בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשמ״ז הנחה בלתי מוגה החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה׳ במדין אלף למטה אלף למטה

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשמ״ג הנחה בלתי מוגה וידבר משה אל ראשי המטות גו׳ לאמר זה הדבר אשר צוה הוי׳ לאמר איש כי

בס״ד. ש״פ מטות, כ״ג תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשמ״א הנחה בלתי מוגה ומקנה רב הי׳ לבני ראובן ולבני גד גו׳ ויראו את ארץ יעזר גו׳ והנה המקום

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תש״מ הנחה בלתי מוגה החלצו מאתכם אנשים לצבא גו׳ לתת נקמת ה׳ במדין, אלף למטה אלף למטה לכל מטות

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשל״ג הנחה בלתי מוגה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה׳1, ומבאר הפרטים

״עס שטייט אין חסידות [ד״ה ומקנה רב דשנת תרכ״ט (בתחלתו), תש״כ ותשכ״ט. וראה לקו״ש ח״ח ע׳ 189 ואילך], אַז דער טעם וואָס בני גד ובני

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשכ״ו הנחה בלתי מוגה וידבר משה אל ראשי המטות וגו׳1, ומבאר ענין הנדרים כו׳. וצריך להבין2 מהו כללות הענין

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשכ״ג הנחה בלתי מוגה וידבר משה אל ראשי המטות גו׳ איש כי ידור נדר לה׳ גו׳. ומקשה כ״ק אדמו״ר

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, ב׳ מנחם-אב ה׳תשכ״א הנחה בלתי מוגה ומקנה1 רב הי׳ לבני ראובן ולבני גד גו׳ ויאמרו אל משה גו׳ יותן את הארץ הזאת

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ח תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תש״כ הנחה בלתי מוגה ומקנה1 רב הי׳ לבני ראובן ולבני גד גו׳, והנה המקום מקום מקנה גו׳, יותן

בס״ד. ש״פ מטות-מסעי, כ״ו תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשט״ו הנחה בלתי מוגה וידבר1 משה אל ראשי המטות גו׳ זה הדבר אשר צוה הוי׳ איש כי ידור

בס״ד. ש״פ מטות, כ״ג תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשי״ד הנחה בלתי מוגה להבין ענין הנדרים1, דלכאורה אין זה מתאים עם מה דאיתא בירושלמי2 דייך במה שאסרה תורה,

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״א תמוז ה׳תשמ״ז הנחה בלתי מוגה קדש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו1, הנה פסוק זה הוא סיום ההפטרה דשבת זו, וגם

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשמ״ה הנחה בלתי מוגה קדש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו1. הנה פסוק זה הוא סיום ההפטרה דשבת

בס״ד. ש״פ פינחס, י״ד תמוז ה׳תשד״מ הנחה בלתי מוגה צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי גו׳ ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו

בס״ד. ש״פ פינחס, ט״ז תמוז ה׳תשמ״א הנחה בלתי מוגה קדש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו וגו׳1, וצריך להבין2 מהו הענין שנקראו ישראל בשם קודש

בס״ד. מוצאי ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשל״ח הנחה בלתי מוגה וידבר ה׳ אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ וגו׳ אך בגורל יחלק את הארץ

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ג תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשל״ז הנחה בלתי מוגה אך בגורל יחלק את הארץ1. הנה פסוק זה נאמר למשה רבינו, וקאי על כיבוש הארץ

ב״ה. בזה הננו מו״ל המאמר ד״ה אך בגורל יחלק את הארץ מכ״ק אדמו״ר שליט״א שנאמר בעת ההתועדות דיום ד׳ פ׳ פינחס ט״ו תמוז (לפנות ערב)

בס״ד. ש״פ פינחס, י״ט תמוז ה׳תשל״ב הנחה בלתי מוגה עולת תמיד העשוי׳ בהר סיני גו׳1, ולפנ״ז כתיב2 שנים ליום עולה תמיד את הכבש אחד תעשה בבוקר

בס״ד. ש״פ פינחס, י״ט תמוז ה׳תשל״ב הנחה בלתי מוגה אך בגורל יחלק את הארץ1, דקאי על חלוקת הארץ בימי יהושע2, ומבאר בכתוב שחלוקה זו היתה ע״י

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשל״א הנחה בלתי מוגה קדש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו גו׳1, ומבואר בדרושי רבותינו נשיאנו על הכתוב2,

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשכ״ה הנחה בלתי מוגה פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן גו׳1, ומביא בזה כ״ק אדמו״ר מהר״ש במאמרו ד״ה זה2

נזכר במפתח מאמרי כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א ע׳ 36. לא הגיע לידינו לע״ע.

נזכר בשיחות קודש תשכ״א ע׳ 250. לא הגיע לידינו לע״ע.

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשח״י הנחה בלתי מוגה קדש1 ישראל להוי׳ ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו גו׳2, ופירש בתרגום והובא בפירש״י3, כדמעה

בס״ד. ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב ה׳תשי״א הנחה בלתי מוגה צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי גו׳ תשמרו להקריב לי במועדו1,

בס״ד. ש״פ בלק, ז׳ תמוז ה׳תשד״מ הנחה בלתי מוגה מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל1, וידוע הדרוש על פסוק זה בלקו״ת לאדמו״ר הזקן פרשת בלק (די

בס״ד. ש״פ בלק, ט׳ תמוז ה׳תשמ״א הנחה בלתי מוגה מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל1, ומביא על זה בלקו״ת2 את המארז״ל3 כל הקורא לאברהם אברם עובר

בס״ד. מוצאי ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה) ה׳תשל״ח הנחה בלתי מוגה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון וגו׳1, ופרש״י [מיוסד על מ״ש

בס״ד. ש״פ בלק, ט״ז תמוז ה׳תשל״ד הנחה בלתי מוגה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו1, הנה זה אומרים על ישראל, כיון דכל אחד מישראל באיזה מצב

בס״ד. ש״פ בלק, י״ד תמוז ה׳תשל״ג הנחה בלתי מוגה דרך1 כוכב מיעקב וקם שבט מישראל גו׳2, ומציין ע״ז הצמח צדק3 לפירוש הרב המגיד (דהשנה היא

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תשל״ג הנחה בלתי מוגה מי1 מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל2. הנה ברכה זו קאי הן על זמן הזה והן על

בס״ד. ש״פ חוקת-בלק, י״ב תמוז ה׳תשל״ב הנחה בלתי מוגה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו1, הנה פסוק זה יש בו ג׳ פירושים, פירוש א׳ כפשוטו דקאי

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תש״ל הנחה בלתי מוגה אראנו1 ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל גו׳ וישראל עושה חיל2. והנה הגם

בס״ד. תוכן קצר מש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה) ה׳תשכ״ח הנחה בלתי מוגה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, שענין זה קאי בכללות על עבודת האדם וכן

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תשכ״ח הנחה בלתי מוגה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו1. והענין כפשוטו הוא, דכאשר רוצים לומר על בנ״י ענין שאינו ברכה, המענה על

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תשכ״ו הנחה בלתי מוגה מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל1, דבכלל זה קאי הן על זמן הזה והן על לעתיד לבוא,

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תשכ״ה הנחה בלתי מוגה מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל1, וצריך להבין מה שמחלק כאן לשני ענינים, שסוג אחד קשור עם

נזכר בשיחות קודש תשכ״ד ע׳ 500 (וראה שם ע׳ 560: ״ד״ה מה טובו, ומאמר כ״ק אדמו״ר מהר״ש מפ׳ בלק תר״מ״). לא הגיע לידינו לע״ע.

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תשכ״ג הנחה בלתי מוגה מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל1 [שזהו בהפרשה דשיעור היום2], וגם לפנ״ז אומר3 מי מנה עפר יעקב ומספר את

״וואָס שמך הוי׳ לבדך איז אַן ענין וואָס איז העכער אויך פון סובב, שאינו שייך לגמרי לבחינת השתלשלות, וכמו שיתבאר לקמן [בהמאמר ד״ה כי מראש

בס״ד. י״ב תמוז ה׳תשכ״א הנחה בלתי מוגה לא1 הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל2. וצריך להבין החילוק דיעקב וישראל בפסוק זה, כמו בכמה פסוקים