורות, וגם יש בהם ענין דספירה מלשון מנין שהם עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר13, וגם יש בהם הענין דמספרים כפשוטו, והו״ע השמים מספרים, שהם מגלים אלקות, דכל מציאות החכמה למטה הוא ע״י הספירות, דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא14, שזה בא מזה שבידיעת עצמו יודע את הנמצאים15, ומזה נמשך החכמה למטה. וזהו ענין כי אראה שמיך וגו׳16 וענין שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה17, שכשיש השאו מרום עיניכם אז אפשר להיות וראו מי ברא אלה. וגם יש שם הענין דספר, שבספר כתוב הכל, כמבואר שם. ועד״ז מבאר בהענין דהמוציא במספר צבאם18 שקאי על הכוכבים, שגם שם יש ד׳ ענינים אלו, וזהו מצד הביטול שבהם, וכמבואר19 בענין וחפרה הלבנה ובושה החמה20, משא״כ הכוכבים מפני שמקטינים עצמם, כמו כי אתם המעט מכל העמים21 שהו״ע הביטול, וכמו יעקב הקטן22 דוד הקטן23, ולכן מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר18, שלא רק קיימים הם במין אלא גם בגוף, והוא מצד הביטול שבהם.

ומביא24 קושיית השל״ה25, שלפי זה נמצא שענין המספר הוא מעלה, והלא אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין26, ולא בענין המספר. ויובן בהקדים ענין את שדרכו למנות וכל שדרכו למנות27, ובהקדם הטעם ע״ז דאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, דדבר הסמוי מן העין זהו ענין עלמא דאתכסיא. וההפרש בין עלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, שבעלמא דאתגליא הפרטים הם כבר בגילוי ובהגבלה ולכן אי אפשר להיות בהם ענין השינוי והריבוי, משא״כ בעלמא דאתכסיא עדיין אין הפרטים בגילוי ובהגבלה ולכן אפשר להיות בהם ענין השינוי והריבוי, שזהו ענין סובב כל עלמין. ולכן ענין התשובה הוא רק בעולם הזה ולא בגן עדן28, כי בעולם הזה ישנו הסובב כל עלמין ששם הענינים עדיין אינם בגילוי, ולכן אפשר לפעול לשנות את הענינים, משא״כ בגן עדן ששם הענין דממלא כל עלמין, אינו שייך ענין התשובה. ולכן ריבוי הברכה בא דוקא ע״י יוסף, כמאמר29 אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בי׳ עינא בישא, דזהו מצד הברכה דוידגו לרוב בקרב הארץ30 כמו דגים שבים, שהוא ענין עלמא דאתכסיא, ושם אינו שייך עינא בישא, ובזה יש הברכה ובריבוי, ולכן שורה הברכה דוקא בדבר הסמוי מן העין, שזהו ענין עלמא דאתכסיא, ואין שם המראית עיניהם של רשעים31. ואומר שהידגו לרוב יהי׳ בקרב הארץ, היינו שמעלמא דאתכסיא נמשך גם בקרב הארץ, עלמא דאתגליא, שגם בעלמא דאתגליא שיש שם ענין המדידה יהי׳ וידגו לרוב וגו׳, העדר המדידה. והוא ענין מ״ש32 והי׳ מספר בני ישראל כחול הים, שחול הוא ענין היבשה, עלמא דאתגליא, וחול הים היינו שהוא אצל הים, שממשיכים מהים, עלמא דאתכסיא, לחול, עלמא דאתגליא, שהענין דולא ימד ולא יספר נמשך להיבשה. ולפעול זה צריך להיות דוקא ע״י מי שלמעלה משניהם, ולכן דוקא יוסף הי׳ יכול לפעול זאת, כי הוא המשביר בר33 (שזהו ענין הצדקה34). וזהו ג״כ מ״ש והי׳ מספר בני ישראל וגו׳ אשר לא ימד ולא יספר, שהלא יספר ממשיכים בהמספר35, דלכאורה אינו מובן, מאחר שכתוב ולא יספר, למה צריך לכתוב והי׳ מספר. וזהו החידוש שמבאר כאן, דבלקו״ת36 מבאר רק הענין דלא יספר ולא הענין דוהי׳ מספר, וכאן מבאר דהכוונה היא להמשיך מהלא יספר להמספר, דבעלמא דאתכסיא אין שום מעלה שלא שלטא בי׳ עינא בישא, ועיקר המעלה הוא שגם בחול שהוא יבשה, עד ששם כל גרגיר הוא נפרד בפני עצמו37, שגם שם יהי׳ הענין דעלמא דאתכסיא. ובזה מבאר שהגם שצריך להיות סמוי מן העין ורק אז הברכה שורה, מ״מ הכוונה היא להמשיך ענין זה גם בהמספר, ובמילא לא הוה המספר חסרון אלא אדרבה הוא ענין של חשיבות.

וזהו ההפרש בין את שדרכו למנות [לכל שדרכו למנות], שאת שדרכו למנות הוא ענין הביטול באופן דיראו את הוי׳38, משא״כ כל אינו ענין הביטול כמו את, אע״פ שגם כל הוא בקדושה שקאי על ספירת היסוד39, כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא40, מ״מ הרי אנו אומרים בתפילה41 יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, אע״פ שהלשון בהפסוק42 הוא ובורא רע, ומבואר בגמרא43 שבתפילה לישנא מעליא נקט, מ״מ מוכרח לומר שגם הלישנא מעליא יש לו שייכות לרע, ורק כמו שהוא בתפילה עדיין הוא קדושה, ואח״כ נשתלשל ענין הרע ממנו. וכמבואר44 דזה שבארץ יש יתושים ופרעושים זה נשתלשל מכל, כי כל הוא מקור לקליפה45. ובעבודה הנה את הוא ביטול במציאות, יראו את הוי׳, משא״כ כל אף שהוא ג״כ ענין ביטול, מ״מ הוא ביטול השייך לכאו״א אפילו אומות העולם, דקרו לי׳ אלקא דאלקיא46, ולכן מזה אפשר להשתלשל ענין הרע. וזהו ההפרש בין את שדרכו לכל שדרכו, שבאת שדרכו כיון שזהו ביטול במציאות יש ההמשכה דעלמא דאתכסיא, לכן שם מספר הוא מעלה, משא״כ כל שדרכו הוא ענין מספר בלא המשכת עלמא דאתכסיא, וכמבואר בביאורי הזהר47 ההפרש בין מספר האורות למספר הכלים, שבאורות כל מה שלמעלה יותר הוא בריבוי יותר, משא״כ בכלים כל מה שלמעלה יותר הוא במיעוט יותר, עד אנת הוא חד ולא בחושבן48.

וזהו כי תשא את ראש בני ישראל, שפירושו הוא ענין המספר, ויש בזה עוד פירוש שהוא מלשון הרמה49, שירים את המספר בבלי מספר. וזהו ראש בני ישראל, שבנשמה יש רגל הנשמה וראש הנשמה, דכל הנשמה ממלאה את הגוף50, ויש ג״כ ראש הנשמה עד לבחי׳ מזל, שזהו ענין הסובב51. וצ״ל כי תשא עד לבחי׳ הראש ומזל שבנשמה, ולהמשיך מזה ברגל הנשמה, והוא ענין כל העובר על הפקודים, ואיתא בירושלמי52 דעבר בימא, שים הוא ענין עלמא דאתכסיא, וצריכים להמשיך מים ליבשה, שמהביטול באופן דאת, ביטול במציאות, יהי׳ וידגו לרוב בקרב הארץ בהביטול דכל. וזהו כי תשא, שצריכים להרים עד הראש ולהמשיך משם לתשא מלשון מספר, ועי״ז ולא יהי׳ בהם נגף, שלא יהי׳ שלטא עינא בישא.

__________

1) תשא ל, יב.
2) אוה״ת ר״פ תשא (ע׳ א׳תתכג ואילך).
3) שהש״ר פ״ז, ג.
4) ראה גם אוה״ת חיי שרה קו, ב ואילך. אמור ע׳ קסז ואילך. ביאוה״ז להצ״צ ח״א ע׳ ע ואילך. הנסמן לקמן הערות 5-8. ד״ה וספרתם לכם תש״ל (סה״מ ימי הספירה ע׳ יז-יח).
5) ראה המשך תער״ב ח״א ע׳ קנט ואילך.
6) ראה שם ע׳ ר ואילך.
7) ראה שם ע׳ קעד ואילך.
8) ראה שם ע׳ רלט ואילך.
9) תהלים יט, ב.
10) לאדהאמ״צ – פ״ט (ה, סע״ב) ואילך.
11) ח״ב קלו, ב. וראה פרדס שער (ח) מהות והנהגה פ״ב. אוה״ת וביאוה״ז שבהערה 4. המשך תער״ב שבהערה 7.
12) תקו״ז בהקדמה (ג, ב). אגה״ק ס״כ.
13) ספר יצירה פ״א מ״ד.
14) תקו״ז שם (יז, ב).
15) ראה רמב״ם הל׳ יסוה״ת פ״ב ה״ט-י. שעהיוה״א פ״ז (פב, ב ואילך).
16) תהלים ח, ד.
17) ישעי׳ מ, כו. וראה בארוכה ד״ה שאו מרום עיניכם בספר החקירה להצ״צ (הוספות) קא, א ואילך.
18) ישעי׳ שם.
19) ראה דב״ר פ״א, יד.
20) ישעי׳ כד, כג.
21) ואתחנן ז, ז.
22) ראה עמוס ז, ב. שם, ה. חולין ס, ב.
23) ראה שמואל-א יז, יד. חולין שם.
24) אוה״ת שבהערה 1 (ע׳ א׳תתכח). וראה גם המשך תער״ב שם ע׳ קעא ואילך. ד״ה זה תשכ״ז (לקמן ע׳ פב ואילך).
25) שמז, א.
26) תענית ח, ב. ב״מ מב, א.
27) ערלה פ״ג מ״ז. ביצה ג, ב. זבחים עא, סע״ב. וראה שו״ע יו״ד ר״ס קי ובנ״כ שם. וראה בכ״ז גם המשך תער״ב שם ע׳ קסז ואילך.
28) לקו״ת ואתחנן ט, סע״ב. אמרי בינה שער הק״ש פפ״ז (עג, ב). ובכ״מ.
29) ברכות כ, א. נה, ב. ב״מ פד, א. ב״ב קיח, ריש ע״ב.
30) ויחי מח, טז. ראה (נוסף למקומות שבהערה הקודמת) סוטה לו, ב. פרש״י עה״פ.
31) ראה אסת״ר פ״ז, ט.
32) הושע ב, א.
33) ע״פ מקץ מב, ו.
34) ראה אוה״ת שם ע׳ א׳תתלב. וראה גם אוה״ת יתרו ע׳ תשכב.
35) ראה מאמרי אדה״ז תק״ע ע׳ קה. אוה״ת לתהלים (יהל אור) ע׳ תקעה. המשך תער״ב שם ע׳ קסה. שם ע׳ קעד.
36) בלק סז, סע״ד ואילך.
37) ראה לקו״ת שם.
38) תהלים לד, י. ראה לקו״ת במדבר יג, ב.
39) ראה זהר ח״א לא, סע״א. ח״ג (רע״מ) רנז, סע״א. זהר חדש קג, ב. ועוד.
40) דברי הימים-א כט, יא ובתיב״ע עה״פ.
41) ריש ברכת יוצר.
42) ישעי׳ מה, ז.
43) ברכות יא, ריש ע״ב.
44) ויק״ר פכ״ב, ב. קה״ר פ״ה, ח (ב).
45) בהנחה נרשם אשר ענין זה אינו ברור. המו״ל.
46) מנחות קי, א.
47) חיי שרה לאדהאמ״צ (הוספות) קלא, ג-ד. להצ״צ ח״א ע׳ עח ואילך. וראה גם תו״ח חיי שרה קכו, ד. אוה״ת חיי שרה קי, ב ואילך. המשך תער״ב ח״א ע׳ נח. שם ס״ע קסג ואילך. ח״ב ע׳ תתסה ואילך. ספר הערכים – חב״ד (כרך ד) ערך אורות דספירות – ביחס לכלים ס״ז (ע׳ מו ואילך). וש״נ.
48) תקו״ז בהקדמה (יז, א).
49) ראה ב״ב י, ב.
50) ראה ברכות י, א. ויק״ר פ״ד, ח. מדרש תהלים מזמור קג.
51) ראה לקו״ת ר״ה סב, ג. סה״מ ראש השנה ע׳ רצב. וש״נ.
52) שקלים פ״א סה״ג. הובא ונת׳ באוה״ת תשא ע׳ א׳תתלא. סד״ה זה יתנו העת״ר (המשך תער״ב ח״ב ע׳ תתעד). וראה גם סד״ה הנ״ל תשכ״א (לעיל ע׳ עא). וש״נ.

[סה"מ ד' פרשיות ח"א ע' עח ואילך]

כעין שיחה. י״ל בקופּיר, ונדפס כאן לראשונה ובתוספת מ״מ וכו׳.

סגירת תפריט